דעות

  • מהלך מבורך? מחיר לא צודק – פחות אמנות, וחשד למדיניות הפרד ומשול

    מהלך מבורך? מחיר לא צודק – פחות אמנות, וחשד למדיניות הפרד ומשול

    "צריכים את ההתאגדויות הקבוצתיות שפועלות להעשרה של השדה התרבותי. רק ביחד, רק בשיתוף פעולה. דווקא עכשיו, כשהציבור בישראל משווע למקומות שמזינים את הרוח, השר והאיגודים המקצועיים צריכים לעשות יד אחת עם הגלריות בפריפריה ובמרכז ולשנות את התקנות". תגובות לתקנות התמיכה החדשות של משרד התרבות

  • לקפל את נמרוד

    לקפל את נמרוד

    ״אלא שסוקניק לא יכול היה כנראה לדמיין שדנציגר ייצור אותו כדמות ענוגה וארוטית ולא כלוחם נועז המבטא את הגברי, דבר שאכן יכול היה להסעיר את רגשותיהם של דתיים ואחרים בקמפוס האוניברסיטאי״. יהודית קול ענבר, ממפוני צבעון, חושפת את סיפורו המרתק של "נמרוד", פסלו יצחק דנציגר מנוקדת מבט של מי שהייתה שם

  • אין צורך בשאלות

    אין צורך בשאלות

    "הפרקטיקה הלא אלימה של התנועה החלה כמרחב המאפשר שאילת שאלות ודיאלוג, אך כיום קשה שלא להכיר באופן שבו PACBI, תת־קבוצה של תנועת החרם, גודעת כל אפשרות לשיח משני צדי המתרס. כך, הלכה למעשה, מונעים דיאלוג ומייצרים שדה שטוח הרואה את המציאות מנקודת מבט יחידה". רותם רוזנטל על פרינטד מאטר ועולם האמנות בארה"ב אחרי השבעה באוקטובר

  • כתיבה על אמנות בעידן שאחרי ״סטודיו״

    כתיבה על אמנות בעידן שאחרי ״סטודיו״

    ״׳סטודיו׳ העניק לי שתיים מהמתנות הגדולות ביותר שכותב ועורך בראשית דרכו יכול לקבל – השראה ועצבים. הוא היה המודל שממנו למדתי, והמודל שכנגדו ביקשתי לפעול. במבט לאחור לקראת הרצאה זו, התברר לי שכמה מהצדדים החזקים ביותר ב״ערב רב״ נוצרו בניסיון לתת מענה לשאלות ש״סטודיו״ מיעט להתייחס אליהן״. דברים שנאמרו ביום העיון ״סטודיו – קריאה חוזרת״ בבית לאמנות ישראלית

  • הכנפיים של האריה המעופף בוונציה: תרבות הביטול ומכתבי המחאה בעידן הפוסט אמת

    הכנפיים של האריה המעופף בוונציה: תרבות הביטול ומכתבי המחאה בעידן הפוסט אמת

    "העיצוב החקייני של הלוגו, הניסוחים הבוטים, סגנון הכתיבה הייחודי, השימוש במקורות מידע חיצוניים רבים, העדרם של נותני חסות או במה מוכרת, תרגום מיידי לעברית ולערבית (בניגוד למכתבים אחרים, שהתפרסמו באנגלית בלבד), ההתייחסות המפורטת להיסטוריה של הכיבוש ולנַכְּבָּה, לצד הדרישה לביטול ההשתתפות, כל אלו מעידים על זהותו החריגה של המחבר הקולקטיבי, ומעוררים שאלות הנוגעות הן להתייחסות הולמת והן לגבולות הכוח וההשפעה שלו." חנה אנושיק מנהיימר על מכתב המחאה של ANGA

  • ביקורת עמיתים

    ביקורת עמיתים

    "כקוראים אנו מסכימים עם חלק מטענותיו של קריספל וחולקים עליו בחלק אחר, אולם כעורכים אנו מאמינים שכשם שאפשר וראוי לדון בעבודתם של אמנים, אוצרים, מנהלי מוסדות אמנות וכיוצא בזאת, אפשר וראוי לדון גם בעבודתו של מבקר אמנות בכיר". עורכי ״ערב רב״ רונן אידלמן ויונתן אמיר על סערת ביקורת הביקורת

