אמנויות הבמה

  • הזמנה להשלת קליפה

    "ביצירה זו הקהל רודף בגופו ובמבטו אחר הרקדן הנע ממקום למקום; הוא עומד ויושב לחלופין על הרצפה, הוא מתערבב עם ריח גופו, זיעתו ונשימתו במרחק הפורץ את טווח הביטחון והנוחות". אורנה אוריין על עבודת המחול של יסמין גודר במוזיאון פתח-תקווה.

  • לרקוד עם הגב לכובש

    "Badke", יצירתה של הלהקה הבלגית les ballets c de la b, שהוצגה בפסטיבל רמאללה למחול עכשווי, מכוננת את הזהות הפלסטינית ללא תלות בהתנגדות לזהות הישראלית, אלא מתוך כוונה להדרה שלה.

  • דיאלוג לכל החיים, נשיות קליידוסקופית

    שני מופעי מחול מסקרנים: "Arrowed" של בובי ג'ין סמית, שמג'נגלת בין שליטה לחוסר אונים, ו"Girls" של רועי אסף, המציעה מבט חדש על הנערוּת הנשית

  • בין הרמוניה לנימוס

    "לא נוצר מתח באף אחד מחלקי היצירה; לא בין הדמויות לבין עצמן ולא בין הדמויות לחלל. העדר הקונפליקט הוא מרכז היצירה בעיני, ומתפקד כאפשרות ההתרסה היחידה בה". על "בוטניקה של תשוקה", יצירת המחול של טליה בק

  • הצגת מחול-בידור ברמה גבוהה

    "בת-שבע מצליחה, למרות המיינסטרימיות והשתלטנות שלה על סצינת המחול, להעניק לקהל שלה כמה רגעים יוצאי דופן. וזה כנראה חשוב ובוודאי כיף". דנה שלו צפתה ב"החור" וב"רקדני בת-שבע יוצרים"

  • בין הנצחה אובססיבית לפולחן אינטימי

    הבחירה של התחרות בנושא הפולחן מתבקשת, אבל נדמה שבמקום לעורר השראה היא הגבילה את היוצרים, שנאבקו בנושא במקום ליצור דבר שבוער בהם באמת. יוצאים מן הכלל היו שני היוצרים הזוכים

  • פינאפס וקעקועים – משא-ומתן על זהות נשית במרחב הישראלי

    מה לקעקועים ולנשות הפינאפ, שייצגו את שלמות המודל הנשי עבור גברים באמצע המאה ה-20, ונכון להיום חותרות תחת הדיקטטורה של הדוגמנית האנורקטית?

  • האלטרנטיבה של עמנואל גת

    ייחודה של "הגולדלנדברגים", יצירתו האחרונה של עמנואל גת, הוא בהימנעות המוחלטת מאקטים אלימים. גת מציע אפשרות לשרוד בעולם הזה באמצעות זרימה במקום מאבק

  • אורי כבר לא יחזור להיות מי שהיה

    אורי של קבוצת התיאטרון רות קנר נולד מתוך המפגש המסוכסך בין הקולות, מתוך חוסר היכולת שלו ושל הקהל להכריע ביניהם. הרהור על "הוא הלך בשדות", עיבוד בימתי למחזה ולספר של משה שמיר.

  • יסמין גודר: תראו אותה משתנה

    היצירה החדשה של יסמין גודר, "See Her Change", מציעה מבט נוקב על השתנות הגוף הנשי, מן הכנים והמאתגרים שנחזו מעל במה

  • העדינות

    הערב "מזמור" של תמר בורר מצליח להמס גבולות ולחדד את המבט ברכות ובשקט יוצאי דופן

  • Ad Absurdum

    יצירתם של יוחאי אברהמי ודורון תבורי מבטאת נסיון מרענן להעניק מחדש מקום ראוי לאמנות פוליטית מעמיקה, שכמושג תרבותי נמחקה ממילונה הפעיל של החברה הניאו-ליברלית.

  • ללא מורא בשר

    הצופים ביצירתה של הכוריאוגרפית יסמין גודר "סוף סופה בוא" עושים זאת מבעד לבשר.

  • האל מופיע כבובנאי

    מוטי סנדק היה במאי טלוויזיה מוערך שהפך למתעדו של התיאטרון היהודי בארץ ובעולם. בראיון עמו הוא מספר על תרומתו של האתר שלו לתרבות ועל ניצחון הרוח היהודית בשואה, ועל הקשר בין אתרו לאמנות הפלסטית.

  • The Master of Puppets

    תיאטרון באר שבע לא חיכה למחאת האוהלים כדי לקחת קלאסיקות תיאטרוניות ולקשור אותן להווה. על ההצגה "בית הבובות".

  • הפשיזם של התחושה

    המבנה הילדי בעבודותיה של שרון אייל הוא מה שמאפשר לה לפלוט בכל פעם אסתטיקה פשיסטית שמוגדרת כ"אינטואיציה", כשבעצם מדובר בחוסר מודעות טוטלית, שלעיתים הופך בעצמו למחווה יצירתית.