פרויקטים

  • פריחת מוחות 45 – נוגה כהן

    פריחת מוחות 45 – נוגה כהן

    בפרק השישי בגלגולו החדש של הטור "פריחת מוחות", שאלון קבוע שמופנה לאמניות, אמנים, אנשי רוח, אקדמאיות ויוצרים מתחומי תרבות מגוונים, כולם ישראלים שחיים כבר תקופה ממושכת מחוץ לישראל, מתארחת נוגה כהן. כהן חיה ועובדת בניו יורק, ארה"ב

  • על ניסיונות לאיפיון דורי בשנות ה־90'

    על ניסיונות לאיפיון דורי בשנות ה־90'

    "האשימו אותנו באמריקניזציה, בשיתוף פעולה עם כוחות האופל הקפיטליסטים, ואפילו ב"ירידה לזנות". רונן שמיר, תחת הכותרת אמנות ורפתנות, כתב: "מה כבר אפשר לומר על תערוכה שאמניה הצטלמו במסגרת מסע יחסי ציבור לעצמם?", תמי כץ פרימן על התערוכות "אנטיפאתוס" ו-"מטאסקס", מתוך גיליון 06 במהדורת הדפוס של ערב רב

  • פריחת מוחות 44 – אבי סבח

    פריחת מוחות 44 – אבי סבח

    בפרק השישי בגלגולו החדש של הטור "פריחת מוחות", שאלון קבוע שמופנה לאמניות, אמנים, אנשי רוח, אקדמאיות ויוצרים מתחומי תרבות מגוונים, כולם ישראלים שחיים כבר תקופה ממושכת מחוץ לישראל, מתארח אבי סבח. סבח חי ועובד בפורטוגל

  • זהירות: גבול לפניך!

    זהירות: גבול לפניך!

    "גם אם נקודת המבט של "גבולות" היא פנים־ישראלית, ומתמקדת באמפתיה מלאה ב"חווית המצור הישראלית", היא משליכה גם על הישות שמעבר לגבול, ומחזירה את המושג ללב הדיון", טלי תמיר על התערוכה "גבולות", מתוך גיליון 06 במהדורת הדפוס של ערב רב

  • פריחת מוחות 43 – עילית אזולאי

    פריחת מוחות 43 – עילית אזולאי

    בפרק החמישי בגלגולו החדש של הטור "פריחת מוחות", שאלון קבוע שמופנה לאמניות, אמנים, אנשי רוח, אקדמאיות ויוצרים מתחומי תרבות מגוונים, כולם ישראלים שחיים כבר תקופה ממושכת מחוץ לישראל, מתארחת עילית אזולאי. אזולאי חיה ועובדת בברלין, גרמניה

  • פריחת מוחות 42 – אריאל רייכמן

    פריחת מוחות 42 – אריאל רייכמן

    בפרק הרביעי בגלגולו החדש של הטור "פריחת מוחות", שאלון קבוע שמופנה לאמניות, אמנים, אנשי רוח, אקדמאיות ויוצרים מתחומי תרבות מגוונים, כולם ישראלים שחיים כבר תקופה ממושכת מחוץ לישראל, מתארח אריאל רייכמן. רייכמן חי ועובד בברלין, גרמניה

  • לחיות עם החלום: מבט לאחור

    לחיות עם החלום: מבט לאחור

    "התערוכה זכתה לתהודה יוצאת דופן בהיקפה, כולם כתבו עליה. הקטלוג נעשה פריט לאספנים. העותק המהוה שלו בספריית מוזיאון תל אביב מתפורר ממגע ידיהם של אנשים שקראו בו בשלושים השנים האחרונות. ברגע מסוים הבנתי שאני לא מרוצה מההדים שעוררה התערוכה, לא הייתי שותפה לגלי השמחה" בתיה דונר על התערוכה "לחיות עם החלום", מתוך גיליון 06 במהדורת הדפוס של ערב רב

