ביקורת
מתחת להר הבית. בידינו
- מערכת ערב רב
- 15/09/2015
האם פסטיבל ״מתחת להר לאמנות ציבורית חדשה״, שנערך השנה סביב הר הבית, הצליח לגעת במתח בלי לפוצץ את חבית חומר הנפץ אך גם בלי ליפול לקלישאות ולהיות בסדר עם כולם? כותבים/ות שונים/ות מגיבים לאירועי הפסטיבל שנערך בחודש שעבר.
צליינות חלופית מתחת להר
- דפנה בן שאול
- 15/09/2015
"מצד אחד, ההליכה המודעת במתווה מתוכנן שירטטה מסגרת מעצימה למה שקיים ממילא בירושלים, העיר והסינדרום. מצד אחר, המתווה הפרפורמטיבי מנטרל את מרחב הצבירה הטעון – ולא כי בכוחו לבטל את המציאות הפוליטית, אלא כי היחס בין תנועת ההליכה לפעולות מפעיל על המציאות הזאת כוח אסתטי מוגבר". רשמים מ"מתחת להר".
אסנת רבינוביץ, 2015-1946
- רותי דירקטור
- 15/09/2015
״בכל גלגוליהם, גדולי ממדים ככל שהיו, שידרו המיצבים של אסנת רבינוביץ מודעות לשבריריות של מעשה האמנות, אפילו למופרכות שלו, וכל האובייקטים או הציורים שהרכיבו אותם נוצרו מתוך עשייה עמלנית, ידנית ובסיסית״. רותי דירקטור סופדת לאמנית שהלכה לעולמה.
פרחים בכף ידה
- שני ורנר
- 07/09/2015
"כהן מציירת את צמחי הארץ המאופיינים עימה כל-כך, ביניהם החצב, הרקפת, האורן והכלניות. זו אינה בחירה שרירותית, כי אם כזו הטומנת בחובה מערכת ערכים והיסטוריה מקומית; והמפות הישנות, אילו יישובים נמחקו או נעקרו כבר, עוד טרם הגיעה מחיקתה של כהן?". שני ורנר על תערוכתה של אסתר כהן, "פרחים בכחול-שחור".
זוגתו האמנותית של הנרי מור
- רם אהרונוב
- 01/09/2015
"היא אבסטרקטית ממנו, והיתה ונשארה בצדק קצת פחות פופולרית וידועה ממנו, אבל בפרספקטיבה היסטורית, הדמיון בינה לבין הנרי מור רב, ושניהם עומדים בשורה הראשונה של הפסלים הבריטים של המאה ה-20, לצד הנס ארפ וקונסטנטין ברנקוזי". רם אהרונוב ביקר בתערוכה הרטרוספקטיבית שעורך מוזיאון טייט בריטן לכבודה של הפסלת ברברה הפוורת׳.
המסע של ליאוניד בלקלב אל הישראליות
- סבינה שביד
- 22/08/2015
"'אם יש לך ילדים, אתה יודע שצריך גם להתפרנס', אומר בלקלב לשעיה יריב, בעל הגלריה המייצגת אותו. הוא מצייר ללא הרף משפחות סביב לשולחן האוכל, עד שנראה כי אין דבר שלם ויפה יותר בעיניו מלראות את ילדיו אוכלים לשובעה". על התערוכה "ליאוניד בלקלב: חוקר דיוקנאות אובססיבי", המוצגת במוזיאון תל-אביב.
לחזור למקורות
- שני ורנר
- 10/08/2015
"אלה הם ציורים שאין בהם הסחת דעת פיגורטיבית או נרטיבית, שיש בהם ציור בלבד. תחילה זה נראה כמו אוסף כתמים מופשטים חסרי משמעות, אך אם תרשו לעצמכם את הרגע הזה, תוכלו לשמוע ולראות את הציור מדבר אליכם". על התערוכה "חגית לאלו: אמנית שמתחילה מהסוף", המוצגת כעת במוזיאון תל-אביב.
"אבותינו חיפשו את אלוהים, אך מצאו רק את עצמם"
- דוד שפרבר
- 05/08/2015
יצירתה של האמנית האמריקאית הלן אילון היא תזכורת לכך שנרטיבים מכוננים תרבות, וכשתרבות נסמכת על מקורות רצחניים, לא פלא שמדי פעם קם פונדמנטליסט אחד ועושה בהשראתם מעשה.
חזרה למופע
- עמרי הרצוג
- 03/08/2015
"האמפתיה של 'חזרות על חלקים ממני' אינה מכוונת לנשים המופיעות. האמפתיה אינה מופנית כלפיהן משום שהן 'עושות מחול' והקהל צופה ונע בלי לעשות מחול. האמפתיה גם אינה מופנית כלפי בני-האדם שחולקים עימן את המופע. היא מתקיימת אל מול המערכת של ההפרה שמגדירה את מושג האמפתיה". עמרי הרצוג על "חזרות על חלקים ממני", שיוצרות-מבצעות ענת דניאלי בשיתוף תמי ליבוביץ'
עכירות האור של אן בן-אור
- דר' קציעה עלון
- 30/07/2015
"בן-אור מצויה בנקודת שוויון ביוגרפית: זה 25 שנה שהיא חיה בישראל, אותו מספר שנים שבו חיה בבלגיה. היא מעולם לא עברה גיור, ובחירתה בישראל אינה נופלת לקטגוריית 'המובן מאליו', אלא, כשם התערוכה, אל ההתרסה". קציעה עלון על תערוכתה של אן בן-אור בגלריה רוטשילד אמנות.
