ביקורת

  • איך להסביר אמנות לאספני מזכרות מהשואה

    איך להסביר אמנות לאספני מזכרות מהשואה

    טראומת השואה נבחנת בקביעות ביצירותיהם של אמנים מקומיים. זהו אחד מענפיו הבולטים של העיסוק בנושא ה"זיכרון", שמהווה תימה מרכזית ביצירה הישראלית. עבודות עכשוויות בנושא ניתפסות לרוב כמתריסות, והן גוררת סביבן דיון ציבורי מתלהם. אכן, לרוב מדובר ביצירות טורדות מנוחה בעיקר בגלל שהן מטפלות בנושאים רגישים בצורה שונה מהדרך שבה מקובל לעסוק בהם. היצירות הללו לרוב […]

  • תלישות מרחבית

    תלישות מרחבית

    העבודות ב"ביאנלה הים-תיכונית" בחיפה מוצגות בתוך מכולות משא של אוניות. הצבת המכולות במתחמי התצוגה יוצרות מעין פיסול אורבני הבולט במרחב. נושא התערוכה הוגדר כ"תכולת בית". התצוגה כוללת עבודות וידאו, צילום, מיצב (כולל כמה מיצבים חיים) ומעט ציור לא מסורתי. הטקסטים המוצגים לצד העבודות טובים, והם כוללים  בדרך כלל מידע  כללי על האמן ויצירתו בעבר, כמו […]

  • מה זה הדוקק הזה?

    מה זה הדוקק הזה?

    אתמול בערב צפיתי באחת מתוכניות "דיבור חדיש" באינטרנט. התארחו בתוכנית זמרת האופרה חן רייס, סולנית "הספר מסביליה", והבמאי ניב הופמן. להלן כמה מרגעי השיא: המראיינת מירי חנוך שואלת את רייס: "את לא נראית כמו זמרת אופרה שאנחנו רגילים לראות. מה זה הדוקק הזה, איפה תיבת התהודה"? רייס עונה: "היום זמרות אופרה נראות כך… עידן הבימאים […]

  • על אמנות ותחתונים מופשלים – תשובה למגיבים

    על אמנות ותחתונים מופשלים – תשובה למגיבים

    לא מזמן פרסמתי בערב רב את הביקורת דיסנילנד סכסוכים, שעסקה במוזיאון על התפר. בביקורת טענתי כי בעיות האוצרות החוזרות בתערוכות המוצגות במוזיאון, הן סימפטום לבעיה מקיפה יותר הנוגעת לעמדתו של המוסד ביחס לסוגיות בהן הוא עוסק. כתבתי שהמקום מנוכר לסביבתו ולאוכלוסיה המתגוררת בקרבתו, שהוא מטפל באמנות ביד גסה, וחמור מכל – שעיסוקו בנושאים כאובים כזכויות […]

  • אמנות הציות והמרד

    אמנות הציות והמרד

    בספטמבר 1940, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, טיילו ארבעה נערים בדרום מערב צרפת עם כלבם, כשלפתע גילו כניסה למערכת מערות עתיקות הידועות היום בשם מערות לאסקו. קירותיהן של המערות מכוסים בציורים צבעוניים של כ-2,000 דמויות, בעיקר בעלי חיים, שלפי המומחים גילם כ-16 אלף שנים.

  • על מקומה של הגדת פסח באמנות ישראלית עכשווית

    על מקומה של הגדת פסח באמנות ישראלית עכשווית

    מוכרות לנו כיום כמה וכמה הגדות מצוירות מימי הביניים. כתבי היד הללו מיקדו יצירתיות וכישרון חזותי, והם מהווים מקור חשוב  בהבנת ההוויה היהודית  של העבר.  ההגדות הללו הן מהדוגמאות המובהקות של אמנות יהודית עתיקה ועל כן הן זוכות להתייחסויות שונות ביצירה העכשווית  בישראל  – בעקר אצל יוצרים שמבקשים לחבר או לעמת את עולמם האמנותי עם […]

  • Still Counting

    Still Counting

    וואפה בילאל (Wafaa Bilal) הוא אמן עיראקי החי ויוצר בארה"ב, ועוסק תדיר במלחמה בעיראק ובהשלכותיה. בעבודותיו מבקש בילאל להדגיש את הפער בין הדימויים הגודשים אותנו ומעצבים את תפיסת המציאות שלנו, בין הכאב והזיכרון האמיתי של אלו ש"היו שם" וחוו על בשרם את המציאות הנוראה של המלחמה, וגם אלו הנאלצים לחיות עם כאבם של הקרובים להם. […]

  • קרמיקה מתעמתת: מחשבות תאורטיות והמצב הישראלי

    קרמיקה מתעמתת: מחשבות תאורטיות והמצב הישראלי

    התפיסה ההיסטורית של הדיכוי מלמדת אותנו כי "מצב החירום" שאנו חיים בו אינו היוצא מן הכלל, כי אם הכלל. עלינו להגיע לתפיסה היסטורית שמתאימה לתובנה זו. אז נבין באופן ברור כי משימתנו היא להביא לידי מצב חירום אמיתי, אשר ישפר את עמדתנו במאבק נגד הפשיזם. אחת הסיבות שבעטיה לפשיזם יש סיכוי, היא שבשם הקדמה מתנגדיו […]

  • דיסנילנד סכסוכים

    דיסנילנד סכסוכים

    "מוזיאון על התפר" בירושלים מהווה דוגמא לאופן בו בתנאים מסויימים, הופך הדיון הפוליטי לממתיק מלאכותי שבינו ובין דיון ופוליטיקה אין דבר וחצי דבר. המוזיאון שוכן בעמדת תורג'מן על כביש מספר 1 בירושלים, החוצץ בין השכונות מוסררה ומאה שערים לשייח ג'ראח והעיר העתיקה. בשנים 1948-1967 שימש הבניין כעמדת שמירה ישראלית, ובשנים האחרונות הוא מתפקד כמוזיאון לאמנות.

