מסה

  • איש עומד מאחורי אשה יושבת – סיפור על ציור

    איש עומד מאחורי אשה יושבת – סיפור על ציור

    "הרב-משמעיות העמוקה שדגה שקד עליה כמפעל חיים נועדה לפרק את מבני המיון הגסים מבפנים, לאתגר ערכים חברתיים ומוסכמות ציוריות ומורליסטיות". גליה יהב יוצאת למסע בעקבות "תפנים (האונס)", יצירתו האניגמטית של אדגר דגה מ-1868

  • הסובייט המתקשר – הפסיכו-גיאופוליטיקה של המלחמה הקרה

    הסובייט המתקשר – הפסיכו-גיאופוליטיקה של המלחמה הקרה

    "לאף שחקן בגיאו-פוליטיקה הפסיכולוגית לא היתה משמעות רגשית כמו זו של ארצות-הברית וברית-המועצות. במובן היונגיאני, שני המבנים הללו מייצגים דיאלקטיקה אמהית/אבהית, כאשר הבריתות הצבאיות שהם הולידו מייצגות 'חמולות' משפחתיות מתחרות".

  • ליקוט סמרטוטים

    ליקוט סמרטוטים

    ״השיירים מתעלים מעל שפע הפסולת והצרכנות של המאה ה-20 ומעל הנטיה הא-חומרית של אלה במאה ה-21. הם מייצגים עמידות והתנגדות, מסרבים להתמיין לקטגוריות של פסולת או של חוסר-תכלית ומפגינים קיום עצמאי״. קירסטי בל ממגזין ״פריז״ שואלת מדוע זכתה הבְּזוּת לתפוצה מחודשת באמנות

  • שני תלמידי חכמים אמנים בעירנו

    שני תלמידי חכמים אמנים בעירנו

    "מה בין הוצאת שם רע חמורה לאמן, בהיחבא ובחדרי חדרים, שיש בה זריעת הרס וחורבן, לבין ביקורת אמנות לגיטימית, גלויה ומכבדת?". אלברט סוויסה על הציירים שמעון פינטו ושי אזולאי

  • אסתטיקה מעל תוכן: אידיאולוגיית האגו הגברי

    אסתטיקה מעל תוכן: אידיאולוגיית האגו הגברי

    "איך ייתכן שהכותרת 'אמנות' מעניקה לגיטימציה לפנטזיות אונס ולייצוגים סקסיסטיים של גברים נורמטיביים ופריבילגיים?". טיה הנאור על סקסיזם כאידיאולוגיה באמנות ישראלית עכשווית.

  • אורי ליפשיץ: תופר את ההוויה לזמן

    אורי ליפשיץ: תופר את ההוויה לזמן

    "הציורים האחרונים של ליפשיץ הם משום גאולה. משום גאולה, ולא על אודות גאולה. גאולה נואשת, כמובן, מובסת, אבודה מראש, גאולת עניים, ובכל זאת גאולה". יונתן הירשפלד על ציוריו האחרונים של אורי ליפשיץ.

  • "העולם נמצא. אין טעם לחזור עליו שנית"

    "העולם נמצא. אין טעם לחזור עליו שנית"

    ״ברבים מהתצלומים הזמן הארכיאולוגי ואפילו זה הגיאולוגי נראים בני זמננו הרבה יותר מאשר הזמנים ההיסטורי והאקטואלי, הנראים לא אחת כגחמה חולפת. יכולתו של איצקוביץ לדחוס בתצלום אחד זמנים שונים משרה אווירה מתוחה, מאיימת־משהו. בגלל סמיכותם נראה כי בכל רגע ורגע מאיים כל אחד מהם לפרוץ אל הזמן האחר״. בועז נוימן על תצלומיו של גסטון צבי איצקוביץ, מתוך ספר מאמרים על אמנות שכתב ההיסטוריון המנוח.

  • הרצאה אופטימית

    הרצאה אופטימית

    "היצירתיות, שהיא תולדה של הרצון למידע, תמצא דרך כלשהי לעקוף את הצנזורה ותמצא גישה אל מה שחיוני. כל מה שמיושן יאבד את תוקפו לאור הכרה חדשה כלשהי, או לפחות לאור התקווה להכרה שכזו" .' הרצאה אופטימית' מ-1981 של האמן והקולנוען ניאו-אוונגרדי ההונגרי מיקלוש ארדלי.

  • בשורת התלקחות – סיפור של ציור

    בשורת התלקחות – סיפור של ציור

    "המסעות הגיאוגרפיים של 'השביתה' שזורים בגישות הפרשניות כלפי הציור. הוא עבר מהרפרודוקציות השמרניות של ה'הרפרס' לתהילת עולם, מרכישה על-ידי האליטה של מיניאפוליס לאלמוניות המרתף, מגילוי-מחדש על-ידי רדיקלים בארה"ב לקליטה מאוחרת בגרמניה". גליה יהב בעקבות "השביתה", ציורו של רוברט קוהלר.

