ביקורת

  • הציור קודם לתיאוריה (ומכונן אותה) – על עבודתו של לארי אברמסון

    הציור קודם לתיאוריה (ומכונן אותה) – על עבודתו של לארי אברמסון

    את הטקסט הזה כתבתי לאורך זמן. הגרסה הראשונה נכתבה באטיות, בעקבות תערוכה קטנה בגלריה גורדון. היא נערכה מספר פעמים ומעולם לא פורסמה. לאחרונה החלטתי לצרף אחרית דבר שעוסקת בתערוכה הנוכחית של לארי במוזיאון תל-אביב. מטבע הדברים כתיבתי השתנתה, התעצבה ופנתה לכיוונים אחרים, אך משום שהטקסט גם הוא עוסק בזמן, במבט לאחור ובשיבה אני מקווה ששינויים […]

  • אביגדור אריכא: הקוגיטו של הלא-אני

    אביגדור אריכא: הקוגיטו של הלא-אני

    הַאִם מֵה שֶּׁבְּהֶשֵֹּג הַיָּד הוּא עוֹד בְּהֶשֶֹּג הַצְּעָקָה? הַאִם הַפֶּה כְּמוֹ כְּלִי יוֹדֵעַ מַשֶּׁהוּ שֶׁאַתָּה לֹא (ישראל אלירז / דיוקן עצמי עם פה פעור (1)) חיבור זה מבקש להצביע ולדון בקיומה של רוח קרטזיאנית בציורי דיוקנאותיו-העצמיים של אביגדור אריכא (2). לשם הדיון אבקש לפלח את הציורים לשלוש קבוצות: שם הראשונה – "פעירוֹת", השניה – "חסימוֹת" […]

  • אין תערוכות חינם

    אין תערוכות חינם

    1: מכתב סרבני התיאטרון שעלה לכותרות השבוע, החזיר לשיח הציבורי את ההיבט הפוליטי הנלווה לעשיית תרבות, היבט שאינו בא תמיד לידי ביטוי בתכני התרבות עצמה, אולם הוא מעצב את התנאים המאפשרים את קיומה. עצומות נחתמו, הצהרות הוצהרו, איומים הושמעו, והכל תחת אימת "הפוליטי" שלכאורה פולש ומאכל כל חלקה טובה. הפיכת הפוליטי לכינוי גנאי היא תופעה […]

  • מקום לאמנות

    מקום לאמנות

    במהלך חודש יולי 2010 הציג יותם דביר על קיר חיצוני, כמה עשרות מטרים מן הכניסה למוזיאון תל-אביב, את התערוכה חדר מכונות. התערוכה נתלתה מדי יום, כשמקביל פנה דביר למנכ"ל מוזיאון ת"א בבקשה לדון בתפקידו ובתיפקודו של מוזיאון ציבורי בעידן כלכלת השוק החופשי. במאמר הבא הוא מבקש להציג את מניעיו, לעמוד על האילוצים, הקשיים והמחסומים העומדים […]

  • פורנו קיטש

    פורנו קיטש

    בשנת 2009 הגיע הצלם דיוויד לה-שאפל לתערוכת "יופי ישראלי" של רשת סופר-פארם. זוהי המסגרת הראויה לעבודותיו. קשה שלא להתלבט נוכח השניות שעולה מעבודותיו של הצלם האמריקאי דיוויד לה- שאפל, שמציג כעת תערוכות יחיד במוזיאון תל אביב לאמנות ובגלריה  Paul Kasmin בצ'לסי, ניו יורק. לה-שאפל החל את דרכו כצלם אופנה למגזינים ויצר וידיאו-קליפים לזמרות ידועות כמו ריהאנה […]

  • אמנות כדמיון אזרחי

    אמנות כדמיון אזרחי

    את התערוכה “תצלומים שלא צולמו” שאצרה אריאלה אזולאי בגלריה "זוכרות", ניתן לנתח דרך פריזמות שונות, ובעיקר דרך שאלות על תיעוד, היסטוריה ופעולה פוליטית. אך במקביל לשאלות שהיא מעלה, “תצלומים שלא צולמו” היא קודם כל דוגמא לחשיבה אוצרתית רדיקלית שמרחיבה את גבולות השיח האמנותי ונדירה כל כך בשדה האמנות המקומי. אזואלי מציבה אלטרנטיבה לא רק לשיח […]

  • 32 מעלות זו הקלה?!

    32 מעלות זו הקלה?!

