מסה
הקבוצה שנשכחה
- נועה אברון ברק
- 23/12/2018
משקוף, קבוצה בינתחומית של אמנים ירושלמים שפעלה בשנים 1968–1970, טילטלה את המרחב האמנותי המקומי עם פרויקטים חדשניים והיתה ממבשרי האמנות המושגית בישראל. מדוע נפקד מקומה מדפי ההיסטוריה? נועה אברון-ברק מנסה לענות על השאלה ולהחזיר לקבוצה האוונגרדית את מקומה המשמעותי בסצנת האמנות הישראלית
דם וקעקועים ביצירתו של אורי קצנשטיין
- יסמין ברגנר
- 10/11/2018
"'האנשים הללו שהסכימו לקעקע על עצמם עבודה שלי הם סוג של שליחים ארוטיים עבורי', אמר לי קצנשטיין לפני כמה שנים, ואני התבוננתי בזרועותיו המקועקעות בסמלים האניגמטיים שיצר. בדרך ייחודית זו יצר גריד חבוי של עצמיותו בסובבים אותו". יסמין ברגנר על קצנשטיין האמן-השמאן
עקדת יצחק
- אירית סגולי
- 08/09/2018
מי הפך את יצחק דנציגר, שיצא נגד הרס התרבות הערבית וראה בה מקור השראה, לסמל לקולוניאליזם הישראלי, שהפך את התרבות הערבית ל"טבע"? אירית סגולי בוחנת את הפרשנויות והנסיבות שהובילו להחמצה הגדולה של אחד מחלוצי האמנים הביקורתיים והאקטיביסטים בישראל
ההחלטה השבורה של אילן איטח
- אלברט סוויסה
- 31/05/2018
"בציור הזה אין 'מקום', אלא מקומות שנודדים ומתכתבים אלה עם אלה דרך הנדודים; אין 'זמן' אחד רציף, אלא זמנים רבים ומסוכסכים; אין 'חלל' אחד, אלא חללים המהגרים אלה אל תוך אלה; אין 'טכניקות', אלא סגנונות שמחללים ומקדשים אלה את אלה חליפות". אלברט סוויסה על "אקסודוס", תערוכתו של אילן איטח המוצגת בספרד
מדוזה, פְנים אבסטרקט-ריאליזם: בין פרח הנגע למשוש הנוגע
- ליאת ארלט סידס
- 05/03/2018
"הציור האטינגרי הוא קינה גדולה של אמהות על מות ילדים ועל מותן הקרב, ולצדה שירת הפליאה לנוכח יפי מי התהום וחלל היקום ושירת התדהמה החוזרת ונשנית לנוכח הרגע הטראומטי המסרב לחלוף". דיון במופעי המדוזה בעבודתה של ברכה ל. אטינגר, חלק שני
ובאו עד נבכי ים
- עודד וולקשטיין
- 21/02/2018
"זילברמן אינו משיג את עיניהם של הגברים ואינו לוכד את הבבואה העשויה להשתקף בהן; הוא בא אל הגברים מגבם, חוטב את מבטם מן הגוף. העין היוצאת לָבוֹר לה בבואה נקרעת אל העולם. הגברים טובלים את מבטם במים, והאמן טובע בטבילתם". עודד וולקשטיין על תערוכתו של שי זילברמן בסדנאות האמנים, תל-אביב
מה נקרם ברקמת הקמר
- עדי שורק
- 08/02/2018
"משאנו נכנסים לתערוכה אנו באים תחילה בפני שני קווים חדים, מעין סרגלים. האחד הוא כביש הסרגל המוביל לעפולה – נקודת יישוב המסומנת כנקודה A, והאחר – תוואי של גדר הפרדה שנוצקה כדי להנכיח ולהעצים גבול מעשה ידי אדם (שסומן דווקא בידי חמור, כפי שמספרת מעשייה), המכונה "הקו הירוק". הסרגל הזה מתעקל בחדות סביב היישוב זבּוּבּה – נקודה המסומנת באות Z"
מחשבות על צילום (אחד)
- עידו כהן
- 23/01/2018
"התחושה העולה מקריאת הפרשנויות שהוצעו עד כה היא כזו ה'נועלת' את המשמעות של היצירה בתוך ההקשר הפוליטי-מגדרי של מאבק ודיכוי, בלי לבחון מסרים אחרים שעשויים למסור נוכחותה של אשקר במרחב הציבורי והתצלום נשוא דיוננו". עידו כהן מתבונן מחדש בדיוקנה העצמי של אניסה אשקר, "החירות מובילה את העם"
גרשוני: הפרעה תמידית
- יונתן אמיר
- 15/01/2018
״היטמעות שמייצרת שיירים, שמצביעה על סתירות ומכוננת שונות, היא המנגנון העומד בבסיס מכלול יצירתו של גרשוני. המפגש בין החומרים לפעולות, בין הדימויים למילים, בין הפורמליזם למושגיות ובין האקפרסיבי והמתמסר למה שנתון תמיד תחת שליטה – לעולם אינו מושלם״. יונתן אמיר על עבודתו של משה גרשוני, במלאת שנה למותו
"בלבי אני מינימליסט"
- מיטל גל
- 10/11/2017
"המינימליזם משמש לסיירה פרקטיקה אמנותית שהוא טוען במשמעויות פוליטיות. המינימליזם בידיו כרוך בקונוטציות למצב החברתי. המחוות האסתטיות המינימליות הולמות את המסר הביקורתי". מיטל גל על זיקתו של סנטיאגו סיירה למינימליזם ולפוסט-מינימליזם