  • זמן מלחמה

    זמן מלחמה

    "או אז קמים ובאים שמות הציורים. 'מלאך', קורא אהרון למברשת הפידור הצלובה שלו. 'שושנה והזקנים' לציור אחר. 'תחת תאנתו'. 'טפיל'. 'חוט העירוב'. שם אחר שם הם מפקיעים את הציורים מחיוכם התמים, החף ממסר, המסור למכחול, לאור, לחגיגת הגילוי האינטימית". על תערוכתו של ארז אהרון, "חוט העירוב", בגלריית גורדון 2, תל-אביב

  • תיאוריית המימד הרביעי של פילקו

    תיאוריית המימד הרביעי של פילקו

    "לכל אוטופיה היתכנות טכנית, ועל כן אוטופיה הינה נחלת העבר". תרגום מסתו החשובה והמשפיעה של האמן הניאו-אוונגרדי הסלובקי סטאנו פילקו והמלצה על "הילדים רוצים קומוניזם" במובי – מוזיאוני בת-ים

  • צלקתו של קופפרמן

    צלקתו של קופפרמן

    "זהו ציור פולמוסי בהווייתו, ציור של פעולות, שבירות ותגובות נגד, ציור שכל סיכום שלו רגעי – סיכום לשעתו – מהלך ציורי שנוי במחלוקת מרגע הפצעתו, ולפיכך כזה שיהיה נתון לעד בין-לבין". יונתן אמיר מושך חוטים בין הצייר משה קופפרמן להוגה הצרפתי ז'אק דרידה.

  • מבעד לדיוק הפנימי

    מבעד לדיוק הפנימי

    "המאבק של אלי שמיר להפריד את השפה מהעולם הוא מאבקו של האמן לעמוד על הזכות של עולמות נכחדים המצויים מחוץ לשפה לבוא לידי שיקום ואמירה בעולם". אלי ברודרמן על מסע הכישלון הקיומי לעבר העולם בפילוסופיית היצירה וההוראה של אלי שמיר.

  • נערה לא חומרנית

    נערה לא חומרנית

    ״במינימליזם, הריק מעצים את התיאטרליות של המעט המוצג לפנינו והופך אותו לנוכחות בימתית בוערת, דחופה אפילו. בפעולה הרדיקלית קורה בדיוק ההיפך – מעט השאריות והעקבות הנוכחות בחלל מסמנות דווקא את כל מה שסולק ממנו״. יוענה גונן וגליה יהב מקדימות דברים לתרגום מאמרו של בוב ניקאס על האמנית לורי פארסונס.

  • Roee Rosen, Literally

    Roee Rosen, Literally

    ״אמנותו של רועי רוזן היא חג כלולותיהם של גוף ומכונה, פרי זיווגם של ליברטין ומטאטא אחוז רגשה, אולימפיה עשויה בשר״. עודד וולקשטיין כותב לזכרו של ״עודד וולקשטיין״ על האמנות של ״רועי רוזן״ בתקטלוג התערוכה של רועי רוזן במוזיאון ת״א.

  • תודה לאל, לא הצלחתי. נשארתי גרינגו

    תודה לאל, לא הצלחתי. נשארתי גרינגו

    "על אילו קריטריונים אתה צריך לענות כדי להגשים נבואה ולחזור למקום שהובטח לך על-ידי אלוהים? עלי כל זה לא עשה רושם. באתי עם שאיפות של מהגר רגיל. לא אני ולא משפחתי רצינו להגשים חלום של להיות חלק מהעם, להיטמע. חונכתי לא להיטמע. יש הם ויש אני". סשה סרבר על הגירה ומקומיות, חלק שני

  • "מַסָּע וּמְרִיבָה"

    "מַסָּע וּמְרִיבָה"

    דוד שפרבר כותב על עבודתו של אליהו אריק בוקובזה לרגל זכייתו בפרס היצירה הציונית על סדרת הציורים ״סוקאג׳ן״, שעוסקת, כמו רבות מעבודותיו של בוקובזה, בהתחפשות.

  • קתרטיקה

    קתרטיקה

    את החיבור "קתרטיקה" אבנה כעמדת תצפית שממנה יוכל הקורא-צייר להביט על המאָה ה-20 כעל במת התרחשות העלילה, ולקריין בעצמו את המצאת החלל התולדות אמנותי במודרניות באמצעות מאה שנים של עבודות אמנות, לצרכיו.

  • חיכוך עקשני בין שתי אבנים סתמיות מצית ניצוץ

    חיכוך עקשני בין שתי אבנים סתמיות מצית ניצוץ

    מתוך דברי פתיחה שנאמרו באירוע לכבוד ספרה של היטו שטיירל ״חלכאי המסך: מסות על פוליטיקה של דימוי חזותי״, שנערך ב-30.11.2015, בשיתוף מגזין "ערב רב" בבית הנסן, ירושלים.

  • לחלץ את המאוויים הקולקטיביים: בנימין, היסטוריה ואמנות עכשווית

    לחלץ את המאוויים הקולקטיביים: בנימין, היסטוריה ואמנות עכשווית

    ״תפיסת ההיסטוריה והארכיון של ולטר בנימין היא הרלוונטית ביותר לאמנות העכשווית ולפרקטיקות עכשוויות של אוצרוּת: "מפעל הפסאז'ים" הבלתי גמור והתזות "על מושג ההיסטוריה", מתווספים לכתיבתו הקודמת על הטכנולוגיה, שחשיבותה עומדת בעינה״. קלייר בישופ במסה מתוך קטלוג התערוכה ״ולטר בנימין: ארכיון / גלות״.