ראיונות

  • עושה סדר

    עושה סדר

    שיחה עם רותי דירקטור על עוינות לאמנות עכשווית, על אוצרות, כתיבה והנגשה, על מוזיאון חיפה שעזבה ועל מוזיאון ת״א שאליו היא נכנסת בימים אלה.

  • חלב שחור לנכד שטרם נולד

    חלב שחור לנכד שטרם נולד

    יעל בלבן: "תינוק זו מלה שדומה לתיקון, וכמובן יש לי הרבה סיפורים לספר לו שלא סיפרתי לחיה, ואני רוצה להחזיק אותו בידיים". חיה רוקין: "בעיני יצא אחלה תינוק. הוא גר רחוק ולא באים להרים אותו". שיחה על אמנות, היסטוריה והיסטריה משפחתית.

  • "אני מרגישה יותר מהגרת מאשר עולה חדשה"

    "אני מרגישה יותר מהגרת מאשר עולה חדשה"

    "היום לכאורה יש לי תודעה פוליטית, אבל בפועל אני בעצם לא עושה כלום ביחס להבנה. נוח לי להאמין שכאמנית אני מודעת יותר מההורים שלי, אבל גם הילדים שלי יוכלו להקשות עלי בשאלה למה לא פעלתי בתוך מציאות מסוימת". אריאל רייכמן משוחח עם אלהם רוקני.

  • "אני תמיד הרגשתי את הנייר הלבן"

    "אני תמיד הרגשתי את הנייר הלבן"

    "אין לי שום אשליה אפילו לרגע אחד לא רק שהציור שלי משפיע, אלא שבכלל שאמנות משפיעה, כי אחרת, אחרי גויה, אחרי 'גרניקה', היה צריך להיפסק הכל. בכל זאת אני חושבת שאנחנו האמנים, המשוררים, מוכרחים להגיד משהו. כי אחרת זה כאילו אנחנו גם כן אשמים. אבל אני לא רוצה שתקבלי מזה שאני פוליטית". אביבה אורי בראיון.

  • ״צילום זה בעצם טקס שמתכוננים לו ביחד״

    ״צילום זה בעצם טקס שמתכוננים לו ביחד״

    במשך 12 שנים עבד הצלם רון עמיר עם תושבי הכפר הפלסטיני ג'סר אל־זרקא. התוצאה היא תערוכה ססגונית ומגוונת בת שלושה חלקים, שמציגה עבודה משותפת שהופכת את הצילום מתיעוד חד-צדדי לאמצעי דיאלוגי.

  • אוכלים על המתים, תרתי משמע

    אוכלים על המתים, תרתי משמע

    מלי דה-קאלו משוחחת עם דבורה מורג, יוצרת התערוכה "והגדת לבתך" בחלל התצוגה זוכרות.

  • הלוחשת לסינדרלות

    הלוחשת לסינדרלות

    "מחנכים אותנו לחשוב שאם נעשה אמנות מספיק טובה, יזמינו אותנו לנשף ונוכל להיות סינדרלה. וזה לא עובד ככה". שיחה עם שרי גולן-סריג, אוצרת, מרצה ומלווה אמנים בקורס "כל מה שלא לימדו אתכם בבית-הספר לאמנות".

  • הוויזואלי כמפלצת החוויה

    הוויזואלי כמפלצת החוויה

    ״אפשר להגיד שאם אני מקשיבה לאספלט אני מקבלת את המרות שלו, עם האפור והביוב. אבל כנראה שזה לא ככה, כי הנה, הפאנק אומר אני בשוליים, אבל עם מוהיקן סגול וכל הכוח שנלווה לו״. שיחה עם הציירת אלין אלג׳ם.

  • "אפילו הלא טהור הוא איראן"

    "אפילו הלא טהור הוא איראן"

    "כשאני באיראן אני אומר שהרפובליקה האסלאמית הגיעה לקצה. כשאני בעולם אני אומר שהעולם מגיע לקצו". הבמאי מחסן מחמלבאף והאמנית אלהם רוקני מהרהרים על העצבות האיראנית, אסון התמדון והגעגועים כמנוע ליצירה.

  • אוצרת תלוית מקום

    אוצרת תלוית מקום

    "שאלת אותי אם יותר קשה לאצור בפריפריה. יותר קל, אתה חופשי לעשות פרויקטים שאתה חושב שהם נכונים למקום, ויש בהם רק את חדוות היצירה בלי המשקל הזה על הכתפיים". שיחה עם רווית הררי, אוצרת קו 16 והגלריה בקיבוץ יד-מרדכי.