  • משמר המפרץ

    משמר המפרץ

    דבר אחד טוב ומרכזי בולט בביאנלה הים-תיכונית לאמנות שנפתחה בסוף השבוע בסמוך לנמל חיפה: בניגוד לביאנלות רבות היא אינה מקרינה כוח עיוור ואינה מספקת חסות תרבותית לתוכניות נדל"ן יוקרתיות הבאות על חשבון המרקם העירוני. הביאנלה, שמוצגת בלב איזור מתפתח  הכולל מוסדות אקדמיים, פאבים ובתי קפה ומרכזי תרבות ואמנות, מהווה דוגמא לאופן בו תרבות יכולה לפעול […]

  • בצבת האפשרויות

    בצבת האפשרויות

    אל מול חופש הביטוי – חלק בלתי נפרד מהשיטה הדמוקרטית – ניצבת מערכת סבוכה של הגבלות וסייגים, רובה נובעת מהיותנו חלק ממבנים חברתיים שמנסים לשמר את עצמם. שיווי המשקל העדין בין החופש להגבלים מביא את מוסדות התרבות להפעלת שיקול דעת מוטעה, פעם אחר פעם אחת הפעולות הראשונות של ברק אובמה כנשיא ארצות הברית הייתה להורות […]

  • לקראת ניאו מטריאליזם

    לקראת ניאו מטריאליזם

    מתוך ההישגים של הניתוח המרקסיסטי את הסחורה ואת הציביליזציה של הרכוש הפרטי, אתמקד במאמר זה בחפצי אמנות עכשוויים המופיעים במסגרת צורת התצוגה של התערוכה. התערוכה היא צורת מבט המאפשרת, כך אטען, לפגוש את הסחורות בהופעתן כחפצי-אמנות. גם כאשר אמנים, אוצרים, מבקרים וצופים מתעלמים מהיותו של חפץ-האמנות סחורה, ומבכרים הבנה אינטימית, נרטיבית, סימבולית, ביקורתית או אחרת […]

  • תחליף קסם

    תחליף קסם

    "עידן אחר" במוזיאון האסלאם, חיי יומיום בגלריה מנשר ופופוליזם אליטיסטי בבצלאל. שלוש הערות על שתי תערוכות וקמפיין אחד

  • צופה מחפש משמעות

    צופה מחפש משמעות

    פרויקט סוטה, עבודתה החדשה של עפרי כנעני, לוקח את הסיפור התלמודי על שתי אחיות וניסיונן להתחמק מגזירה נוראית, ומייצר חלל חדש ורב משמעות, המתנדנד בין הקובייה הלבנה והקופסא השחורה. הצופה המשוטט בין מסכים נדחף אל תוך מעורבות בסיפור, ובו בזמן לומד להכיר בקיומו של העולם האנושי שמסביב. הרהורים על עבודה בהתהוות.

  • בפרדס הסאטן והסיליקון

    בפרדס הסאטן והסיליקון

    שתי תערוכות המוצגות בימים אלו –  אחת בניו-יורק והשנייה בתל-אביב – מבקשות להציב את היודאיקה העכשווית כתחום אמנות חי ותוסס. בחינה מדוקדקת של האקט האוצרותי העומד ביסוד התערוכות מגלה בשתיהן קו שמרני למדי. התערוכה Reinventing Ritual המוצגת כעת במוזיאון היהודי בניו-יורק, התעתדה  להיות אחת התערוכות החשובות שהציג המוזיאון אי פעם, והיא מוצגת אחרי שנים של […]

  • קריאה לאמנים בין הירדן לים

    קריאה לאמנים בין הירדן לים

    אין לנו צורך באמנות על פוליטיקה, על הכיבוש, על האפרטהייד, הון שלטון והרס החיים בעיר, המוצגת בביאנלות ובמיטב הגלריות. אנו זקוקים לאמנות פוליטית שנוצרת בצורה פוליטית, שלא משתתפת באפרטהייד, שעוברת על חוקיו הגזעניים, שנאבקת נגד שלטון ההון ובונה את העיר ואת הקהילה.

  • הפריצה כמשל

    הפריצה כמשל

    על הסרט "מתחת לאף" כמטפורה למאבק לשינוי חברתי "הצבעת המחאה המזרחית ב-1977 נגד המדינה בשלטון מפא"י ("המערך") הביאה ל"ליכוד" 32 מנדטים של קולות מזרחיים, 14 יותר מהבחירות הקודמות. ב-1981 גברה מחאת הקלפיות המזרחית ועלתה ל-36 מנדטים של הצבעה מזרחית ל"ליכוד" ועוד 3 מנדטים לתמ"י. אפשר לומר למעשה כי כשליש מהמנדטים בכנסת נבחרו ב-1981 באחת מהצבעות […]