מהשטח

  • כשדרישה למנהל תקין נתפסת כאקטיביזם רדיקלי

    דורון סבג הביע נכונות להתפטר ונדחה, קולות שביקשו לפתוח בדיאלוג עם האמנים הושקטו. גילויים מן הנעשה מאחורי הקלעים במוזיאון ת"א וקריאה לאלו שקולם לא נשמע.

  • שיעור מורשת

    במועצת המוזיאונים מתלבטים האם התנהלות מוזיאון ת"א מספקת עילא לדיון בעתידו. לנוחות חברי וחברות המועצה, מצורפת רשימה חלקית של מחדלים הראויים לכל הפחות לעיון.

  • חום יבש וקירות רוח

    חרף אותות המשבר הכלכלי הגדול של השנים האחרונות, באמנות המוצגת בפיניקס אריזונה אין מחאות גדולות. כמו בישראל, גם שם מורגשים הדיו של סכסוך, וגם שם מוצגים פרויקטים המבקשים לייפות את המציאות.

  • עיר עולם? לא לכולם

    יום לאחר ההפגנה הגדולה בתולדות ישראל קיימה מנהלת 'עיר עולם' פרזנטציה של פרויקט 'שנת האמנות 2012' בת"א. מבחינת המנהלת שום דבר לא השתנה. האמנים, לעומת זאת, כבר מדברים בשפה חדשה.

  • מפקד הכנה לבג"ץ

    בשנת 1993 יצרו ניר נאדר וארז חרודי את "הכנה לבג"צ" – עבודת שטח אמנותית/פוליטית שעסקה ביחסי הון-שלטון במוזיאון ת"א. זמן קצר לאחר מכן התפטר מנכ"ל המוזיאון רוני דיסנצ'יק מתפקידו.

  • כך נראית מחאת אמנים

    דוממת, אינטיליגנטית, אסתטית; מתקשרת אך מתעתעת; חד משמעית אך לא פשטנית; כך נתפסת בעיניי המחאה של חבריי האמנים בחמישי האחרון מול ביתן הלנה רובינשטיין נציגות התנועה הציבורית דנה, הגר ונולי הסבירו לכשלושים המשתתפים מה הם מתבקשים לעשות: לתרום את הציבוריות שלהם למשך חמש עשרה דקות על מנת ליצור קו אנושי מקביל לחזית הבניין. בין חוליות […]

  • התקווה וזעקת תרבות

    מחאה הזו מדברים הרבה על התקווה. בפתיחת טקס הכרזת העצמאות של מדינת ישראל הושר כהמנון המדינה שיר שלא חיבר ביאליק, לא כתב טשרניחובסקי, לא מאנה ולא פינס, אלא נפתלי הרץ אימבר, שעלה לארץ בעליה הראשונה בשנת 1882 בגיל 26. אנשי העליה אמרו שהעליה צריכה להיות מורכבת מחקלאים כדי להתפרנס, שומרים כדי לשרוד, ומשוררים כדי שיהיה טעם לחיות. בשנתיים הראשונות של אימבר בארץ הוא נדד ממושבה למושבה, מחור אל חור, כדי לתמוך בחקלאים ובשומרים. הוא כתב שירים למושבות ראשון-לציון, עקרון, גדרה, ראש-פינה, פתח-תקוה, משמר-הירדן ועוד. כשנתקל בעולי תימן העניים בירושלים, זעק את זעקתם אל בעלי ההון. כשהמתיישבים בראשון לציון סבלו מעוני, אימבר נלחם עבורם נגד הטייקון הברון רוטשילד

  • התעוררות אזרחית

    "שימורו של המרחב הציבורי כמרחב משותף מותנית בכך שליחידים וליחידות המתקבצים בו תהיה נגישות לבית. נגישות לבית מהווה איפוא תנאי לקיומו של מרחב ציבורי. זהו לא תנאי שנועד להגביל את עצם כניסתם של יחידים למרחב הציבורי ולקבוע מי מהם זכאי להשתתף בו. זהו תנאי שמבטיח שהיחיד לא יהפוך את המרחב המשותף לשלו באופן שידיר ממנו אחרים"

  • שירון המהפכה' שירת האוהלים – עכשיו ברשת

    שירון המהפכה שלפניכם מנסה לתת דחיפה נוספת למהלך שמתחולל מול עינינו. שירון המהפכה הוא צעקת ה’די!’ של אמניות, צלמות ומשוררות, אך גם שאגת השמחה והצחוק. תחי רפובליקת האוהלים!