  • מגיע לנו דיון ביקורתי מעורר מחשבה

    מגיע לנו דיון ביקורתי מעורר מחשבה

    ״מכתיבתו של אבי פיטשון עולה תחושת זילות וחוסר רצינות, שטחיות וחברמניות המרוקנת את האמנות מכל ונוהגת בה כאילו הייתה שעשוע. נוצר פער בין הצהרת הכוונות והמשאבים שעיתון ׳הארץ׳ מקצה לטובת ביקורת אמנות, לבין איכות הדיון בפועל״. יוסף קריספל קורא לקחת אחריות על ביקורת האמנות

  • נפרדים בגוף אך לא ברוח

    נפרדים בגוף אך לא ברוח

    "זו זכות גדולה לשתף פעולה עם אחד מגדולי דורו והדורות. מורה, ילד תמידי, מאיר עיניים, משתף ברגישות אין סוף". קבוצת סלה־מנקה נפרדים מדב אור־נר

  • להצביע על הרקוב בלי לאבד את הקונפליקט

    להצביע על הרקוב בלי לאבד את הקונפליקט

    "כשסגן כהן מצייר את האמן כיונה הוא מציע הצעה דרמטית בהרבה מהאמן כאיש מוסר, משום שהוא אינו מוותר על הקונפליקט. יש בעבודותיו של סגן כהן אמירות מוסריות ברורות, אבל גם בעבודת הללו הוא מתפתה למשחקי מילים לא מחויבים וג'סטות צורניות כמעט אקראיות, ולולא הם, מדובר היה בכרזות להפגנה", ידידיה גזבר עונה לטלי תמיר

  • "קריאה פרשנית, חופשית, אישית, תיאולוגית־פילוסופית ואינטימית": מיכאל סגן כהן קורא בתנ"ך

    "קריאה פרשנית, חופשית, אישית, תיאולוגית־פילוסופית ואינטימית": מיכאל סגן כהן קורא בתנ"ך

    "מי שצייר את עצמו יושב ומצייר במעי הלוויתן, או, לחילופין, הפך את מעי הלוויתן, באופן מטאפורי, ל'סטודיו' הפרטי שלו, היה מעין יונה הנביא, בעל אישיות כפולה: נושא נבואה וכופר באל, בעת ובעונה אחת; מצד אחד הזדהה עם קולות הנביאים ועם הסף המוסרי שהציבו, אך בה בעת היה אדם חופשי ומשוחרר, שהיהדות והמקרא היו לו שדות רחבים לנוע בתוכם כרצונו". טלי תמיר על מיכאל סגן כהן במלאת 25 שנים למותו

  • לזכרה של רותי חינסקי אמיתי

    לזכרה של רותי חינסקי אמיתי

    "מעשה האוצרות שלה הכיל בתוכו את התבונה, הרגישות, הידע והאהבה לאמנות ולאמנים. חדות המבט שלה התמזגה באהבת האמנות ובאהבת האדם האמן. מחויבותה למקצוע האוצרות הייתה מעוררת השתאות. בכל שלב בתהליך הכנת התערוכה היא העמיקה לחקור, להתבונן ולהתמקד כדי לבנות תערוכה שתבטא הכי טוב והכי נכון את האמנות של האמן שאיתו עבדה". רות מרקוס סופדת לרותי חינסקי אמיתי

  • כרוניקות

    כרוניקות

    "אחד מכוחות העל של שפירא היה להמיר תחושות גופניות, חומריות וחזותיות למילים שופעות ונדיבות. כוח על אחר שלה היה לחבר בין אמנים מקומיים ובינלאומיים בהפקות עתירות מבעים ואמצעים, שלא רואים כמותן כיום". נעמי סימן טוב על שרית שפירא

  • בצלאל בשעת מלחמה

    בצלאל בשעת מלחמה

    האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל ומוסדות השכלה נוספים השעו סטודנטים מלימודים בעקבות תלונות על הבעת תמיכה בחמאס ברשתות חברתיות. ענישת סטודנטים על פעילות שנעשית מחוץ לכתלי המוסד, על בסיס ראיות שנויות במחלוקת ותוך ניתוק ממצבם הכללי של סטודנטים פלסטינים במוסדות ישראלים, לוקה בבעיות משפטיות, פדגוגיות ומוסריות גם יחד. שי-לי הורודי על חשיבותו של עמוד שדרה, במיוחד בימים קשים