דובדבנים ומכונות אחרות
- דוד פרנקל
- 19/09/2017
"תנועת מטוטלת בין שטיחות ונפח חומרי חזרה והופיעה בתערוכה מבעד למבעים השונים, כדי לרמוז אולי על טקטיקה הסוואתית של פני שטח החומקים ממשמעות עומק. במקרים רבים היתה זו שפה איורית שאינה משרתת טקסט כלשהו". דוד פרנקל על "דובדבנים", תערוכה קבוצתית שהוצגה בגלריית המדרשה, תל-אביב
הפרויקט הנאצי: להפוך את העולם לתמונה
- יונתן הירשפלד
- 10/08/2017
"החלק הראשון יעסוק בהנהגה הנאצית, בזיקתה לאמנות, בדמותו של היטלר ובדימויו כאמן, וכן במפקד אושוויץ רודולף הס. החלק השני יעסוק בקיטש ובאמנות התעמולה הנאצית, והחלק האחרון יעסוק בפרויקט הנאצי כפרויקט אסתטי הן במרחב הציבורי והן בגוף, וכן בהשמדה כסניטציה". יונתן הירשפלד, הרצאה שנייה
חומרי הזמן ביצירתו של אוסמה סעיד
- עמי שטייניץ
- 19/06/2017
"התערוכה הנוכחית מבקשת להאיר מזווית רטרוספקטיבית את ההתפתחות המחזורית שבה מפגיש סעיד בין חומריות לחומרי החיים, בין כאב לאנושיות, בין הפוליטי למטפיזי, בין מסורת קדם-מודרנית לתהייה פוסט-מודרנית". עמי שטייניץ על "עבודת אדמה", תערוכתו של אוסמה סעיד בגלריה עפולה
גליאנה
- דלית מתתיהו
- 02/06/2017
"המלים האלו, גליה, בוגדות בבדיחה פרטית בחייך? בנעיצת המבט בשמש? בהתרסה הלשונית (בילבי חורצת לשון)? אני מבקשת לראותן כחוט מתוח בין העוגנים שהותרת, בעוד כתמים עיוורים רבים ממשיכים לרחף על פני המים"
דף הנייר שישרוף את חוות השרתים
- איתמר ב״ז
- 04/05/2017
"אם רובוטים ממשלתיים יודעים מה צילמתם בסמרטפון עוד לפני ששיתפתם, אולי עדיף שאת התמונות הרגישות תצלמו במצלמה מטומטמת, נטולת חיבור לרשת. ואם סוכני חרש יושבים לכם על הפיד ומחכים שתגידו משהו שאסור לומר, אולי עדיף לשלוף טוש, נייר ומספריים ולסור למכונת הצילום הקרובה"
מחשבות על גאולה שלא תבוא
- מור כהן
- 26/04/2017
"בסופו של דבר, 'הטרילוגיה', 'התופת' ו'סימון הקדושה', על מורכבויותיהן הקולנועיות, המטפוריות והנרטיביות, מציעות ראייה שטחית ביחס להיווצרות של קבוצה או מימוש חזון. העבודות אינן הסבר לשאלה מדוע גאולה אינה יכולה להתרחש, אלא מדוע הגאולה כפי שקבוצות סקפטיות תופסות אותה אינה יכולה להתרחש". מור כהן בעקבות עבודותיה של יעל ברתנא
כיסופים אל האבוד זה מכבר
- יונתן הירשפלד
- 07/02/2017
יונתן הירשפלד מהרהר על האמנות הפלסטית, השירה, הספרות, הפילוסופיה והפוליטיקה במרחב הדובר גרמנית של לפני המאה ה-20, ותוהה אם יש בכל אלה יסודות שניתן לאתרם בראיית העולם הנאצית
המוזיאון שאיננו
- אלנה פיליפוביץ׳
- 16/01/2017
"ב'קופסה במזוודה' יוצר דושאן מוזיאון נטול קירות, ללא מיקום בטוח, חסר יצירות אמנות 'אותנטיות', משמע – מוזיאון עם אחיזה רופפת ביותר במוזיאוניוּת. הוא אינו מאושש את המוזיאון וגם אינו מחריב אותו; הוא מכפיף את הרעיון, את הכללים ואת המוסכמות התפעוליות של המוזיאון לסדרה של שאלות ולחצים". מאמרה המכונן של אלנה פיליפוביץ' בתרגומן של גליה יהב ויוענה גונן
גבירה באבוקה
- נטעלי שלוסר
- 04/12/2016
״האור בממשי שמחוץ למצלמה עוטף את דפנות הארכיון, מאיים לשרוף זיכרון ללא אבחנה. הגבירה נכנסת בלשכה אפלה וקושרת קשר-אורות בחמת חרירים״. נטעלי שלוסר במסה על עבודותיה של מאיה ז״ק
נעמי אביב, אוצרת עצמאית
- טלי תמיר
- 30/11/2016
"'אין סיבה לעשות אמנות אלא כדי להביע עמדת התנגדות', אמרה לתלמידות האוצרות הצעירות שישבו מולה. 'אם אתה לא מתנגד לכלום, אז למה לך לעשות אמנות? אם אתה עושה אמנות – אתה מורד, אתה מוחה, אתה לפחות מביע מחאה. אחרת – למה לעשות את זה בכלל?'". טלי תמיר על יסוד ההתנגדות בכתיבתה ובמחשבתה של נעמי אביב, במלאת 3 שנים למותה