  • ארץ האש

    ארץ האש

    זכויות יוצרים על המייקינג אוף – הארון פארוקי בשיחה עם לליב מלמד על יצירתו התיעודית. מתוך תיק מיוחד על פארוקי שהתפרסם במגזין הקולנוע מערבון.

  • ״הגן עושה את מה שהוא אמור לעשות״

    ״הגן עושה את מה שהוא אמור לעשות״

    יעל גילעת משוחחת עם האמן אריאל רייכמן על תערוכתו 1200 ק"ג אדמה במוזיאון פתח תקוה לאמנות.

  • "לא מנומס לדון בשאלת המעורבות האישית של החוקר עם הדימוי"

    "לא מנומס לדון בשאלת המעורבות האישית של החוקר עם הדימוי"

    "הכוחות של הדימוי לנכר, לאיין, לייצר תגובה ריקה, כמעט קטטונית, נראה לי שזה משהו ששווה להתעקש עליו". אילת זהר משוחחת עם חוקר התרבות פרופ' נורמן ברייסון על היחס שבין לימודי אמנות לתולדות אמנות, תוכניות הדוקטורט לאמנים בבריטניה, מיניות ולימודים קוויריים, הבנאלי והמרהיב, וגם בענייני יפן.

  • המקום הלווייתני הזה

    המקום הלווייתני הזה

    "הפסלים שלי אף פעם לא יציבים. כשהם יציבים מדי הם מפסיקים לעניין אותי. אני גם הרבה פעמים בודקת אותם ככה, בועטת בהם, לראות מה קורה איתם". שיחה עם אביטל כנעני.

  • יש משהו הגיוני יותר מלעשות אמנות? – ראיון עם שאשא דותן

    יש משהו הגיוני יותר מלעשות אמנות? – ראיון עם שאשא דותן

    שלום שאשא דותן. אנחנו מתחילים את הראיון אחרי שמישהי בשולחן ליד כמעט מתה משמשייה שהתרסקה. אנא הציגי את עצמך מזל שכולם בחיים. קוראים לי שאשא דותן, למדתי בבית הספר הדמוקרטי ביפו, אני בוגרת טרייה של המחלקה לאמנות רב תחומית בשנקר ונראה לי שאני בתחילת הדרך של לעשות אמנות. בשנה האחרונה עשיתי מיצבים שמורכבים מוידאו, רישום, […]

  • אחים לצלחת

    אחים לצלחת

    "אני מבין את היצר העיתונאי שלך לברר את הדרמה המשפחתית, ובהרבה מקרים היא אכן נמצאת שם. אבל היא לא דרמה במובן של טרגדיה, אלא בתוך שיח על האמנות". ראיון עם האחים רועי וארז מעין בעקבות התערוכה "ללא חומרים משמרים", גלריה פריסקופ.

  • "אין לנו בעיה להגיד מלים כמו 'נכבה'"

    "אין לנו בעיה להגיד מלים כמו 'נכבה'"

    "גם אמנים שאני מזמינה לעבוד כאן מרגישים את הצורך להיות רגיש ועדין, בטח בשכונה כזו שיש בה את ההיסטוריה עם הטראומה של הנכבה של 48', וכל חדירה לתוך השכונה מגיעה עם זיכרון קולוניאלי". שיחה עם יעלה חזות, אוצרת בית-הגפן שבחיפה.

  • 

"אני ואתה יושבים פה היום ומדברים על אמנות פלסטינית! אתה בכלל קולט את זה?"

    

"אני ואתה יושבים פה היום ומדברים על אמנות פלסטינית! אתה בכלל קולט את זה?"

    מוחמד ג'באלי משוחח עם האמן עבד עאבדי על אמנות פלסטינית, התנגדות ודו-קיום.

  • שמלת השבת השחורה של טובה

    שמלת השבת השחורה של טובה

    "חלום גדול שלי שמישהו יחשוף את העצב שמאחורי הדברים. מעטים באמת מגיעים לשם". האמנית טובה לוטן משוחחת על "שחורה לשבת", תערוכת היחיד שלה בגלריה זיסמן, עם ניר הרמט, אוצר התערוכה.

  • האקסטרה-פריק

    האקסטרה-פריק

    "בפסטיבל הקודם אחד התושבים במוסררה השאיר את הדלת פתוחה. הוא יצא מהמקלחת וראה שיש 30 אנשים בסלון שלו. למה? כי אנשים חשבו שקורה שם משהו של התערוכה. הראשון נכנס, והשני, ופתאום היו 30 איש שחיכו שמשהו יקרה. הלוואי שהיינו חיים את החיים שלנו ככה". שיחה עם שראון פז, אוצר ומעצב התנסותי.