ביקורת
מאוּבן מודרני של חיי היומיום
- דוד (דוכי) כהן
- 30/08/2017
"הבד הטבול במלט, שעטף כיסא בעבר ועתה שוליו נשרכים על הרצפה, יוצר רושם, חזק ושברירי כאחד, שהכיסא מרחף; חזק משום חומר הבניין שלו, ושברירי בגלל הידיעה שה'כיסא' הזה לא יוכל להחזיק כמעט שום משקל. כך מנכיחה העבודה את שבריריותו של החוזק ואת עליבותו של הכוח". דוד כהן על תערוכתה של שרון פזנר, "חתום", בגלריה זומר, תל-אביב
אזורי חרדה כה מפתים
- חגי שגב
- 23/08/2017
"הפער בין התכנים המטרידים לייצוגים הצילומיים המרהיבים מעורר תחושה של בלבול או חוסר אוריינטציה. ייתכן שזו הכוונה המרכזית של התערוכה כולה; היא מתקיימת במציאות מסוימת ובו בזמן נעדרת מאותה המציאות ממש". חגי שגב על תערוכתה של אורית ישי, "Deer Country", בגלריה העירונית לצילום של פראג
"תראו, אפשר להתחיל לראות משהו!"
- קרן גולדברג
- 21/08/2017
"בעונת המלפפונים העמוסה לעייפה בתערוכות קבוצתיות בגלריות המסחריות, שלרוב מסתכמות בגיבוב של עבודות זמינות מהמחסן, דווקא חלל לא מסחרי כמו מקום-לאמנות מציג תערוכה קבוצתית שמציעה הקשרים פנימיים קוהרנטיים ומשרטטת מהלך משמעותי". קרן גולדברג על "דברי עצמות", מקום-לאמנות, תל-אביב
שם את נפשו בכפם של העצים והאבנים
- חיים דעואל לוסקי
- 17/07/2017
"גרשוני מעלה שאלה: כיצד ניצור תנאי אפשרות לתערוכה שמבקשת לא להראות ולא להציג משהו בשביל מישהו – אלא משהו בשביל משהו, בשביל 'אחר' שמעבר להמשגה האנושית". חיים דעואל לוסקי על "כילו 3", תערוכתו של נמרוד אלכסנדר גרשוני, שהוצגה בגלריה גבירול בתל-אביב
פיסול הוא לפעמים קעקועים
- קרן גולדברג
- 09/07/2017
"חזותו השלווה אינה מעידה על עברו הסוער ועל העובדה שנוצר בעקבות מחאה אזרחית. במהדורתו הראשונה, לפני 20 שנה, סטודנטים ניסו לזרוק את הביצים הענקיות של קלאוס אולדנבורג לנהר". קרן גולדברג על גלגולו הנינוח של "Skulptur Projekte" במונסטר, גרמניה, שמתרחש אחת לעשור
אמנות פורחת בממלכה ההאשמית
- איריס פשדצקי
- 06/07/2017
"מעניין להשוות בין הדימויים שהממסד רוצה ביקרם לעומת הדימויים שממומנים מחוצה לו. המוזיאונים שנסקרו מחזקים את התמונה שלפיה לפלסטינים תושבי ירדן אין ייצוג בדיון החזותי על הנרטיב הירדני". איריס פשדצקי חזרה ממסע מוזיאונים ברחבי עמאן
הדוקומנטה ה-14, חלק ב'
- קרן גולדברג
- 06/07/2017
"רשימת הכפילויות המיותרות והתמוהות הללו ארוכה, ומעלה את השאלה מדוע לא בחר הצוות האוצרותי לנצל את החלל הכפול בגודלו כדי לכלול עבודות אחרות. כמו כן, אם מדובר בשתי תערוכות כמעט זהות, מהי הרלבנטיות של שני המיקומים השונים?". קרן גולדברג על חלקה השני של דוקומנטה 14, בקאסל, גרמניה