  • משנים את המוזיאון – סיכום ראשוני ומחשבות קדימה

    1: אם היה למישהו ספק באשר לדרכו העתידית של מוזיאון ת"א, באה ההודעה הבהולה מליל חמישי על צירופו של האמן עופר ללוש לועדת איתור המנכ"ל החדש והסירה אותו. זו דוגמא אופיינית לסיכונים הטמונים בהצבת דרישות שהינן ספציפיות ובו בזמן כלליות, ולכן ניתנות למסמוס. רק לפני ימים ספורים התנגדו חברי הועדה בתוקף לדרישה לשלב אנשי אמנות […]

  • צעד ראשון לאמן כבעל מקצוע

    זה המאבק שלנו. בימיו הראשונים הוגדר פעיליו כקומץ מפונקים אשר מתעקשים לגור במרכז העיר, מרכז תל אביב, או בכלל – תל אביב. למה בעצם לגור כאן? כבר סיפרתי במקומות שונים שבאופן אישי, בתום התערוכה נגמר לי גם חוזה הדירה. לא באמת היה לי כח להתמודד עם העולם של אחרי תערוכה, של תל אביב בקיץ, שכולם […]

  • אמנות ציבורית במרחב משברי

    מאתיים אלף בתים ריקים בעיר דטרויט שבארצות הברית הפכו למוקד משיכה לאמנים, אדריכלים ופעילי תרבות זרים ומקומיים. פעילותם בעיר מעוררת דיונים ומחלוקות. כתבה שנייה מתוך שתיים.

  • אמנות ציבורית במרחב משברי

    מאתיים אלף בתים ריקים בעיר דטרויט שבארצות הברית הפכו למוקד משיכה לאמנים, אדריכלים ופעילי תרבות זרים ומקומיים. פעילותם בעיר מעוררת דיונים ומחלוקות. כתבה ראשונה מתוך שתיים.

  • מעשה אמנות או מעשה יומיום

    "ציור לא נוצר כדי לקשט בתים", אמר פעם פיקאסו. "הוא כלי תקיפה והגנה במלחמה נגד האויב". הציור של פיקאסו, כשהוא נתלה ברמאללה, בהחלט מתפקד ככלי מלחמה.

  • מסירות חציצות

    מאקט חודשי ושמרני של טהרה הלכתית עד הצהרת זהות יהודית-לסבית – דוד שפרבר כותב על הופעת המקווה באמנות בת זמננו.

  • לא "אמנים" – "יצרני תרבות פעילים"

    כנס "אמנות-קהילה באמריקה הלטינית" שנערך במיאמי עשוי היה להצטייר בעיניים ציניות כמחווה פטרונית של המרכז הרווי והעשיר כלפי הפריפריה הענייה והנידחת, אך התגלה כהזדמנות נדירה להכיר את סדר היום המרתק של מוסדות רזידנסי אלטרנטיביים.

  • אדריכלות בעידן הפיסול הדיגיטלי

    עם תום עבודות בניית האגף החדש של מוזיאון ת"א באוקטובר הקרוב, יכפיל המוסד את שטחו. בינתיים ניתן להתרשם מהמבנה החדש והייחודי שבנייתו יצרה אתגרים הנדסיים ולוגיסטיים לא פשוטים.

  • אמנות כמייצרת קהילות

    התערוכה "אורות מציון" במוזיאון פתח-תקוה יצרה, ולוּ לרגע, חריגה חגיגית מהמציאות, אשר תמשיך להדהד כהצעה אמנותית-חינוכית.

  • בוסר הבנים ושיני האב

    "יש לנו יותר מדי אמנים! יש לנו יותר מדי אמנות! אינפלציה אמנותית זו היא ורק היא אחראית למצב בו הפכו המסעות בתערוכות סוף-שנה ובין הגלריות הפטרייתיות של דרום תל-אביב, על שלל המטאוריטים שזה אך נולדו, מאירים ונופלים באחת – למסעות ייסורים". דברים שנאמרו בפתח יום-עיון ב"שנקר" בנושא "הדור הבא: תרבות צעירים בישראל"

  • התשובות נמצאות אצל השואל

    טרוט עיניים, מרושל מעט ונטול גינוני יוקרה, ועם זאת חד ורציני, עומד האמן היהודי-דרום אפריקאי ויליאם קנטרידג' בכניסה לתערוכתו במוזיאון ישראל ומספר בסבלנות על עבודותיו.