ביקורת

  • מסיכת ההצלחה, הזוהר והכוח

    מחשבות בעקבות הסרט הדוקמנטרי מיתוס היופי הלבן: הפנים (אנגליה, 2009). מתוך גליונו השני של כתב העת מיס.יוז – אקו-סקס

  • לתרגם את התורה ליוונית

    איני מכיר את מכלול יצירתה של מרים גמבורד – אמנית, סופרת ומרצה בכירה במכללה האקדמית בית ברל-המדרשה לאמנות – אבל על גב ספרה החדש נכתב שהיא "מהרשמים המובילים בארץ". זוהי הגדרה מחייבת מאוד, אך אין ספק שהרישומים המופיעים בספר מגלים יוצרת תוססת, פורייה ומוכשרת. ספר האמן, שיצא במהדורה מצומצמת בסיוע המדרשה לאמנות, מתמקד במה שאפשר […]

  • מסדר של רפש ושיירים

    וַיֹּאמֶר לוֹ, הִנֵּה-נָא אִישׁ-אֱלֹהִים בָּעִיר הַזֹּאת, וְהָאִישׁ נִכְבָּד, כֹּל אֲשֶׁר-יְדַבֵּר בּוֹא יָבוֹא; עַתָּה, נֵלְכָה שָּׁם–אוּלַי יַגִּיד לָנוּ, אֶת-דַּרְכֵּנוּ אֲשֶׁר-הָלַכְנוּ עָלֶיה" (שמ"א ט: ו) בתערוכתו "לקסיקון העקרים" יוצר אסי משולם עולם שלם של מסדר דתי חדש המושתת על ראית עולמו ומשנתו של דמות נביא אותו ברא -"רועכם". המבקר מתוודע לדת חדשה. המיתולוגיה והאידיאולוגיה המרוקנות מתוכן קודם, […]

  • נשים למכירה – איזה קריאייטיב מבריק!

    "המטה למאבק בסחר בנשים" ומשרד הפרסום שלמור-אבנון-עמיחי השיקו קמפיין חברתי, כהגדרתם, כנגד סחר בנשים. במסגרת הקמפיין הקימו הפרסומאים מיצג בחלון ראווה בחנות בדיזינגוף סנטר, ובו הציעו נשים למכירה. בנוסך הוקם דף של נשים לקנייה אונליין בזאפ, המציע השוואת מחירים בחלוקה על פי גיל, ארצות מוצא, משקל, גודל החזה וכו', עם תמונות מטושטשות פנים. הנשים שהוצעו […]

  • איתנו באבלנו הכבד – ביתוק הקשר הסימביוטי אקדמיה-אמנות

    "על מוסדות האמנות לשאוף לשחרור מדרישת השוק לתואר אקדמי. להעיז ולעמיד את עצמם (קצת) מחוץ לדרישה החברתית השבלונית והבורגנית בנוסח אבא ואמא: 'אי אפשר להסתדר היום בחוץ בלי תואר'" – מאמר שנכתב עבור כתב העת 'מחול', התפרסם בגיליון מספר 2 אפריל 2010, ומפורסם מחדש לבקשתנו, לרגל פתיחת שנת הלימודים האקדמית.

  • שקיפות זמנית

    רחל קיני ברוזנפלד, אלעד רוזן בבית האמנים וספר חדש על אמנות ופסיכואנליזה הציור בצבעי מים כמעט ונעלם משדה האמנות המערבית במחצית השנייה של המאה ה-20, וגם כשחזר לקראת סופה, מעטים הפכו אותו לטכניקת עבודה עיקרית. יש לכך כמה סיבות. אחת מהן היא העובדה שצבעי מים מאופיינים בחיים שלוליתיים משל עצמם, תכונה שהופכת אותם לאחד החומרים […]

  • סימנים ללא דרך

    אותות – תערוכת וידיאו קבוצתית ובינלאומית שאצרה דנה תגר הלר במוזיאון בת-ים, היא תערוכה שאפתנית הלוקה בחוסר גיבוש תיאורטי ואי דיוק, לצד יומרה לעסוק במספר נושאים גדול שבטיפול מעמיק יכול היה להספיק גם לשלוש תערוכות שונות. תערוכות מסוג זה, שמאפיינות לעיתים עבודה של אוצרים בתחילת דרכם, מוצגות בד"כ בחללים אלטרנטיביים ובגלריות לרגע, ובפעמים רבות מתקבלות […]