כרוכב מקצועי הדוהר על סוס פראי
- גילי סיטון
- 03/07/2017
"כבסה מונעת על-ידי תחושת שחרור שאמורה להוליד תוצר של הפתעה וחופש, אך באופן פרדוקסלי כמעט, הציור המוגמר מוכיח שהיא מצליחה לגייס את הכלים כבמטה קסם או כישוף וממשמעת אותם להתמסר לחזיונותיה". גילי סיטון על תערוכתה של מרים כבסה בגלריה הראל, "מעברים מומחשים"
דיוקנים מופשטים
- רם אהרונוב
- 16/06/2017
"'חברים נעדרים' הוא שמה של עבודה מופשטת של הודג'קין שאינה קשורה דווקא לדיוקן של חבר או חברים מסוימים. היא מציינת את העצב על אי-נוכחותם של חברים, נושא שהודג'קין הרבה לעסוק בו כאחד מסימני הזקנה". רם אהרונוב על תערוכתו האחרונה של הווארד הודג'קין בגלריה הלאומית בלונדון
מיקור חוץ פרפורמטיבי
- קרן גולדברג
- 13/06/2017
"רבות נאמר על שימוש באנשים כמדיום אמנותי במיצגים, בין אם אלה הרקדנים-המדקלמים של טינו סגל או צי ההיפסטרים של אימהוף. עמיר ותנועה-ציבורית עושות גם הן שימוש במיקור חוץ, אך מתוך מחקר מעמיק ושיתוף פעולה ספציפי". קרן גולדברג על "הראיון" ו"כשל פרגמטי", שני מיצגים בתערוכה "הצעות לסדר" בארטפורט, תל-אביב
קירות טחובים: גרשוני 1980 | וינשטיין 2017
- טלי תמיר
- 07/06/2017
"לא השפעה מתמשכת, גם לא התכתבות בין-דורית פעלו כאן את פעולתם, אלא מפגש בין שתי תודעות של אמנים ישראלים ובין שתי הצבות רדיקליות ואמיצות". טלי תמיר מותחת קווים בין "שמש בגבעון דום", ההצבה של גל וינשטיין בביאנלה בוונציה, למיצב של משה גרשוני באותו מקום, לפני 37 שנה
ממחזר, ועדיין אקטואלי. איי בירושלים
- אילת זהר
- 05/06/2017
"הביקורת שלי חורגת מהדיון הטרנדי על איי כאמן נרדף, שהוא חלק בלתי נפרד מהאופן שבו סין מעוצבת בתודעה המערבית. ובכל זאת ולמרות הכל – איי מציג בישראל, חי בברלין, ומוכר את עבודותיו בהרבה כסף. זה לא אומר שאין בעיות בסין (או בישראל), אבל זה אומר שדמוניזציה אינה הדרך". אילת זהר על תערוכתו של איי וויווי במוזיאון ישראל
אינפנטילית לרוב, רדיקלית לרגעים
- קרן גולדברג
- 27/05/2017
"זוהי ביאנלה נטולת הומור, מעוף ותעוזה. במקום לממש את ההצהרות החגיגיות במפגן יצירה דיוניסי, פעלה מאסל לפי מתכון אופנתי ובנאלי כמעט, המשלב עבודות היסטוריות ודידקטיות עם קורטוב אמנות חברתית ואסתטיקה פורמליסטית. על הרקע היבשושי הזה בלטו כמה עבודות שהצליחו לפרוץ את המבנה השגור". קרן גולדברג על הביאנלה ה-57 בוונציה
בוראת את הפסיביות מחדש
- נעמי סימן-טוב
- 24/05/2017
"אין בציוריה דימוי יציב אחד שאפשר להיאחז בו. חולצה וגו של אשה הנראית מאחור מתמוססים לתוך הפתח, מכנסיים שחורים של גבר הניצב בדלת מתאחדים לבסיס והופכים אותו לעמוד מנורה או קולב עומד, הדלת החומה היא המשך של מקטורן חום. 'אי-אפשר להבחין בין כתם אור לגוף תאורה'". נעמי סימן-טוב על "רגשות עמוקים", תערוכתה החדשה של אורן בן-מורה בגלריה נגא, תל-אביב
