ביקורת

  • פיקוח נפש

    בעבודתה של עינת עמיר Enough about you, הצופה נתון במאבק בין עצמאות המוחלטת להפיכתו למושא צפייה חסר שליטה הנתון למניפולציות של האמנית.

  • האמנות נותרה מחוץ לתערוכה

    במאבק בין אמנות, חברה ומוזיאון, גובר האחרון על שתי קודמותיו. על התערוכה "להחזיר מבט" במוזיאון בת-ים.

  • קולנוע של גרילה

    מכונת המלחמה ומכונת הקולנוע באו לעולם שלובות זו בזו. הקולנוע הדרומי שצמח בשדרות מתחיל בקשר בין מכונת המלחמה לקולנוע, אך מנסה להפוך אותו על ראשו, להפוך את החולשה לכוח. לעשות מלחמה דרך הקולנוע — שהיא לפני הכל מלחמה בייצוג של המלחמה, בייצוג של הפריפריה, של המזרחים, של הדרום.

  • תורת היזע

    במקום להרחיב את מעשה האמנות ולהפוך אותו לפעולה ציבורית, התערוכה "Sweat Shops" מצמצמת אותו לנתינוּת. על אמנות, אמנים ותודעה מעמדית

  • כזה כאילו

    שתי תערוכות עוסקות במימד הפוליטי הגלום בצילום – האחת באמצעות חשיפה שמכסה על קוצר ראות, והשנייה במיסוך שמבקש לחשוף.

  • סרקזם מודע לעצמו

    התערוכה "להחזיר מבט" המוצגת במוזיאון בת-ים, מציגה פעילות חברתית-אמנותית שבה מתַקשרים היוצרים עם הקהל לא באמצעות דימוי, אלא באופן ישיר דרך החוויה.

  • דחיקת המובן מאליו

    כוחה של עבודתה של ורה קורמן אינו נובע מן הישירות שלה – אף שהיא תורמת לעוצמת החוויה – אלא מאמינותה.

  • לכתוב את ההיסטוריה בחול

    הפרויקט האמנותי של איציק בדש – בין קינה, זהות ושכול. על סרטו של בדש "זאלה", המוצג במוזיאון פתח-תקווה.

  • בין חלל וזמן: הרהורים על דמיון גיאוגרפי

    על ערעור יסודות המרחב כתוצאה של יישום ההיגיון הקפיטליסטי, ועל האסתטיקה שתהליך דחיסת הזמן והחלל מייצר.

  • בובות | וודו

    "צפייה בתערוכה ניאו-פגאנית נותרת לרוב בגדר "קריאה על" או "צפייה ב", וזו נשארת בסופו של דבר רחוקה מהוויטאליות האצורה בחוויית הדבר עצמו". על התערוכה "זמן וודו" ועל הרוחני המחודש באמנות.

  • רישום ערים

    שיטוט בתערוכה "מעבה העיר" בגלריה אגריפס 12, במסגרת הביאנלה הרביעית לרישום בירושלים.

  • ה"הנני" של גרשוני

    הצבע של גרשוני מתפקד כהרחבה של כף ידו של האמן, והתקרשותו כמוה כאחיזת האצבעות הלופתות את הדף בפתאומיות.

  • אאוץ', רובוט

    ביות המחשב נכשל, המרחב הדיגיטלי מולך והאדם הופך פרימיטיבי מדי עבור יציר כפיו. על התערוכה של מירי צ'ייס "קולוסוס".

  • חבר'ה, חבר'ה, סבלנות!

    אבירי ג'דיי, משיחיות ושפת רחוב ביצירתו של עידו שמי.

  • להיות ערב-רב

    אסף תמרי מתאר את משמעויות המושג ערב רב בעבר ובהווה, ואת הקשר שלהן לפעילותו של כתב העת.

  • בשאיפה למשמעות פעורה

    התיזה העומדת ביסוד התערוכה "ניאו ברבריזם" חזקה באופן לא פרופורציונלי ביחס לתצוגה עצמה.

  • האמנות של להימשל קצת פחות

    בארבעת העשורים האחרונים יוצר הנס האקה אמנות המגויסת לטובת הרחבה והעמקה של מושג הדמוקרטיה, שאינו מגדיר רק צורת ממשל, אלא גם חברה שבה ניתן לבטא השגות בנוגע לשימוש שעושה השלטון בכוחו ולהעלות שאלות בנוגע לסדר החברתי הקיים.

  • "כשגרשוני מצייר, יש אלוהים"

    בניגוד לאבחנתה המוקדמת של שרה בריטברג-סמל כי אמני "דלות החומר" ניחנים באומץ לחולין, גרשוני מתגלה בתערוכתו דווקא כמי שהוביל מהלך הפוך של רה-מיסטיפיקציה, או במילותיו הוא: "לבנות בנוחות מטפיזיקה אחרת".

  • אמנות שמשדרת אמונה

    תערוכות בוגרות מכללת תלפיות לאמנות חושפת לבטי זהות מגדריים, פוליטיים, מקצועיים ומשפחתיים.

  • תקשורת אמנים

    קבוצתיות בירושלים, זוגיות באשדוד ובגבעתיים – הערות על תערוכות מהזמן האחרון.