מהשטח

  • האם הדו"ח האחרון על שוק האמנות מצביע על שקיעתו?

    אחרי עשורים של צמיחה בשוק האמנות, ולמרות שהעושר העולמי לא הפסיק לגדול, ההשקעה באמנות ירדה השנה ב-4 אחוזים. אלעד ירון צולל אל הנתונים וחוזר עם לקחים, מסקנות ומחשבות על העתיד

  • במקום הכי נמוך האור הכי גבוהההה

    ״ומתוך כל הזעקה הזאת של ראומה, זעקה שהייתה לחלק ממנה, ראיתי טיפות קטנות ורחוקות של אור, של תקווה. הן היו רחוקות וזעירות, טיפות האור הללו. לרגע רועדות, לרגע יציבות. הן לא כבו. אז עדיין לא הבנתי איך יתכן שאני רואה אור ותקווה מתוך תהומות זעקת הכאב הזאת״ ארז חרודי ועמי ברונסקי מתוך התערוכה ״במקום הכי נמוך האור הכי גבוהההה״

  • דב אור נר – מותו של האל-מותי

    ״מופע אחד ויחיד של אמן, ממציא "מוזיאון המוזיאונים", אמן שהרדיקליות של מחשבתו היא צו פנימי ואתיקה של מחקר, איש של חזון עתידני, אמן שאי אפשר להפסיק לחקור וללמוד עוד ועוד על רעיונותיו״. טלי תמיר סופדת לדב אור נר, שהלך לעולמו אתמול

  • רשמים מהתערוכה "לגלות סימני חיים"

    "אם מתמקדים ביצירות של האמנים והאמניות מישראל, רואים כי מדובר במופעים ויזואליים הטומנים בחובם קריאה לחשיבה ביקורתית ומחודשת על מקומה של ישראל במרחב המזרח תיכוני, קריאה להשתלבות במקום התחפרות בתפיסות עבשות ומיושנות". יוסי יונה וקציעה עלון על פסטיבל האמנות בראס אל חיימה, דובאי

  • אמנות ויצירה בזמן חירום

    בימים האחרונים, בזמן שמשפחות שלמות מפונות מבתיהן ובכל הארץ יושבות.ים בחדרי ביטחון, אנו עדים ליוזמות רבות ומרגשות של מוסדות וגורמים אזרחיים שמתארגנים לספק הפוגה דרך יצירה ואמנות. להלן רשימה מתעדכנת של יוזמות:

  • אנחנו נאבקים על הבית, אבל על איזה בית אנחנו נאבקים?

    "המאבק הנוכחי לא יוכרע בפריפריה אלא בערים המשותפות שבהן השבטים נפגשים, באותן ערים שמהן 'המוצלחים' מנסים לברוח אל המרחבים הירוקים והקהילתיים. המאבק הנוכחי מחייב את האמנים והיוצרות להתחייב למקום, להקים בית חדש וראוי, וזה פרויקט חיים, זאת עבודה מתמשכת". דברים שנשא מתן ישראלי בכינוס החירום ״אמנ.ית-אזרח.ית – בין הבית לרחוב" במוזיאון תל אביב

  • על המצב

    הגוף האישי, החברתי והפוליט / שאתה מתקשה לחיות איתו בשלום / שאתה יכול לנסות לשנותו / אך לא לצאת ממנו / גם אם תנסה לברוח על מנת לשכוח / מהמצב / הנסיבות ירדפו אותך / לכן אתה חייב / לגייס את כל האמצעים שעומדים לרשותך / אתה חייב להתייחס / כי אם תעצום את העיניים / אם תאטום / אם תמסמר את כל הפתחים / החלונות והדלתות / המקום שאתה / הבית שהוא במובן מסוים חממה / יהפוך במובן אחר / לקֶבר.
    מילים של הדס עפרת ב״כינוס חרום בלב בעיר ובעין הפיכה" במוזיאון תל אביב

  • כמו לב שמניע גוף

    "יש מקרים שבהם אני מרגיש שאני לא רוצה להכניס את העולם שבחוץ לתוך הסטודיו שלי. אבל אז אני נזכר שכאמנים יש לנו אחריות להשתמש בקולותינו כדי לדבר נגד אי צדק, יש לנו אחריות לאתגר את הסטטוס קוו ואולי גם להפיח תקווה. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לשתוק". דברים שנשא עדי נס בכינוס החירום ״אמנ.ית-אזרח.ית – בין הבית לרחוב" במוזיאון תל אביב

  • הגלריה של ולריה

    ולריה גסלב מגשימה חלום ופותחת בדרך העצמאות בחיפה את גלרית "יאללה שולה", שתעמוד במשך שבועיים ותארח עבודות של שמונה אמניות ואמנים חיפאיים משובחים. נעמה סובול בשיחה על אוצרות, חיפה, קהילה, אמנות חברתית ואיך יוצרים מקום

  • מוזיאון הטבע והאדם

    "כמו מהלכים אמנותיים אחרים שהתרחשו בעין הוד משנות השמונים ואילך, גם הביאנלות לפיסול נדחקו מהתודעה – הן הושמטו ממחקרים והרצאות על אודות פיסול ישראלי, אולי נצרבו בתודעה כהפנינג ותו לא, נעדרו ממחקרים על אמנות במרחב הציבורי ולא התבלטו במיוחד בפורטפוליו של האמנים שהשתתפו בהן. עכשיו הן עושות קאמבק". צאלה קוטלר הדרי על הביאנלות לפיסול בעין הוד