    שלוש אלטרנטיבות ממוזגות "חדר המתנה" היא תערוכה זוגית קטנה של איל ששון וזואי מנדלסון, המוצגת ב"מכון המים" – גלריה עירונית יפה השוכנת במבנה היסטורי ששופץ ונפתח השנה מחדש בגבעתיים. ששון הוא צייר ישראלי שהכיר את מנדלסון הבריטית בזמן לימודיו לתואר שני בלונדון, והתערוכה היא חלק מסדרת התערוכות הזוגיות Over SeEs באוצרות אורלי הופמן, הכוללת שש תערוכות […]

  • עלילות מאדאם אריתמטיקה והגיבור הנעלם

    עלילות מאדאם אריתמטיקה והגיבור הנעלם

    על השפה הנשית ביצירתה של נטעלי שלוסר* מה לציירת נטעלי שלוסר ולפמיניזם? נטעלי שלוסר מעולם לא קוטלגה תחת מטריית הפמיניזם. מעטים מהכותבים על יצירתה התייחסו להיבט הנשי שבה, ובכל זאת, יצירתה זועקת נשיות – נשיות מחפשת, מגששת ומשוועת למציאת קול ייחודי. מרבית ציוריה מאוכלסים על ידי נשים. בעבודות המוקדמות היו אלו נשים שכמו נכלאו בתוך […]

  • אמנות במחתרת החצאית

    אמנות במחתרת החצאית

    בימים אלו מוצגת בירושלים תערוכת בוגרות המחלקות לעיצוב גרפי ואמנות במכללת אמונה – המכללה הדתית לחינוך ואמנויות ששוכנת ברחוב דרך בית לחם בשכונת בקעה בירושלים. אמנם הדעה הרווחת אומרת שלנשים צעירות מהמגזר הדתי אין  כל אמירה  מודרנית להוסיף לנוף התרבותי הירושלמי והישראלי  בכלל, אולם התערוכה מעידה על התפתחויות חדשות בנושא. כבר מספר שנים  אנו עדים  […]

  • המתווך הישועי

    המתווך הישועי

    דמותו של ישו לא נכללה בסדרת תצלומי התנ"ך המפורסמת שיצר הצלם עדי נס. זאת למרות שאיקונוגרפיה השואבת את מקורותיה מהאמנות הנוצרית נוכחת ברבות בעבודותיו (פייטה, הסעודה האחרונה וכו'). הסיבה לכך קשורה מן הסתם להבחנה המקובלת בין התנ"ך לברית החדשה, כמו גם לרצונו של נס לבחון בסדרה זו נקודות הקשורות בחברה וזהות יהודית וישראלית. מעבר לכך, […]

  • ממותה-מנטלי

    ממותה-מנטלי

    באופן פרדוקסלי, נוסטלגיה היא אחת ממחוללות הקדמה בתרבות המערב. לא מעט יצירות חדשות ומהפכניות ביותר שנוצרו במאות השנים האחרונות נולדו מגעגוע לעידן שחלף וביקורת על תרבות ההווה, בשילוב יחודי של שמרנות ורדיקאליות המבכרות את העולם הישן והמסורתי באמצעות שפה מודרנית וכלים חדשים. תערוכתו של טמיר ליכטנברג "חנות מפעל" המוצגת בגלריה רוזנפלד, מהווה נדבך נוסף במסורת […]

  • מניפסט ויזואלי לסייבורג

    מניפסט ויזואלי לסייבורג

    בתערוכתה החדשה, "2000 רגל", מביאה איילת כרמי לכדי מיצוי וזיקוק את המגמות הצורניות שאפיינו את עבודתה בעבר. ניירות דקיקים, שקופים, מונחים זה על גבי זה, מנכיחים את העדינות המירבית של הרישום לצד הברוטליות של הדימוי. נדמה כי זהו פיסול שנדחס לדו מימדיות, כמו מבקש להבקיע לצורניות אחרת. פסליה המרשימים של כרמי נעדרים מן התצוגה הנוכחית, […]

  • יודאיקה טוויסט

    יודאיקה טוויסט

    מאז שנות השישים המאוחרות, וביתר שאת במהלך שנות השמונים, תפסו פריטי היודאיקה מקום של ממש ביצירתם של אמנים יהודים בישראל ובחו"ל. יודאיקה – אך לא "יידישקייט". ביצירה העכשווית, פריטים אלה היו לא פעם מוטיב רדיקלי, חתרני, שנשזר במוקדים המרכזיים של שיח האמנות. "מפנה היודאיקה", כפי שכינתה מגמה זאת החוקרת יעל גילעת, נוגע לא רק לשימוש […]

