קטלוגים

  • תיאוריה ופרקטיקה

    מחשבות על התערוכה של איריס חסיד סגל בגלריה בנימין

  • התגלות: מסדר לכאוס

    אורלי הומל, המציגה תערוכת יחיד בברלין, יצרה גלעד זיכרון החותר תחת מהותו של ז'אנר פיסול האנדרטאות ומבקש להנציח חוויה אינטימית של חורבן וכאוס.

  • סטוני-אייג'

    "בשעות היום הוא מנקה, מפטרל, מניח ורד אדום, אבן כהה ומשמיע מוזיקה. עם רדת הליל, הרובוט ישדר שירה". על עבודתו של איתמר שמשוני "סטוני 1.0".

  • גן הבטון

    "הגרפיט, מעשה היד, נוכחת כאן מאסיבית: נוכחות מכתרת, סוגרת, כמו ארכיטקטורה. שחורים ואפורים וצללים, אבל גם גוון כסף וזוהר ואור; ייסורים ובצידם תשורה, אפלה ועימה חסד". על עבודותיו של שיבץ כהן.

  • חזון ישן, ראייה חדשה

    על אף מעמדו המיתולוגי של לסלו מוהולי-נאג' כאמן, כהוגה וכמורה, רבות מהאפשרויות שחזה נותרו בגדר אפשרויות בלבד, ורבים מסוגי הראייה שמנה איש אינו רואה עוד.

  • לצוד את "לצוד את הזמן"

    אם על דייריה של עת היסטורית זו אולי יאמרו יום אחד ש"מתוך מצוקתם הקיומית הגוברת הם ניסו לבדר את עצמם בכל מחיר", על סרטים כמו "לצוד את הזמן" ייכתב כי "הם גם לא חדלו מלנסות להבין, באופן אותנטי את ייאושם העצמי הקיומי, במרחב הזמן".

  • מניפסט קניבלי

    רק הקניבליות מאחדת אותנו. חברתית, כלכלית, פילוסופית. החוקה היחידה בעולם. ההתגלמות המוסוות של כל עצמיות, של כל קיבוציות. של כל הדתות. של כל הסכמי השלום. Tupi, or not tupi, that is the question נגד כל הקתשיזמים. ונגד אימם של האחים גְרָכוּס. רק מה שלא שלי מעניין אותי. חוקת האדם. חוקת הקניבל. עייפנו מכל אותם בעלים […]

  • בוקובזה בברעם

    הציור של אליהו אריק בוקובזה מבקש לפתות את הצופה ולשדלו להקפיא את הסצנה לרגע, לפרוע באמצעותה את גבולות הזהויות ולהציע הזמנה לפיוס.

  • דיוקן תימני

    "טקסט זה תובע את עלבונם של המוּדרים מהזיכרון הקולקטיבי בכלל ושל יהודי תימן בפרט. המילים שנכתבו כאן עוטפות את נשמות המצולמים בדוֹק של פרשנות — אך אין ביכולתן לחסום את מבטן הנוקב של העיניים הניבטות אלינו מהצילומים". על אוריינטליזם יהודי בצילום המקומי, 1948-1881

  • הליכה למדבר

    עבודתו של ז'וזף דדון לא מסתכמת בהתמודדות אמנותית. היא נמשכת לעשייה שמצמיחה חיים מתוך העזובה, שנשענת על שותפות בין מרכז לפריפריה תוך טשטוש הגבולות ביניהם, מה שמפחית את הרלוונטיות של קווי התיחום.

  • איראן Iran ايران

    "התערוכה "איראן" היא תמרור עצור זרחני רגע לפני המלחמה עם איראן".
    טקסט שיתופי מתוך איראן – התערוכה

  • סף היער

    אורה ראובן נכנסה בקיר: דיוקן עצמי, אישה, עירום, בשר גוף, הזדקנות וזקנה, נפש חפצה ומבועתת, אורות וצללים, עדשת מצלמה מחודדת, שחור ולבן ומעט מאד אפור.

  • היסטוריה צרובה על דיקט גרמני

    "הבחירה לסיים סדרה היסטורית, המערבלת בתוכה חומרים טעונים של ההיסטוריה הגרמנית והיהודית, ברגע של אירוע ציורי מופשט, או בפעולת צריבה קונקרטית של פני השטח, כמוה כהמשגה של הגורל האנושי". על עבודתו של שי עבאדי.

  • בשם המחאה: קונפליקטים במרחב הצילומי

    תערוכה חדשה בבית אבי חי מנסה לבחון את השדה של תצלומי המחאה משני היבטים מקבילים: החדשותי והאמנותי. בחינה של המעברים משדה לשדה מלמדת גם על המטרות והגישות השונות של הצלמים, המשפיעות בהכרח על אופי התצלומים. מאמר מקטלוג התערוכה.

  • היות אמן של אמת וחסד וחן

    "נכון לכתיבת שורות אלה, אין לנו סטייל. ולא הוד ולא הדר, ולא זנב מהם. זו צרה, ואינה מן הפעוטות שבצרותנו". טקסט נלווה לתערוכה קבוצתית בגלריה P8.

  • לראות מבעד לחרכים

    המצלמות והתצלומים שמייצר חיים דעואל לוסקי מייצגים מניפסט ויזואלי בהתהוות; בחינה והצהרת כוונות לגבי האפשרויות של הצילום והמוגבלויות של המצלמה והצילום ההגמוניים.

  • להתחיל בהתחלה, ואז לחזור אחורה

    בהתחלה היתה העין. אחר כך היה הציור. אחר כך באה המצלמה. ואז הקולנוע, המחשב, הפוטושופ, האינטרנט, האייפון. ובדרך – מצלמות טלסקופיות, מיקרוסקופיות, לוויינים, מצלמות מעקב, תוכנות הדמיה. אם מבקשים כמו בלשים, להתחקות אחרי עקבות הרמייה, יש לחזור לנקודת ההתחלה – אל העין. אנחנו לא רואים את שעינינו רואות, מנגנוני ההדמייה טבועים בנו. הראייה עצמה היא […]

  • הסורג הסמוי

    "הדיאלוג העקרוני בין שני הציירים והסופר שנידונים כאן מתרחש בתחומה של השתיקה. לפנינו שלושה אמנים שמביעים בעוצמה; ועם זאת סוד השתיקה ידוע להם. כאן מצויה לחיצת היד המשולשת של תערוכה זו". על תערוכתם המשותפת של משה קופפרמן ומאיר אפלפלד.

  • עמית קבסה: קִיבּוּץ-גָּלוּת

    המהלך הגלותי ביצירתו של עמית קבסה דן את בני האדם לזנוח את הקרקע שתחת רגליהם, לוותר על מקומם ולאבד עצמם. אך כשם שהגיעה הגלות כרעם ביום בהיר, כמבול, כך יש בכוחה לחלוף.

  • לשאול היום מה זה רישום, זה כמו לשאול מה זאת אהבה

    מקטעים אינטימיים וספורטיביים, משלים קיומיים וסמי-מסטיים וסיפורים אוטו-ביוגרפיים על הרישום.