דבר קטן עם משימה גדולה
- נועם יורן
- 30/06/2015
מותג הוא הדבקה מוצלחת בין דבר לבין דימוי. הדברים בתערוכה של רעות פרסטר הם הדבקות לא מוצלחות בין דברים לדימויים. ההדבקה גלויה מדי, מאומצת, שרירותית. לכן היא משמשת כתמונת מראה של עולם המותגים, ואומרת משהו על הכלכלה הנסתרת שלו.
בלגן קדוש: תצלומי ההילולה של שוקה גלוטמן
- רות קסטנבאום בן-דב
- 24/06/2015
"נדברתי עם גלוטמן לראות את סדרת התצלומים שיצר בהילולת ל"ג בעומר בקבר רבי שמעון בר-יוחאי, גוף עבודות גדול המתעד את האירוע במירון מאז 1983, ושכמעט לא הוצג או פורסם. מה מושך אותו לשם? התשובות מגוונות: הפראיות והעוצמה של האירוע, חוויית הקצה של דחיסות ואקסטזה אנושית ויהודית שביסודה מצוקה וכאב המבקשים מרגוע".
זה לא עסק
- יונתן אמיר
- 21/06/2015
התערוכה השאפתנית ״סביבות עבודה״ מבקשת לבחון מה קורה לאמנות בעסקים משפחתיים ובסביבות ״נון-אמנותיות״, כהגדרת האוצרת רויטל בן אשר פרץ, אך היא מציגה אוצרות לא ממוקדת, עבודות מבולבלות, חיבורים רופפים וטקסטים מופרכים.
הפוטנציאל לשינוי של תולעות המשי
- דנה שלו
- 15/06/2015
"אני מגדלת את התולעות בשביל רגע מסוים – כשמתחיל חוסר נחת כזה של התולעת והיא חייבת לחפש פינה, היא מחפשת גובה. התנועה שלה נראית לי כמו עינוי, משהו לא מספיק לה כבר, והיא חייבת ללכת למשהו יותר נעלה". דנה שלו צפתה ב"שעת הגלגול" של קבוצת תיאטרון רות קנר ושוחחה עימה
פסטיבל ישראל: המציאות חותרת תחת האמנות
- דנה שלו
- 08/06/2015
"באופן פרדוקסלי, בזכות התנגדות הממסד לאמנות ביקורתית והאווירה הציבורית העכשווית, לא ניתן לעצור את שטף האסוציאציות הפוליטיות שמתקשרות עתה לכל מחווה מהדהדת של 'יוליוס קיסר' של רומיאו קסטלוצ'י או למוזיקה הערבית שמשתרבבת מהרחוב להופעתו של קסבייה לה-רואה". דנה שלו מהרהרת על שלושה מופעים בפסטיבל ישראל 2015
"אשת חיל" – אתוס, ארוס, טנטוס
- חוה ברונפלד-שטיין
- 05/06/2015
חשבתי לעצמי: לו עיוורת היתה עומדת על ספו של חלל התצוגה הקטן, בקומה התחתונה בבית יד-לבנים בפתח-תקווה, על מה היתה חושבת? על מה היתה מהרהרת זו שאוזניה פקוחות ועיניה סומות בבואה לתערוכה "אשת חיל"?
האלופה (או: דיוקן של כוח שהוא דיוקן של כאב)
- דר' קציעה עלון
- 05/06/2015
"נדמה כי ברגע שאנו חושבים על תמונה זו כעל 'דיוקן של אלוף בצה"ל', נחשפת התרמית. זהו אינו (רק) דיוקן של כוח, זהו דיוקן של כאב, בדיוק משום שזהו גוף נשי ממוגדר ולא גוף גברי". מבט בציורה של אנה פרומצ'נקו, "האלופה הנעלמת", בתערוכה "אשת חיל" במוזיאון פתח-תקווה.
בשולי הביאנלה
- קרן גולדברג
- 02/06/2015
"שלוש תערוכות לוויין שנפרשו ברחבי ונציה הצליחו לדון באופן הרבה יותר ממוקד, מורכב ועכשווי באותם נושאים רלבנטיים שהתערוכה המרכזית המאיסה על צופיה". קרן גולדברג חזרה מהפריפריה של הביאנלה ה-56.
מקום זה הוא מלכודת
- יאיר ברק
- 28/05/2015
התערוכה "מקום זה" במוזיאון תל-אביב מנסה למפות את ישראל העכשווית כמודרניות משגשגת ואת הנסיבות הטרגיות של הגדה המערבית. היא עוסקת בנושאים שהצילום המקומי כבר דן בהם בהרחבה, מתקשה להציע מבט חדש והופכת את הצלם לגיבור תרבות על חשבון מושאי תצלומיו.
הפספוס הגדול של "פאודה"
- זהייה קונדוס
- 26/05/2015
"מחלתי על כך שלכמה מהישראלים האחראים לסדרה יכול להיות דם על הידיים, שהם מדברים בעצם מתוך ניסיון. מחלתי כי עתה, הייתי רוצה להאמין, הם בצד אחר. לא בצד שלי, לא צריך להגזים, אבל לא בצד הנגדי. משהו קרוב לאמצע, כאשר בקצה האחד עומדים אנו ובקצה האחר עומדים אלה השותפים לכיבוש ולפרקטיקות האלימות של הכיבוש. אבל זה בדיוק מה שמעציב אותי – קו האמצע".