  • ״אם לא יהיה עולם, לא תהיה גם אמנות״

    העובדה שאנשים כועסים ומלגלגים על פעולת מחאה במוזיאון יותר מאשר על הנהגות פוליטיות ותאגידי נפט שמחסלים את העולם מעידה על סדר יום תרבותי דפוק. רונן אידלמן כותב על שפיכת מרק העגבניות על ציור החמניות של ואן-גוך בגלריה הלאומית בלונדון, ותוהה מדוע נבחר דווקא הציור הזה

  • "הקפלה השחורה" בגן המלכותי בלונדון

    "הפאנלים הם מוקד האולם וגם המוקד של הבמה שנבנית עבור ההופעות השונות. לצד הכניסה לביתן מכיוון הגלריה ניצב פעמון ברונזה גדול שנלקח מכנסיה קתולית בשיקגו, ארה"ב, והוא מבשר לקהל על תחילת ההופעה". רם אהרונוב על ביתן הקיץ של גלריה סרפנטיין, לונדון

  • אמנות בעידן השעתוק האלגוריתמי, חלק שני: מתחת למכסה המנוע

    בנק התמונות שעליו אומנה הבינה המלאכותית הוא הגורם שישפיע על התמונות החדשות שהאלגוריתם יצור. איסוף של כל בנק תמונות כזה מבוסס תמיד על אג'נדה. גלויה במקרה הטוב, מוסווית במקרה הרע

  • אמנות בעידן השעתוק האלגוריתמי, חלק ראשון: מדא-פ'ן לדאל-אי

    בשנים האחרונות התגלה כי אלגוריתמים שלומדים ממאגרי תוכן קיים נוטים לשמרנות. אם נבקש מהתוכנה לייצר דימוי של איש לבן עשיר ואיש שחור עשיר, סביר שנקבל דימויים המבוססים על גזענות מוסווית. חברות שונות פתחו מחלקות שעוסקות באתיקה, אך יש להבין שבעיית ההתבססות על בנק ידע קיים כזה או אחר היא אינהרנטית לטכנולוגיה.

  • יריקה בפרצוף: מפגש רוק בעידן הקורונה*

    "הצופה בפעולה של פינצ'ובר מתוך המרחב הבטוח של ביתו בימי הסגר נמצא לרגע באירוע אמנות מול התקפה אמנותית-סימבולית שמגיבה לתולדות האמנות, אבל גם לתרבות השיעמום שהרשת מייצרת", דיאגו רוטמן על Spit שהציג אבנר פינצ'ובר במסגרת "הערה 13"

  • לפעמים סצנה אמנותית מתחילה במסדרון אחד חשוך

    מולדובה היא כרגע מדינת המסדרון של הפליטים האוקראינים הנמלטים מהמלחמה בארצם. התערוכה "מסדרון" (Corridor), המודבקת על קירותיו החשוכים של מסדרון בחלל אלטרנטיבי בבירה קישינב, היא תגובה יצירתית ונועזת של קבוצת אמנים מהמרחב הפוסט-סובייטי (ששניים מהם יופיעו גם בכנס האמנות הקרוב*) למלחמה באוקראינה. הצצה ראשונה לסצנת האמנות העכשווית החלוצית של מולדובה

  • פניית ההתאגדויות המקצועיות של עולם האמנות בעקבות אירועי ר״ג

    בעקבות סגירת מוזיאון ר״ג והמקרה החמור שהוביל להסרת עבודותיהם של האמנים/ות המשתתפים/ות, לסגירה מיידית של התערוכה ולהתפטרות האוצרת הראשית של המוזיאון, יצאו ארגוני האמנות בישראל בקריאה לממשלה, הכנסת והגופים האחראים על ניהול תרבות בישראל

  • תגובת קואליציית מוסדות האמנות לפקיעת הליך הגישור במוזיאון ר״ג

    חברי קואליציית מוסדות האמנות המונה כ-40 מוסדות פרסמו מכתב שמגנה את העובדה כי הן האוצרת הראשית של מוזיאון רמת גן והן חברי הוועד המנהל של המוזיאון לא נכחו בהליך הגישור, וקוראים לקביעת כללים שיימנעו התערבות של גורמים לא-מקצועיים בהליך קבלת ההחלטות במוסדות האמנות בארץ

  • דרישה להסרת עבודות מהתערוכה במוזיאון ר״ג במחאה על הורדת הציור "ירושלים"

    במכתב, שממוען לסגן ראש העירייה ויו״ר הנהלת מוזיאון ר״ג עו״ד רועי ברזילי עם העתק לאוצרת הראשית של המוזיאון סבטלנה ריינגולד, הביעו האמנים.ות את מחאתן על שיקולים זרים ובלתי מקצועיים שחדרו לניהול מוזיאון

  • סינמה אל־עראקיב

    "עזיז וקהילה שלמה של לוחמים/חולמים מובילים מאבק למען זכותם לחיים ראויים על אדמותיהם, ומוכיחים בפעולות את מה שהסרט של פורנסיק אכיטקטור שהוקרן בכפר חושף עם עובדות – בית הקברות לא מצביע על מוות אלא על החיים של תושבי אל־עראקיב על האדמות הללו". על הקמתו של "סינמה אל־עראקיב" והמאבק הבדוי בנגב