  • מחשבות על "בקצה העולם – כאן"

    במבט ראשון בתערוכה "בקצה העולם- כאן", נראה כי חלל מוזיאון פתח תקווה הופקע "לטובת הקולנוע", או "למען הקולנועי". המבנה הפנימי עוצב כ-10 חללי הקרנה בעלי מסכים רחבים ושורות צפייה. זו כמובן אינה הפעם הראשונה שיצירות צלולואיד/פילם/וידאו/ ועבודות אמנות דיגיטליות כאלו ואחרות מתניידות על קו התפר שבין "יצירת אמנות פלסטית" ל"סרט קולנוע", אולם דומה כי מוזיאון […]

  • מאה שנים של בידוד

    כבר מכריכת הקטלוג הגדול והמושקע "מאה שנות אמנות ישראלית" ניתן ללמוד שיעור על דרכי התהוותם של נראטיבים היסטוריים. את הספר שיצא בהוצאת מוזיאון ישראל ונכתב ע"י האוצר הראשי יגאל צלמונה, מעטר פרט מציור של אורי ריזמן – גזעי עצים קצרים, סבך ירוק-צהצהב הנפרש על פני רוב השטח, וכחול דהוי מעט של שמיים המבצבץ מבעד לצמרות. […]

  • קאנוני, איכותי וחלקי

    ספרו החדש של האוצר יגאל צלמונה "100 שנות אמנות ישראלית" יצא עם פתיחתו המחודשת של מוזיאון ישראל, והוא משמש גם קטלוג לתצוגת האמנות הישראלית החדשה שאצר צלמונה יחד עם אמיתי מנדלסון. הספר הוא פנינה היסטוריוגרפית בתחום האמנות הישראלית. הוא מצטיין בבהירות, שאמנם מאפיינת את הכתיבה על אמנות במחלקות האוניברסיטאיות לתולדות האמנות, אבל רחוקה מלהיות הבון […]

  • הציור קודם לתיאוריה (ומכונן אותה) – על עבודתו של לארי אברמסון

    את הטקסט הזה כתבתי לאורך זמן. הגרסה הראשונה נכתבה באטיות, בעקבות תערוכה קטנה בגלריה גורדון. היא נערכה מספר פעמים ומעולם לא פורסמה. לאחרונה החלטתי לצרף אחרית דבר שעוסקת בתערוכה הנוכחית של לארי במוזיאון תל-אביב. מטבע הדברים כתיבתי השתנתה, התעצבה ופנתה לכיוונים אחרים, אך משום שהטקסט גם הוא עוסק בזמן, במבט לאחור ובשיבה אני מקווה ששינויים […]

  • אביגדור אריכא: הקוגיטו של הלא-אני

    הַאִם מֵה שֶּׁבְּהֶשֵֹּג הַיָּד הוּא עוֹד בְּהֶשֶֹּג הַצְּעָקָה? הַאִם הַפֶּה כְּמוֹ כְּלִי יוֹדֵעַ מַשֶּׁהוּ שֶׁאַתָּה לֹא (ישראל אלירז / דיוקן עצמי עם פה פעור (1)) חיבור זה מבקש להצביע ולדון בקיומה של רוח קרטזיאנית בציורי דיוקנאותיו-העצמיים של אביגדור אריכא (2). לשם הדיון אבקש לפלח את הציורים לשלוש קבוצות: שם הראשונה – "פעירוֹת", השניה – "חסימוֹת" […]

  • אין תערוכות חינם

    1: מכתב סרבני התיאטרון שעלה לכותרות השבוע, החזיר לשיח הציבורי את ההיבט הפוליטי הנלווה לעשיית תרבות, היבט שאינו בא תמיד לידי ביטוי בתכני התרבות עצמה, אולם הוא מעצב את התנאים המאפשרים את קיומה. עצומות נחתמו, הצהרות הוצהרו, איומים הושמעו, והכל תחת אימת "הפוליטי" שלכאורה פולש ומאכל כל חלקה טובה. הפיכת הפוליטי לכינוי גנאי היא תופעה […]

