ביקורת

  • ממותה-מנטלי

    ממותה-מנטלי

    באופן פרדוקסלי, נוסטלגיה היא אחת ממחוללות הקדמה בתרבות המערב. לא מעט יצירות חדשות ומהפכניות ביותר שנוצרו במאות השנים האחרונות נולדו מגעגוע לעידן שחלף וביקורת על תרבות ההווה, בשילוב יחודי של שמרנות ורדיקאליות המבכרות את העולם הישן והמסורתי באמצעות שפה מודרנית וכלים חדשים. תערוכתו של טמיר ליכטנברג "חנות מפעל" המוצגת בגלריה רוזנפלד, מהווה נדבך נוסף במסורת […]

  • מניפסט ויזואלי לסייבורג

    מניפסט ויזואלי לסייבורג

    בתערוכתה החדשה, "2000 רגל", מביאה איילת כרמי לכדי מיצוי וזיקוק את המגמות הצורניות שאפיינו את עבודתה בעבר. ניירות דקיקים, שקופים, מונחים זה על גבי זה, מנכיחים את העדינות המירבית של הרישום לצד הברוטליות של הדימוי. נדמה כי זהו פיסול שנדחס לדו מימדיות, כמו מבקש להבקיע לצורניות אחרת. פסליה המרשימים של כרמי נעדרים מן התצוגה הנוכחית, […]

  • יודאיקה טוויסט

    יודאיקה טוויסט

    מאז שנות השישים המאוחרות, וביתר שאת במהלך שנות השמונים, תפסו פריטי היודאיקה מקום של ממש ביצירתם של אמנים יהודים בישראל ובחו"ל. יודאיקה – אך לא "יידישקייט". ביצירה העכשווית, פריטים אלה היו לא פעם מוטיב רדיקלי, חתרני, שנשזר במוקדים המרכזיים של שיח האמנות. "מפנה היודאיקה", כפי שכינתה מגמה זאת החוקרת יעל גילעת, נוגע לא רק לשימוש […]

  • השגות המנוסחות בשפת התהייה

    השגות המנוסחות בשפת התהייה

    על ספרו של גדעון עפרת "אמנות מינורית – אמנות בישראל בשחר שנות האלפיים" בשנות השמונים והתשעים נהג האוצר וחוקר האמנות דר' גדעון עפרת להוציא בהוצאה עצמית ספרון שהוקדש לסוגייה מסוימת באמנות ובתרבות הישראלית. הספרונים שפורסמו כמעט מדי שנה, הודפסו בכמה מאות עותקים ונשלחו אל אנשי מקצוע מן התחום. בעשור האחרון איגד עפרת מבחר ממאמריו בכרכים […]

  • אמנות ירושלמית ורוחות רפאים אחרות

    אמנות ירושלמית ורוחות רפאים אחרות

    מהן השלכות השכחה? כיצד ניתן לגשת לחלל בעל עבר דחוס ובלתי ממולל? האם מגונה להציג אמנות בחלל שבעליו גורש והוכרז כנפקד? נדמה שבחללי האמנות הירושלמים השאלות הללו אינן מרפות. את אמני הבירה המעטים רודפות רוחות אסון. שלל חללי התצוגה הירושלמים – מוזיאון על התפר, מוסררה, מעמותה בעין כרם ואף מוזיאון ישראל – כולם טעונים ונידונו […]

  • להיכנס לחדר ממנו לא יצאת מעולם

    להיכנס לחדר ממנו לא יצאת מעולם

    אורי גרשט בנגא, אלדר פרבר באלון שגב, סימון אג'יאשווילי ברוטשילד אמנות, "מאנימל" במוזיאון הרצליה ומלני דניאל וטל מצליח במוזיאון ת"א. כמה הערות על תערוכות מהזמן האחרון בסמיכות מקרים הוצגו בשבועות האחרונים שתי תערוכות שעסקו ביכולתה ובמגבלותיה של אמנות חזותית המבקשת להתבונן באתרים טעונים ולהתמודד עם משמעותם ההיסטורית. שני האמנים יצאו לעבוד במקומות נושאי משמעויות היסטוריות וסמליות, […]

  • תנאי אי האפשרות

    תנאי אי האפשרות

    התערוכה "משתנה קבוע" של חיים אלמוזנינו, תמר הרפז וליאור ווטרמן, המוצגת בגלריה זומר, כוללת שלוש עבודות שונות ומקורה כישלון של עבודה משותפת. נדמה שזה אינו כישלון מקרי. בזמן הקמת התערוכה והצבת העבודות כבו האורות. החשמל נפל. כדי שהעבודות יעבדו יחד צריך היה להחליף את הפקקים בלוח של הגלריה. משהו בתנאים לא עבד. אפשר לדמיין בתמימות שהחלפת הפקקים בלוח […]

