פרויקטים

  • עקדת יצחק

    מי הפך את יצחק דנציגר, שיצא נגד הרס התרבות הערבית וראה בה מקור השראה, לסמל לקולוניאליזם הישראלי, שהפך את התרבות הערבית ל"טבע"? אירית סגולי בוחנת את הפרשנויות והנסיבות שהובילו להחמצה הגדולה של אחד מחלוצי האמנים הביקורתיים והאקטיביסטים בישראל

  • גרשוני: הפרעה תמידית

    ״היטמעות שמייצרת שיירים, שמצביעה על סתירות ומכוננת שונות, היא המנגנון העומד בבסיס מכלול יצירתו של גרשוני. המפגש בין החומרים לפעולות, בין הדימויים למילים, בין הפורמליזם למושגיות ובין האקפרסיבי והמתמסר למה שנתון תמיד תחת שליטה – לעולם אינו מושלם״. יונתן אמיר על עבודתו של משה גרשוני, במלאת שנה למותו

  • דף הנייר שישרוף את חוות השרתים

    "אם רובוטים ממשלתיים יודעים מה צילמתם בסמרטפון עוד לפני ששיתפתם, אולי עדיף שאת התמונות הרגישות תצלמו במצלמה מטומטמת, נטולת חיבור לרשת. ואם סוכני חרש יושבים לכם על הפיד ומחכים שתגידו משהו שאסור לומר, אולי עדיף לשלוף טוש, נייר ומספריים ולסור למכונת הצילום הקרובה"

  • איש עומד מאחורי אשה יושבת – סיפור על ציור

    "הרב-משמעיות העמוקה שדגה שקד עליה כמפעל חיים נועדה לפרק את מבני המיון הגסים מבפנים, לאתגר ערכים חברתיים ומוסכמות ציוריות ומורליסטיות". גליה יהב יוצאת למסע בעקבות "תפנים (האונס)", יצירתו האניגמטית של אדגר דגה מ-1868

  • אחוז אחד למען אמנות

    תקנה הפועלת בכמה מדינות בעולם מחייבת פרויקטים של בנייה ציבורית להציב בהם יצירות אמנות בשיעור של אחוז אחד מעלות הפרויקט. ישראל, כרגיל, מדדה הרחק מאחור. טור משפטי 11.

  • זכות שיבה לוקחים, לא מקבלים

    
זהייה קונדוס קוראת ב"עודה, עדויות מדומיינות מעתידים אפשריים", קובץ סיפורים שיתרחשו במציאות שאחרי שיבת הפליטים.

  • 
עיר מעורבת? על הנייר

    אם אנחנו רוצים ליצור מרחב רב-תרבותי מאפשר, שבו הפחד מפנה את מקומו לצמיחה, יצירה ועתיד משותף – אזי לערים כמו חיפה יש דרך טובה וזמינה ביותר לשתול את הזרעים למציאות כזו. המסלול עובר בקרב ילדי בית-הספר והגן.

  • 
מי מפסיד ממדיניות "העיר היזמית" של עיריית חיפה?



    כאמנים, מעצבים ואנשי תרבות, גם אנו אחראים לפשע האורבאני שיוצרת המציאות הניאו-ליברלית שבה אנחנו חיים.

  • ספינה בלב העיר

    

"בעיניים שלי בנות הארבע הם היו כולם גברים ונשים זקנים. הזקנה נראתה לי אז כמצב טבעי לחלוטין. אלו היו האנשים שהכרתי וזה היה העולם כולו"

.

  • "אין לנו בעיה להגיד מלים כמו 'נכבה'"

    "גם אמנים שאני מזמינה לעבוד כאן מרגישים את הצורך להיות רגיש ועדין, בטח בשכונה כזו שיש בה את ההיסטוריה עם הטראומה של הנכבה של 48', וכל חדירה לתוך השכונה מגיעה עם זיכרון קולוניאלי". שיחה עם יעלה חזות, אוצרת בית-הגפן שבחיפה.

  • המרוץ לתחתית

    "העיר התחתית אינה מקום ריק. אין מדובר בשכונה ללא תושבים עבור תושבים ללא שכונה. ברחובות כמו מעלה-השחרור, המגינים ויפו מתגוררות מאות משפחות ערביות, כמעט כולן ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, וכמעט כולן חיות שם בהעדר ברירה אחרת". אורי וולטמן על שיקום העיר התחתית.

  • "אנחנו? אנחנו הולכים לוואדי"

    תושבי כבביר זוכרים אותו כגן עדן. קואליציה של אקטיביסטים מנסה להפוך אותו ל"איקונה תרבותית". העירייה לא נוקפת אצבע, בינתיים. עוד אפשר להציל את ואדי שיח'

.

  • פלאשבק

    
מצד אחד ים פתוח ואופק רחוק, ומן הצד האחר שורות של בלוקים גדולים, אפורים וחסרי תקווה. אורנה בן-שטרית-רז צילמה את נוף ילדותה מחלונות העיר הלא-מושגת, חיפה

.

  • כרמל (הלא) מזרחי

    ישי ברגר מיוסלס איי.די נזכר בסצינת הפאנק של חיפה בשנות ה-90


  • הקרב האבוד על מעמדו של הגרפיטי

    גרפיטי היא אמנות הממוקמת מתוך בחירה מחוץ לכותלי הממסד. מדוע על הממסד לשמור עליה? אמן הגרפיטי עושה זאת לרוב ללא רשות, באופן לא מוסדר ואף בניגוד לחוק. אם כן, האם על החוק להגן עליו ועל יצירתו? טור משפטי מס' 10

  • 

"אני ואתה יושבים פה היום ומדברים על אמנות פלסטינית! אתה בכלל קולט את זה?"

    מוחמד ג'באלי משוחח עם האמן עבד עאבדי על אמנות פלסטינית, התנגדות ודו-קיום.

  • חיפה – נא להפוך בשקט

    "יש שיאמרו שאין ברירה אחרת, שבעיר נטולת גלריות וחללי תצוגה, האמן חייב למצוא דרך אחרת לבטא את עצמו. אם זה אכן כך, האדישות של העיר הזו היא ברכה, שכן מתוך הקושי הזה מתגלה שפה חדשה, תרבות אלטרנטיבית".

  • 
מישהו שונא את מרכז העיר חיפה

    
"אני אוהב מקומות קיצוניים, סוחפים, עם אמירה וזהות אמיתית. חיפה היא פשרה".

  • 
תחייתו המהוססת של המרכז האבוד

    
נעמה סובול יצאה למסע בזמן בשלושה מרכזים של העיר חיפה, מצוידת בכמה שאלות. האם היו אלה באמת מרכזים תוססים שנדמו, או זיכרון נוסטלגי? מה הסיבות לאי-התפקוד של המרכזים בהווה? האם יש להם תקווה?

  • 
סופה של ההתמערבות היא ההתערבבות

    
דו-קיום, מרחב משותף – או קיום מעורב? מה באמת מפחיד את יושביה של הווילה בג'ונגל? האם הגאולה טמונה בתחבורה הציבורית? מתי ביירות תגלה אותנו?