  • מקום לאמנות

    במהלך חודש יולי 2010 הציג יותם דביר על קיר חיצוני, כמה עשרות מטרים מן הכניסה למוזיאון תל-אביב, את התערוכה חדר מכונות. התערוכה נתלתה מדי יום, כשמקביל פנה דביר למנכ"ל מוזיאון ת"א בבקשה לדון בתפקידו ובתיפקודו של מוזיאון ציבורי בעידן כלכלת השוק החופשי. במאמר הבא הוא מבקש להציג את מניעיו, לעמוד על האילוצים, הקשיים והמחסומים העומדים […]

  • פורנו קיטש

    בשנת 2009 הגיע הצלם דיוויד לה-שאפל לתערוכת "יופי ישראלי" של רשת סופר-פארם. זוהי המסגרת הראויה לעבודותיו. קשה שלא להתלבט נוכח השניות שעולה מעבודותיו של הצלם האמריקאי דיוויד לה- שאפל, שמציג כעת תערוכות יחיד במוזיאון תל אביב לאמנות ובגלריה  Paul Kasmin בצ'לסי, ניו יורק. לה-שאפל החל את דרכו כצלם אופנה למגזינים ויצר וידיאו-קליפים לזמרות ידועות כמו ריהאנה […]

  • אמנות כדמיון אזרחי

    את התערוכה “תצלומים שלא צולמו” שאצרה אריאלה אזולאי בגלריה "זוכרות", ניתן לנתח דרך פריזמות שונות, ובעיקר דרך שאלות על תיעוד, היסטוריה ופעולה פוליטית. אך במקביל לשאלות שהיא מעלה, “תצלומים שלא צולמו” היא קודם כל דוגמא לחשיבה אוצרתית רדיקלית שמרחיבה את גבולות השיח האמנותי ונדירה כל כך בשדה האמנות המקומי. אזואלי מציבה אלטרנטיבה לא רק לשיח […]

  • 32 מעלות זו הקלה?!

    שלוש אלטרנטיבות ממוזגות "חדר המתנה" היא תערוכה זוגית קטנה של איל ששון וזואי מנדלסון, המוצגת ב"מכון המים" – גלריה עירונית יפה השוכנת במבנה היסטורי ששופץ ונפתח השנה מחדש בגבעתיים. ששון הוא צייר ישראלי שהכיר את מנדלסון הבריטית בזמן לימודיו לתואר שני בלונדון, והתערוכה היא חלק מסדרת התערוכות הזוגיות Over SeEs באוצרות אורלי הופמן, הכוללת שש תערוכות […]

  • עלילות מאדאם אריתמטיקה והגיבור הנעלם

    על השפה הנשית ביצירתה של נטעלי שלוסר* מה לציירת נטעלי שלוסר ולפמיניזם? נטעלי שלוסר מעולם לא קוטלגה תחת מטריית הפמיניזם. מעטים מהכותבים על יצירתה התייחסו להיבט הנשי שבה, ובכל זאת, יצירתה זועקת נשיות – נשיות מחפשת, מגששת ומשוועת למציאת קול ייחודי. מרבית ציוריה מאוכלסים על ידי נשים. בעבודות המוקדמות היו אלו נשים שכמו נכלאו בתוך […]

  • אמנות במחתרת החצאית

    בימים אלו מוצגת בירושלים תערוכת בוגרות המחלקות לעיצוב גרפי ואמנות במכללת אמונה – המכללה הדתית לחינוך ואמנויות ששוכנת ברחוב דרך בית לחם בשכונת בקעה בירושלים. אמנם הדעה הרווחת אומרת שלנשים צעירות מהמגזר הדתי אין  כל אמירה  מודרנית להוסיף לנוף התרבותי הירושלמי והישראלי  בכלל, אולם התערוכה מעידה על התפתחויות חדשות בנושא. כבר מספר שנים  אנו עדים  […]

  • המתווך הישועי

    דמותו של ישו לא נכללה בסדרת תצלומי התנ"ך המפורסמת שיצר הצלם עדי נס. זאת למרות שאיקונוגרפיה השואבת את מקורותיה מהאמנות הנוצרית נוכחת ברבות בעבודותיו (פייטה, הסעודה האחרונה וכו'). הסיבה לכך קשורה מן הסתם להבחנה המקובלת בין התנ"ך לברית החדשה, כמו גם לרצונו של נס לבחון בסדרה זו נקודות הקשורות בחברה וזהות יהודית וישראלית. מעבר לכך, […]