ראיונות

  • במערב אין כל חדש

    "האמן תמיד מתחיל מנקודת מוצא של אמן אחר וצריך לדעת לייצר משהו נוסף. זה הרבה יותר חשוב ממשהו 'חדש'". התיאורטיקן הצרפתי ניקולא בוריו מאמין במודרניות המושתתת על סינגולריות וחושב שזהויות הן מכונות מפלצתיות. ראיון.

  • תיק האוצר

    "לאצור זה כמו ללוות ילד שלומד ללכת: צריך להחזיק לו את היד, ללכת יחד איתו, לכוון אותו ולתת לו להוביל. לפעמים צריך לקחת את הילד על הידיים ולהתחיל לצעוד". יהונתן משעל משוחח עם קרני ברזילי.

  • נשים זקנות וזועמות

    "אפליה על רקע גיל מגיעה בשל אובדן היופי שמביאה איתה ההזדקנות. כדי להילחם בכך נשים מכריזות שהן דווקא כן יפות, שיש יופי בבטן משתפלת ובשדיים נפולים, ושהן הרוויחו את הקמטים בכבוד. בכך הן משחקות לידי המציאות שבה זקנות אינן ראויות כי אינן יפות ומסכימות לכך שהיופי הוא פרמטר הקובע מי ראויה ומי אינה ראויה". שיחה על זִקנה, על דימויי גוף, על יופי, על אייג'יזם ועל סטריאוטיפים של נשים זקנות בעולם האמנות.

  • לא על המופשט לבדו

    "הגריד נועד להקל על העין לזהות את התבניות של קבוצות הכוכבים. זה גם מילא את הצורך לתת שם – עגלה, הדובה הגדולה. רצו לעשות סדר בשמיים, והתוצאות שמכילות את הפיצול הזה הן המעניינות בעיניי". שיחה עם ליהי תורג'מן.

  • רְשָׁמִים

    מדי יום במהלך שנת 2012 העלה פיטר יעקב מלץ רישום שלו לפייסבוק. עכשיו, לאחר שהסתיים הפרויקט ו-365 עבודותיו יוצגו בחלל אחד, הוא נפגש עם מרב שין בן-אלון לשלב הסקת המסקנות. מעקב מספר 4.

  • בין גרפיטי לאינסטגרם

    מרב שין בן-אלון משוחחת עם האמן Klone Yourself על הקשרים שבין אמנות רחוב, עבודת סטודיו, תהליכי יצירה והרשת החברתית כחלל עבודה אלטרנטיבי. מעקב מספר 3.

  • לאצור את עצמך

    "כמעט לא רואים אוצרות אקספרימנטלית במוזיאון", אומר ליאב מזרחי. "אני מרגיש שאמנים מסכימים לעבוד איתי כאוצר בזכות היותי אמן – אני מבין טוב יותר את המקום שלהם". שיחה על אוצרות, אמנות, הוראה, מחקר וסבל.

  • נערת החודש

    לפני שנתיים הפכה ליאור שטיינר את הסטודיו שלה, המחובר למוסך אופנועים ברחוב הרצל בת"א, לגלריה לתערוכות מתחלפות. כעת היא מציגה במקום תערוכת יחיד ראשונה ומספרת על עבודתה.

  • תמונת פרופיל

    בטור חודשי ב"ערב רב" מרב שין בן-אלון משוחחת עם אוצרי רשת. והפעם: טובה לוטן על פרויקט הפייסבוק שלה, "יומן צילום".

  • צדים ומלקטים

    בני הזוג קונרדו רפאל מלטה ונעמה שריד מלטה, מייסדי קבוצת "האוסף והקולקטיב", תרים אחר צלמים בעלי מבט ייחודי שמפרסמים את תצלומיהם ברשת, וחותרים לשמר יצירות אמנות שהיו עלולות ללכת לאיבוד במרחבים הווירטואליים.

  • תחושה של אנימציה מושהית

    סרג'יו אדלשטין מראיין את גרי היל, מתוך קטלוג התערוכה של גרי היל שמוצגת במרכז לאמנות עכשווית.

  • לציֵיר, אין אפשרות אחרת

    "השאיפה לצייר היא השאיפה אל האמת, והשאיפה אל האמת נשענת על היכולת לצייר ולספר ברישום את מה שהעיניים רואות". נעמי אביב בשיחה עם אברהם פסו.

  • עושה דברים עם ספרים

    בטור חדש ב"ערב רב" משוחחת מרב שין בן אלון עם אוצרי רשת. והפעם: מורן שוב מספרת על התערוכות "פורזץ" ו"טופוגרפיות בספרים ובמחברות", שהציגה בעמוד הפייסבוק שלה.

  • עבודה מתוך ריקות

    ממקום מושבה בניו-יורק משחזרת שירלי וגנר זיכרונות של תצלומים ונופי ילדות מישראל, בונה אותם בסטודיו ומצלמת את המודל. בשיחה היא מדברת על המעבר מהמדרשה לייל, מציור לצילום, מהנוף לזיכרון ומשם לסטודיו.

  • פרוכת לסוכן כפול

    "רציתי לייצר חשדנות כלפי תצוגות אתנוגרפיות ולעורר בצופה שאלות לגבי מידת האותנטיות של העבודה". בועז ארד משוחח עם האמן עידו מיכאלי על חיקוי, שיבוש ומשחק כאמצעים אמנותיים המפרקים את אחדותם של סמלים מקודשים.

  • בעקבות הקדר המושלם

    מרב שין בן-אלון משוחחת עם רויטל בן-אשר פרץ על קרמיקה, אוצרות ואמנות, בעקבות "חמור" – תערוכה קבוצתית שאצרה בבית בנימיני.

  • להימחק ולהישאר בעת ובעונה אחת

    "מהי מינוריות כשאמנות השוליים עולה מאות אלפי דולרים ומוצגת במקומות ובהיאחזויות היקרות ביותר בערים הגדולות"? סיון שטאנג משוחחת עם חיים דעואל לוסקי על "תערוכה מינורית" שאצר בגלריה המדרשה.

  • כל המקומות קדושים

    הפעולה של אירית בלוזר, ציירת ואחת מחלוצות אמנות המיצג בישראל, משמשת עבורה כמשכך כאבים, אולם בו בזמן יוצרת כאבים חדשים. ראיון.

  • ידוע בציבור

    עומר קריגר, המנהל האמנותי של פסטיבל "מתחת להר", מסביר מה בעצם החשיבות של אמנות ציבורית ומדוע אמנים צריכים להתחיל לעבוד במוסדות ציבוריים ולארגן הפגנות.

  • להרגיש אור אחר

    "יכולתי לשחזר כאן את המאה ה-19. אבל כמו הצלמים הראשונים במאה ה-19 שהמאוויים שלהם היו קשורים בדיווח על הנסתר מן העין, רציתי לאפשר למצלמה ולי לגלות עולמות רחוקים, להביא רשמים דרך העיניים שלי". ראיון עם אורי גרשוני, בעקבות תערוכתו "השמש של אתמול".