  • שקט שהוא צעקה: על "תולדות השקט" לדבורה מורג

    שקט שהוא צעקה: על "תולדות השקט" לדבורה מורג

    התערוכה "תולדות השקט" של דבורה מורג, שהוצגה עד זה לא מכבר בבית האמנים בתל אביב (אוצרת: מלי דה-קאלו), היא אחת תערוכות המעודנות, היפות והרגישות שהוצגו בשנים האחרונות, וחבל שהיא עברה "לצדי השיח" ולא זכתה לכל התיחסות ביקורתית או פרשנית. מורג בנתה בחלל העליון של בית האמנים חדר פנימי, מיניאטורה של בית, "בית בתוך בית". על […]

  • בנייה מחדש במוחו של הצופה

    בנייה מחדש במוחו של הצופה

    עבודות הוידאו של מאיה ז"ק, זוכת פרס קרן עדי להבעה יהודית באמנות ועיצוב, הן לרוב  בעלות מימד קולנועי ונוכחות בהן לא פעם תפאורה רישומית היוצרת חלל מתעתע. העבודה "אמא כלכלה", שהוצגה בפסטיבלים ברחבי העולם ולאחרונה גם במוזיאון היהודי בניו-יורק, המשפחה מפורקת והופכת לתא כלכלי גרידא. כמו בעבודותיה הקודמות של ז"ק, גם עבודה זו משלבת מציאות ממשית "מן החיים" בתפאורה […]

  • סלון סתם

    סלון סתם

    בהפוך על הפוך, ניתן היה לקרוא את התערוכה הקבוצתית "סלון" המוצגת בביתן הלנה רובינשטיין כביקורת על מצבו של הצילום בימינו – על הרוויה שבו ועל פעילותו תחת מטריית תיאוריות ביקורתיות היכולות להציע קריאה חדשה המרחיבה את נקודות המבט מחד, או להפוך לסד מנייריסטי וכובל הפועל במסגרת משוואה שמשתניה ידועים מראש מאידך גיסא. אולם על מנת […]

  • קיבוץ בניה לתוכה

    קיבוץ בניה לתוכה

    יחסה של החברה הדתית ללהט"בים (לסביות, הומוסקסואלים, טראנסג'נדרים וביסקסואלים) עולה  בציבוריות שלנו בדרך כלל סביב מאבקי הכוחות שבין הקהילה החרדית לארגוני הקהילה ביחס למצעד הגאווה בירושלים. גם התבטאויות  הומופוביות או התנהגות לא נאותה  של רבנים, אנשי ציבור  וחברי כנסת דתיים  מעלות את הנושא  שוב  ושוב לכותרות.  אלא שהדיון הזה מוגבל מאוד ולרוב אינו מגלה את […]

  • הישראלים באים, ללונדון

    הישראלים באים, ללונדון

    השבוע ביקרתי בשתי תערוכות עם ייצוג של אמנים מישראל. הראשונה, "JaffaCakes TLV", הוצגה במהלך החודש האחרון בגלריה Kenny Schachter’s Rove Gallery. שבעת האמנים שנבחרו על-ידי שלוש האוצרות הם: מיה אטון, מיכל הלפמן, נגה אנגלר, Know Hope, יוחאי מטוס, נעמה צבר ומיקה רוטנברג. דף התערוכה מציג גיבוב של פסקאות, שנראה כאילו לא נכתבו על-מנת להאיר או […]

  • הזהו אמן?

    הזהו אמן?

    קיבלתי תגובות רבות למאמר "שירת הפלייליסט", בטוקבקים, במיילים ובע"פ. אנסה להגיב לטענות הכלליות שעולות בעקבות פרסום המאמר ולהמשיך את הדיון שנפתח פה. חלק מהטענות והנימוקים שאעלה גובשו בשיחה עם רונן לאחר ביקור משותף ביריד, כך שחלק מהקרדיט למאמר הזה מגיע גם לו. 1: אם תוקפא ותחומם לאחר מכן במקרוגל, גם המנה הטעימה ביותר, שהוכנה ע"י […]