על העיוורון
- ורד טוהר
- 22/05/2017
"הציור מגלם אמירה בוטה נגד הגבלת האוריינות הנשית בעולם היהודי, ובמיוחד נגד הדרתן של נשים מלימוד גמרא, באמצעות דימויים חזותיים שכל אחד מהם הוא רמז לטקסט מתוך ארון הספרים היהודי. כך נוצרת עבודה שכולה מלים נוכחות-נעדרות, שלמרבה הפרדוקס, נדרש ידע רב בנבכיו של ארון זה כדי לזהותן". ורד טוהר על הציור "צאינה וראינה" של יעל בוכבינדר-שמעוני
הבו לנו עוד אמנים משוררים
- דוד (דוכי) כהן
- 17/05/2017
"הגעגוע נוכח מאוד, אך אינו משרה תחושת חוסר, אלא תחושת התכרבלות נעימה בזכרונות. עבודות הבד, שרובן משדרות רכות גדולה (התאפקתי ולא נגעתי), מתעתעות בצופה ומעמידות אותו מול השאלה, האם העבודות האלה הן אכן כסות מפני החורף הקר או שמא הן החורף עצמו?". דוד (דוכי) כהן על תערוכתה של נדיה עדינה רוז בבית האמנים, ירושלים
בין חומריות ארצית לריחוף מטפיזי
- קרן גולדברג
- 17/05/2017
"אוסף העבודות מעיד על רגישות פיסולית וידע חומרי מרשימים, ואילון מצליחה שלא להיכנע להתענגות והתמסרות לחומר, אלא רותמת אותו לטובת התערוכה כולה". קרן גולדברג על "כוכב מסיבי מתקרב לכדור הארץ", תערוכתה של נטלי אילון בסדנאות האמנים תל-אביב
אוצרות אפויה למחצה
- יונתן אמיר
- 01/05/2017
"'דוקומנטה' 14 מבקשת לאכוף את יצירות האמנות המוצגות בה בסד פוליטי מובהק, שאינו מדלג אפילו על קלישאה שמאלנית אחת, בד בבד עם הצהרות על פריעת סדר, חתירה תחת גבולות והרחבת המחשבה. יש בתערוכה עשרות עבודות טובות, אולם מבחינה אוצרותית מדובר בפלופ יומרני". יונתן אמיר על תערוכת הענק שנפתחה באתונה בחודש שעבר
מחשבות על גאולה שלא תבוא
- מור כהן
- 26/04/2017
"בסופו של דבר, 'הטרילוגיה', 'התופת' ו'סימון הקדושה', על מורכבויותיהן הקולנועיות, המטפוריות והנרטיביות, מציעות ראייה שטחית ביחס להיווצרות של קבוצה או מימוש חזון. העבודות אינן הסבר לשאלה מדוע גאולה אינה יכולה להתרחש, אלא מדוע הגאולה כפי שקבוצות סקפטיות תופסות אותה אינה יכולה להתרחש". מור כהן בעקבות עבודותיה של יעל ברתנא
קפיצה לנשגב ב-10 יורו
- נוגה שטיאסני
- 24/04/2017
"בבית-קברות בלב ברלין מוצגת תערוכת קבע של האמן האמריקאי ג'יימס טורל. זוהי תערוכה קטנה, סולידית ומינימליסטית, אבל גם יקרה ושאפתנית להחריד; תערוכה שממלאת את הנפש ומרוממת את הרוח, ובאותה נשימה נופלת לקיטשיות במלוא מובן המלה". נוגה שטיאסני טבלה בפרויקט הגרנדיוזי של טורל בבית-הקברות הפרוטסטנטי דורותיאנשטאדט