  • אמנות בזמן אסון

    אמנות בזמן אסון

    האם לאמנות עומדת היכולת להציע קול לפרשנות ולביקורת, או שהיא חסרת אונים אל מול המציאות הבלתי נתפסת? במלאת שנה לאירועי השבעה באוקטובר ולפרוץ המלחמה, אנחנו חוזרים לרב שיח בין חמישה אנשי רוח מתחומי האמנויות, השירה, הפילוסופיה והחינוך, שנערך בדיוק חצי שנה אל תוך האירוע. רונן אידלמן משוחח עם אלמוג בהר, עפרי כנעני, איתי שניר והדס קידר

  • פריחת מוחות 41 – יאן טיכי

    פריחת מוחות 41 – יאן טיכי

    בפרק השלישי בגלגולו החדש של הטור "פריחת מוחות", שאלון קבוע שמופנה לאמניות, אמנים, אנשי רוח, אקדמאיות ויוצרים מתחומי תרבות מגוונים, כולם ישראלים שחיים כבר תקופה ממושכת מחוץ לישראל, מתארח יאן טיכי. טיכי הוא אמן שמתעסק בצילום, פיסול והדפס. הוא חי ועובד בשיקגו, ארה"ב

  • פריחת מוחות 40 – שאשא דותן

    פריחת מוחות 40 – שאשא דותן

    בפרק השני בגלגולו החדש של הטור "פריחת מוחות", שאלון קבוע שמופנה לאמניות, אמנים, אנשי רוח, אקדמאיות ויוצרים מתחומי תרבות מגוונים, כולם ישראלים שחיים כבר תקופה ממושכת מחוץ לישראל, מתארחת שאשא דותן. דותן היא אמנית וידאו, ציור ורישום. היא בת 36, חיה ועובדת בניו יורק

  • חפץ לב

    חפץ לב

    "פיל, קוף, מחט. מה הקשר בכלל? ה"קוף" בכלל לא קשור לחיה אלא לקוף המחט, רק המילה זהה. אבל הראש שלנו כבר רואה את הדימויים יחד וקורה החיבור. ברגע שכבר בנינו את התמונה של הדימוי הלשוני הזה בעיני רוחנו, ודמיינו את הפעולה הלא אפשרית הזו, היא כבר נהפכה לאפשרית, ושם טמון אולי רגע של חופש". יהושע סימון בשיחה עם עדן בנט, מתוך גיליון 05 במהדורת הדפוס של ערב רב

  • פריחת מוחות 39 – רוני אביב

    פריחת מוחות 39 – רוני אביב

    זה מספר חודשים שאנחנו עמלים על החזרתו של הטור "פריחת מוחות", שאלון קבוע שמופנה לאמניות, אמנים, אנשי רוח, אקדמאיות ויוצרים מתחומי תרבות מגוונים, כולם ישראלים שחיים כבר תקופה ממושכת מחוץ לישראל, לפעילות. בפרק הראשון של גלגולו הנוכחי אנחנו מארחים את רוני אביב, בת 31, חיה ועובדת בניו יורק

  • ערב רב גיליון 07: פתח דבר

    ערב רב גיליון 07: פתח דבר

    "הגיליון הנוכחי מבקש להפנות מבט להווה – לשאול שאלות על השנה הסוערת שעוברת עלינו, ועל השנה הסוערת לא פחות שקדמה לה", פתח דבר של רונן אידלמן ויונתן אמיר לגיליון המודפס, השביעי והחדש של ערב רב

  • מהכוח אל הפועל – אתרים של אידאולוגיה מרובדת

    מהכוח אל הפועל – אתרים של אידאולוגיה מרובדת

    "ברלין מגלה את עצמה דרך הארכיטקטורה המוצגת במניפסטו כמעשה טלאים, מכילה בו־זמנית ניגודים חריפים שמוסיפים להתקיים זה לצד זה גם כשהאידאולוגיות שאותן הם מייצגים כבר עברו מן העולם. השיטוט בחלל התערוכה משול לשיטוט בעיר, ובשניהם החוויה המיידית אינה מספקת את מלוא המידע". דורי בן אלון על תפקיד המרחב במיצב הווידאו "מניפסטו" של יוליאן רוזפלדט, מתוך גיליון 05 במהדורת הדפוס של ערב רב