  • השגות המנוסחות בשפת התהייה

    השגות המנוסחות בשפת התהייה

    על ספרו של גדעון עפרת "אמנות מינורית – אמנות בישראל בשחר שנות האלפיים" בשנות השמונים והתשעים נהג האוצר וחוקר האמנות דר' גדעון עפרת להוציא בהוצאה עצמית ספרון שהוקדש לסוגייה מסוימת באמנות ובתרבות הישראלית. הספרונים שפורסמו כמעט מדי שנה, הודפסו בכמה מאות עותקים ונשלחו אל אנשי מקצוע מן התחום. בעשור האחרון איגד עפרת מבחר ממאמריו בכרכים […]

  • אמנות ירושלמית ורוחות רפאים אחרות

    אמנות ירושלמית ורוחות רפאים אחרות

    מהן השלכות השכחה? כיצד ניתן לגשת לחלל בעל עבר דחוס ובלתי ממולל? האם מגונה להציג אמנות בחלל שבעליו גורש והוכרז כנפקד? נדמה שבחללי האמנות הירושלמים השאלות הללו אינן מרפות. את אמני הבירה המעטים רודפות רוחות אסון. שלל חללי התצוגה הירושלמים – מוזיאון על התפר, מוסררה, מעמותה בעין כרם ואף מוזיאון ישראל – כולם טעונים ונידונו […]

  • להיכנס לחדר ממנו לא יצאת מעולם

    להיכנס לחדר ממנו לא יצאת מעולם

    אורי גרשט בנגא, אלדר פרבר באלון שגב, סימון אג'יאשווילי ברוטשילד אמנות, "מאנימל" במוזיאון הרצליה ומלני דניאל וטל מצליח במוזיאון ת"א. כמה הערות על תערוכות מהזמן האחרון בסמיכות מקרים הוצגו בשבועות האחרונים שתי תערוכות שעסקו ביכולתה ובמגבלותיה של אמנות חזותית המבקשת להתבונן באתרים טעונים ולהתמודד עם משמעותם ההיסטורית. שני האמנים יצאו לעבוד במקומות נושאי משמעויות היסטוריות וסמליות, […]

  • תנאי אי האפשרות

    תנאי אי האפשרות

    התערוכה "משתנה קבוע" של חיים אלמוזנינו, תמר הרפז וליאור ווטרמן, המוצגת בגלריה זומר, כוללת שלוש עבודות שונות ומקורה כישלון של עבודה משותפת. נדמה שזה אינו כישלון מקרי. בזמן הקמת התערוכה והצבת העבודות כבו האורות. החשמל נפל. כדי שהעבודות יעבדו יחד צריך היה להחליף את הפקקים בלוח של הגלריה. משהו בתנאים לא עבד. אפשר לדמיין בתמימות שהחלפת הפקקים בלוח […]

  • שקט שהוא צעקה: על "תולדות השקט" לדבורה מורג

    שקט שהוא צעקה: על "תולדות השקט" לדבורה מורג

    התערוכה "תולדות השקט" של דבורה מורג, שהוצגה עד זה לא מכבר בבית האמנים בתל אביב (אוצרת: מלי דה-קאלו), היא אחת תערוכות המעודנות, היפות והרגישות שהוצגו בשנים האחרונות, וחבל שהיא עברה "לצדי השיח" ולא זכתה לכל התיחסות ביקורתית או פרשנית. מורג בנתה בחלל העליון של בית האמנים חדר פנימי, מיניאטורה של בית, "בית בתוך בית". על […]

  • בנייה מחדש במוחו של הצופה

    בנייה מחדש במוחו של הצופה

    עבודות הוידאו של מאיה ז"ק, זוכת פרס קרן עדי להבעה יהודית באמנות ועיצוב, הן לרוב  בעלות מימד קולנועי ונוכחות בהן לא פעם תפאורה רישומית היוצרת חלל מתעתע. העבודה "אמא כלכלה", שהוצגה בפסטיבלים ברחבי העולם ולאחרונה גם במוזיאון היהודי בניו-יורק, המשפחה מפורקת והופכת לתא כלכלי גרידא. כמו בעבודותיה הקודמות של ז"ק, גם עבודה זו משלבת מציאות ממשית "מן החיים" בתפאורה […]

  • סלון סתם

    סלון סתם

    בהפוך על הפוך, ניתן היה לקרוא את התערוכה הקבוצתית "סלון" המוצגת בביתן הלנה רובינשטיין כביקורת על מצבו של הצילום בימינו – על הרוויה שבו ועל פעילותו תחת מטריית תיאוריות ביקורתיות היכולות להציע קריאה חדשה המרחיבה את נקודות המבט מחד, או להפוך לסד מנייריסטי וכובל הפועל במסגרת משוואה שמשתניה ידועים מראש מאידך גיסא. אולם על מנת […]