  • על שירה כפרויקט בניה – יסמין דאהר

    על שירה כפרויקט בניה – יסמין דאהר

    קיבלתי מתומר גרדי את הזמנת זוכרות להשתתף בערב זה, התישבתי בבית קפה ביפו, כדי לקרוא. במודע ובתמימות כמישהי שכותבת שירה, פתחתי את הספר המונח לפנינו. היה בי משהו מאד אופטימי, אני לא יודעת למה אופטימיות פיעמה בי באותו יום, לא רציתי להיות פוליטית. הייתי בטוחה ששירה עברית שנכתבה מיד אחרי הנכבה בין 48 ל-58, תתיחס […]

  • שירת הפלייליסט – הערה בעקבות יריד צבע טרי

    שירת הפלייליסט – הערה בעקבות יריד צבע טרי

    66 אמנים עצמאיים ו-28 גלריות משתתפות ביריד האמנות "צבע טרי 3", שנפתח אמש בחלל המשופץ של מחסן 1 בנמל יפו. האמנים העצמאיים מציגים ב"חממת האמנים" בקומתו הראשונה של המבנה והגלריות בקומה השנייה, ומה שבולט יותר מכל בין שלל העבודות, הטובות יותר וטובות פחות כפי שקורה בכל יריד, הוא השילוב בין רמה מקצועית גבוהה מאד לקונפורמיזם […]

  • המשובש מוסיף ומשתבש – על תמר גטר

    המשובש מוסיף ומשתבש – על תמר גטר

    בחודש מרץ 2010 נפתחה במוזיאון תל אביב תערוכת היחיד 'GO 2' של תמר גטר. התערוכה אינה מוגדרת כרטרוספקטיבה, אך היא מציגה עבודות של גטר מתקופות שונות, החל בעבודות משנות ה-70, בהן גוף עבודות ממחזור תל חי, וכלה בשתי עבודות גדולות שהוכנו במיוחד לתערוכה – ציור שאורכו כשמונים מטרים, הנפרש על מלוא היקף קירותיו של אולם, […]

  • הביקורתניים באים

    הביקורתניים באים

    ביקורתיות vs מעורבות – על שני סוגים של הפוליטי, באמנות ובכלל לאחרונה חזר ועלה ב"ערב-רב" דיון חשוב שהתעורר בעקבות ביקורת של יונתן אמיר על מוזיאון על התפר. בתשובה למגיבים לביקורת השווה יונתן בין שני מוסדות שלכאורה עוסקים בנושאים דומים: המרכז לאמנות דיגיטלית בחולון ומוזיאון על התפר בירושלים. שניהם הציבו לעצמם מטרה דומה: בכוונתם להציג אמנות […]

  • מחוץ לבנאלי

    מחוץ לבנאלי

    ההצבעה על  קירבה בין אמנות לטקס ואביזריו אינה חדשה.  למעשה כבר בתחילת המאה העשרים חשפו מופעי מיצג את הנטייה של אמנים לטקסים דתיים.  תיאורטיקנים שונים גם רואים באמנות סוג של פולחן הכולל התכנסות, מחוות ושימוש בחפצים. חוסר התוחלת של הטקס הדתי כפי שנתפס הדבר לא פעם בעולם חילוני מודרני, נובא מן התפישה ההגליאנית של סוף […]

  • ארבע שאלות סוציולוגיות על "טבע האדם", תערוכתו של צדוק בן-דוד במוזיאון ת"א

    ארבע שאלות סוציולוגיות על "טבע האדם", תערוכתו של צדוק בן-דוד במוזיאון ת"א

    ידוע שבתחום האמנות הפלסטית בישראל אין "אמנים-סלבריטאים", בניגוד למשל למוסיקאים או שחקנים. כמעט כל כלי-התקשורת ציינו את התערוכה "טבע האדם" ודנו בהצלחתה המסחררת. צדוק בן-דוד הפך בן-רגע לכוכב ותערוכתו גרמה לאנשים רבים להגיע למוזיאון ולהיחשף לראשונה לאמנות. מדוע אם כן דווקא אמנים, שבן-דוד פילס עבורם את הדרך ופתח את הצוהר להצלחה רחבה גם למענם, לא […]

  • קניין רוחני

    קניין רוחני

    אספנויות אמנותיות במוזיאון חיפה, תצלומי אסון במתחם התחנה שבת בצהריים במוזיאון חיפה לאמנות. מבקרת המשוטטת בין היצירות בתערוכה "חיי מדף" שולפת מתיקה את מכשיר הטלפון הנייד, מכוונת אל תמונה התלויה במקום ולוחצת על כפתור. הקליק החרישי מקפיץ את שומר המוזיאון, שמזנק ממקומו ומכריז שאסור לצלם. המבקרת, מופתעת ונבוכה, מתנצלת, מחזירה את המכשיר לתיק וממשיכה להסתובב […]