ביקורת

  • היהודי שבתוכי

    היהדות שהמוזיקאי דניאל קאהן מדבר עליה היא יהדות קוסמופוליטית, והפוליטיקה שלו – פוליטיקה של זהות גלותית. זו זהות שלא מגדירה את גבולותיה לפי גבולות של אדמה, ידע, או מעשים, אלא לפי מהות פנימית, רגשית. האופציה הזו היתה נוכחת בגאון פעם – לפני 48'. בישראל 2011 צריך מישהו מבחוץ כדי להזכיר שהיא יכולה להתקיים.

  • בדרך אל האמנות

    "כל ניסיון לחשוב את מוסללה צריך להביא בחשבון מחווה של מעבר-דרך, שכן מוסללה היא אולי, בראש ובראשונה, היות-בדרך, היות-במסלול, מסלול שצריך לצעוד בו. מוסללה איננה דבר-מה המתרחש בפשטות "בתוך" מוסררה, אלא הצעידה במוסללה היא אחד האופנים של היעשות מוסררה למקום".

  • על טלטול וסלסול

    השאיפה שסרטיהם של יוסי עטיה ואיתמר רוז יהיו אסתטיים יותר, ושתצלומיו של שי קרמר יביעו עמדה פוליטית כלשהי, מחמיצה הן את האסתטיקה המיומנת והמחושבת של הראשונים והן את העמדה הפוליטית הברורה של השני. תגובה לגדעון עפרת.

  • בוסר הבנים ושיני האב

    "יש לנו יותר מדי אמנים! יש לנו יותר מדי אמנות! אינפלציה אמנותית זו היא ורק היא אחראית למצב בו הפכו המסעות בתערוכות סוף-שנה ובין הגלריות הפטרייתיות של דרום תל-אביב, על שלל המטאוריטים שזה אך נולדו, מאירים ונופלים באחת – למסעות ייסורים". דברים שנאמרו בפתח יום-עיון ב"שנקר" בנושא "הדור הבא: תרבות צעירים בישראל"

  • הדור שלכם

    הדור שלנו מואשם שהוא נטש את הערכים לפני שחווה אותם, כי הוא לא יכול היה בכלל לחוות אותם. אתם, לעומת זאת, נטשתם את הערכים למרות שכן חוויתם אותם, או לפחות יכולתם לחוות אותם. אבל כדי להצדיק את מצבכם הנוכחי, אתם קוראים לתהליך שעברתם "התפכחות". דברים שאמר עפרי אילני בכנס תרבות הצעירים בשנקר.

  • מעולם לא היינו צעירים

    "משמעותה של העכשוויות היא קיבוע של מצב, הווה, ממנו לא ניתן לחרוג. לפיכך השאלה אינה מדוע האמנות הצעירה אינה מוצלחת אלא כיצד ניתן להיעשות צעירים ולמרוד בהווה המתמשך". דברים שנאמרו בכנס "תרבות הצעירים" בשנקר.

  • המחווה של הערבוב

    "אין לנו צורך באמנות על פוליטיקה, על הכיבוש, על האפרטהייד, על הון-שלטון ועל הרס החיים בעיר, המוצגת בביאנלות ובמיטב הגלריות. אנו זקוקים לאמנות פוליטית שנוצרת בצורה פוליטית, שלא משתתפת באפרטהייד, שעוברת על חוקיו הגזעניים, שנאבקת נגד שלטון ההון ובונה את העיר והקהילה". דברים שנאמרו בכנס תרבות הצעירים בשנקר.

  • טרומפלויי של אמנות

    "התשובה לשאלה חיותה וחיוניותה של האמנות איננה מצויה באמנות פוליטית, אלא באמנות חופשיה מאינטרסים המסוגלת לייצר חוויה רוחנית המיתרגמת לאחריות מוסרית של האידיבידואל. מי שמוסגלות לתמוך במהלך כזה הן הגלריות הקטנות והעצמאיות". דברים שנאמרו בכנס "תרבות הצעירים" בשנקר.

  • המוות הנוכח בטבורם של החיים

    תערוכה קבוצתית בגלריה הרצל 121, בן הגרי בגלריה רוזנפלד, נעמי לשם ואפרת שלם בחלל החדש של גלריה חזי כהן, והערה אחרונה על התערוכה בקונטמפוררי.

  • דרכים של תשובה

    "דווקא במקום הקרוע מדקדוקיה המגוננים של שפה, מהאינטימיות הבעלתנית של הצללה המכוננת סוד ומסווה – דווקא שם, במקום המגלם למעשה וויתור מוחלט על האמנות – החל מעשה יצירתה של שולה קשת". שבא סלהוב וצדוק עלון על יצירתה של קשת, המוצגת בגלריה זימאק ובבית "אחותי".

  • פיקוח נפש

    בעבודתה של עינת עמיר Enough about you, הצופה נתון במאבק בין עצמאות המוחלטת להפיכתו למושא צפייה חסר שליטה הנתון למניפולציות של האמנית.

  • האמנות נותרה מחוץ לתערוכה

    במאבק בין אמנות, חברה ומוזיאון, גובר האחרון על שתי קודמותיו. על התערוכה "להחזיר מבט" במוזיאון בת-ים.

  • קולנוע של גרילה

    מכונת המלחמה ומכונת הקולנוע באו לעולם שלובות זו בזו. הקולנוע הדרומי שצמח בשדרות מתחיל בקשר בין מכונת המלחמה לקולנוע, אך מנסה להפוך אותו על ראשו, להפוך את החולשה לכוח. לעשות מלחמה דרך הקולנוע — שהיא לפני הכל מלחמה בייצוג של המלחמה, בייצוג של הפריפריה, של המזרחים, של הדרום.

  • תורת היזע

    במקום להרחיב את מעשה האמנות ולהפוך אותו לפעולה ציבורית, התערוכה "Sweat Shops" מצמצמת אותו לנתינוּת. על אמנות, אמנים ותודעה מעמדית. כתבה ראשונה בסדרה.

  • כזה כאילו

    שתי תערוכות עוסקות במימד הפוליטי הגלום בצילום – האחת באמצעות חשיפה שמכסה על קוצר ראות, והשנייה במיסוך שמבקש לחשוף.

  • סרקזם מודע לעצמו

    התערוכה "להחזיר מבט" המוצגת במוזיאון בת-ים, מציגה פעילות חברתית-אמנותית שבה מתַקשרים היוצרים עם הקהל לא באמצעות דימוי, אלא באופן ישיר דרך החוויה.

  • דחיקת המובן מאליו

    כוחה של עבודתה של ורה קורמן אינו נובע מן הישירות שלה – אף שהיא תורמת לעוצמת החוויה – אלא מאמינותה.

  • לכתוב את ההיסטוריה בחול

    הפרויקט האמנותי של איציק בדש – בין קינה, זהות ושכול. על סרטו של בדש "זאלה", המוצג במוזיאון פתח-תקווה.

  • בין חלל וזמן: הרהורים על דמיון גיאוגרפי

    על ערעור יסודות המרחב כתוצאה של יישום ההיגיון הקפיטליסטי, ועל האסתטיקה שתהליך דחיסת הזמן והחלל מייצר.

  • בובות | וודו

    "צפייה בתערוכה ניאו-פגאנית נותרת לרוב בגדר "קריאה על" או "צפייה ב", וזו נשארת בסופו של דבר רחוקה מהוויטאליות האצורה בחוויית הדבר עצמו". על התערוכה "זמן וודו" ועל הרוחני המחודש באמנות.