  • מקימי מעפר דל: החול היהודי של דלות החומר

    מקימי מעפר דל: החול היהודי של דלות החומר

    מיד עם לידתה הפכה התערוכה דלות החומר למיתוס המכונן של האמנות הישראלית: הצטלבות התמות שעסקה בהן הפכה אותה לבלוקבאסטר. התערוכה, שהוצבה במוזיאון תל אביב ב־1986, עסקה בשאלות גנאלוגיות על בית האב של האמנות המקומית דייקא, הצברית, זו שקרתה בלי השפעה חיצונית 'ישירה'", ידידיה גזבר מתוך גיליון 05 במהדורת הדפוס של ערב רב

  • על אודות הטריבונליזם

    על אודות הטריבונליזם

    "הפורמט כולל צורות מוסכמות של האשמה, שמיעת עדים, הטלת אחריות ופסיקה, ועל כן מבטיח פומביות ובעקבותיה השפעה פוליטית. הטריבונל כורך יחדיו את החוויות הסובייקטיביות של הנפגעים ומבהיר את הרלוונטיות הפוליטית הכללית שלהן". דניאל לויק שואל האם על אמנים להשתמש בפורמט בית המשפט? מתוך גיליון 05 במהדורת הדפוס של ערב רב

  • מפוני כל העולם

    מפוני כל העולם

    רונן אידלמן, שרה בנינגה, חנאן אבו־חוסיין ועומר קריגר על היצירה "פינוי", מתוך גיליון 05 של המהדורה המודפסת של ערב רב

  • ״ויזדהמו אנשים בתורתי״

    ״ויזדהמו אנשים בתורתי״

    "הדימויים אמנם מפלצתיים, אך הם עומדים בנינוחות על השולחנות. הספרים אמנם "מדממים", אך שלוליות אינן נקוות סביבם. זה אינו חלל של אלימות, תופת או נבואת חורבן, אלא חלל שה"אל־טבעי" נמהל בו ב"טבעיות" ואפילו באגביות". יונתן אמיר על דת, מדע ולאומיות ביצירתו של אסי משולם "מסדר הטומאה", מתוך גיליון 05 של המהדורה המודפסת של ערב רב

  • דודה הגידי לנו כן: על כינוי הגנאי "דודות" בקהילת האמנות בישראל

    דודה הגידי לנו כן: על כינוי הגנאי "דודות" בקהילת האמנות בישראל

    "במחלקות לאמנות 'דודה' הוא תמרור אזהרה פדגוגי שמוצב על ידי מרצים ומרצות שונים שמשרטט את השדה הסמנטי של המושג על ידי כך שהוא מבהיר מה ממש לא כדאי לסטודנטיםות להיות: חובבנים, מביכים, נדחפים, פתטיים, ייכנעס, לא רלוונטיים, לא צעירים, לא קוליים, לא בהקבצה של המקובלים, כי כאן זה לא מתנ"ס ואנחנו לא דודות". חנה פרוינד-שרתוק על המונח "דודות" ושדה האמנות, מתוך גיליון 03 של המהדורה המודפסת של ערב רב

  • כמובן שהקדמנו

    כמובן שהקדמנו

    "העלילה של "עד ארעי" נמתחת על פני המעבר מהבית למוזיאון, מתחזוקה לתצוגה, מהפרטי לציבורי ומהאישי לאידיאולוגי, כשבתהליך ניתכות הגדרות אלה אחת בשנייה, ועבודות האמנות חומקות מאחיזתן", קרן גולדברג מתוך מתוך גיליון 03 של המהדורה המודפסת של ערב רב