  • השניים אמורים ללכת יחד

    השניים אמורים ללכת יחד

    "לא צריכה להיות סתירה בין התנגדות נחרצת לכיבוש הישראלי ולמשבר ההומניטרי בעזה, לבין גינוי חד־משמעי של מעשי אלימות ברוטליים נגד אזרחים חפים מפשע בישראל". תגובתנו למכתב הפתוח שפרסמה קהילת האמנות הבינלאומית

  • Our reaction to the Artforum open letter

    Our reaction to the Artforum open letter

    כמה מגזיני אמנות מרכזיים וביניהם ״ארט פורום״ פרסמו היום מכתב למוסדות תרבות מטעם ״קהילת האמנות״, הקורא להפסקת אש. המכתב, שעליו חתומים מאות אמנים, אמניות וא.נשי תיאוריה של האמנות, לא מזכיר ולו במילה את טבח 1800 הישראלים והזרים שנערך ב-7.10, לא את הפשעים המחרידים שנעשו במהלכו, ולא את 200 החטופים, מרביתם אזרחים וביניהם גם תינוקות, ילדים, קשישים ונכים.

  • קיבוץ בארי – מַכְּתוּבּ – مكتوب

    קיבוץ בארי – מַכְּתוּבּ – مكتوب

    שלוש תקופות בגלגל הזמן והמקום ישאר לעד קיבוץ בארי: שמעון פינטו נזכר

  • עיצוב חירום 1

    עיצוב חירום 1

    "עיצוב אינו מקצוע שתפקידו לייצר סגנון ודקורציה, אלא מכשיר לשינוי חברתי שמובל על ידי אנשים בעלי תושייה, כושר המצאה, יכולת לפתור בעיות והבנה של החברה האנושית". אורי ברטל על עיצוב בזמן מלחמה

  • אנחנו נאבקים על הבית, אבל על איזה בית אנחנו נאבקים?

    אנחנו נאבקים על הבית, אבל על איזה בית אנחנו נאבקים?

    "המאבק הנוכחי לא יוכרע בפריפריה אלא בערים המשותפות שבהן השבטים נפגשים, באותן ערים שמהן 'המוצלחים' מנסים לברוח אל המרחבים הירוקים והקהילתיים. המאבק הנוכחי מחייב את האמנים והיוצרות להתחייב למקום, להקים בית חדש וראוי, וזה פרויקט חיים, זאת עבודה מתמשכת". דברים שנשא מתן ישראלי בכינוס החירום ״אמנ.ית-אזרח.ית – בין הבית לרחוב" במוזיאון תל אביב

  • על המצב

    על המצב

    הגוף האישי, החברתי והפוליט / שאתה מתקשה לחיות איתו בשלום / שאתה יכול לנסות לשנותו / אך לא לצאת ממנו / גם אם תנסה לברוח על מנת לשכוח / מהמצב / הנסיבות ירדפו אותך / לכן אתה חייב / לגייס את כל האמצעים שעומדים לרשותך / אתה חייב להתייחס / כי אם תעצום את העיניים / אם תאטום / אם תמסמר את כל הפתחים / החלונות והדלתות / המקום שאתה / הבית שהוא במובן מסוים חממה / יהפוך במובן אחר / לקֶבר.
    מילים של הדס עפרת ב״כינוס חרום בלב בעיר ובעין הפיכה" במוזיאון תל אביב

  • כמו לב שמניע גוף

    כמו לב שמניע גוף

    "יש מקרים שבהם אני מרגיש שאני לא רוצה להכניס את העולם שבחוץ לתוך הסטודיו שלי. אבל אז אני נזכר שכאמנים יש לנו אחריות להשתמש בקולותינו כדי לדבר נגד אי צדק, יש לנו אחריות לאתגר את הסטטוס קוו ואולי גם להפיח תקווה. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לשתוק". דברים שנשא עדי נס בכינוס החירום ״אמנ.ית-אזרח.ית – בין הבית לרחוב" במוזיאון תל אביב