ביקורת

  • דרושה עין רביעית

    ביקור בתערוכה של ז'אק קתמור וקבוצת "העין השלישית" מעורר מחשבה על יכולתו של אוונגרד לשרוד מחוץ לסביבה ההיסטורית שלו, ועל הקשר בין תדמית אישית לדימוי אמנותי ובין דיבורים על חופש לניצול נשים.

  • תשליל של חלום

    הגר מיטלפונקט מציגה אדריכלות של שיירים, פיסול גרילה, חלל פתוח שנוכס שלא על מנת לייצר בעלות חדשה אלא בכדי לעשותו ציבורי, זמין ובר-קיימא.

  • הפצע או: על הקפאה וטשטוש

    תנועה, מחיקת גבולות וחיפוש מתמיד של העין אחר עוגן בין יסודות עמומים, הופכים את תערוכתו של יניב זלוף 'ארכיטיפ' לכזו שמעמידה את המתבונן בפני תהומות עמוקים.

  • הלבנת פנים

    מה לנו כי נלין על לימור לבנת בשעה שאפילו הצוות המקצועי של המוזיאון מתייחס לאמנות כאל דימוי אינסטרומנטלי ושטחי שמוצג במטרה להצדיק ולהסוות את האידיאולוגיה השלטת שאיפשרה את הצגתו. על התערוכה "Roundabout – פנים אל פנים" במוזיאון ת"א.

  • חיות בסרט

    הדימויים המופיעים בעבודותיה של אלי אהרוני-כגן הופכים את בעלי החיים מיצורים נעימים למגע וצפייה לכאלו שאפשר לדון בתנאי קיומם.

  • סליק ענקי של צורות ואסטרטגיות

    כאמנים עלינו להיות יותר מדינתיים מהמדינה, מכיוון שהמדינה עצמה התנוונה והפכה לחותמת גומי, חפה מערכים ואידיאולוגיה, של הקורפורציות הרובוקופיות.

  • מטעם מדינת כל אזרחיותיה

    בתשובה לשאלה של חברות "תנועה ציבורית" מהי אמנ/ית מדינה? דברים שנאמרו בכנס לציון חמש שנים לפעילותה של התנועה.

  • דמות, כיסא, קיר חלק, וסערה גדולה שמתחוללת ביניהם

    ככל שמתקרבים רישומיו של יוסף הירש אל המציאות, מוקצנת מידת הזרות שלהם. תערוכה בגלריה יאיר מציגה מקבץ קטן מעבודותיו של האמן המוערך והנשכח.

  • מלחמת חפירות

    מאחורי להג המלחמה של העברית פעור ריק. על ההצגה "נפיץ – תיירות מלחמה".

  • השלם כרצף של שברים

    האמנות של מירית כהן מצפינה את האקסטזה, השבר והכאב במערך סדור של "נתונים" המציג את ריקונו וקריסתו באמצעיו הוא.

  • מקסם שווא

    לפי "פנס קסם" – תערוכת הרכישות החדשות המוצגת במוזיאון ישראל, אמנות עכשווית היא בעצם אשליה אופטית.

  • על הדיפלומטיות

    שישה רקדנים לבושים בצבעי דגלי כל העולם. חמישה עשר המנונים מושמעים במשך חצי שעה. קבוצת הרקדנים פולטת רקדן, מתקבצת, בולעת חזרה את הרקדן שנפלט, רוקדת בזוגות, משחקת דג מלוח, מצדיעה ורוקדת טראנס. לא מדובר בתשדיר שירות של משרד החוץ. גם לא בעמדה ביקורתית כמו של ז'אק רנסייר שגורסת שבכל משטר אסתטי, בכל מה שנראה, מסתתרת […]

  • במעגל סגור

    העבודות המוצגות ב"פופוגנדה" פועלות בתוך עולם של ראווה, ובאמצעות שיבוש, הסטה, התחפשות והצבה בהקשר שונה, מנסות להפעילו מחדש ברוח של התנגדות.

  • פריכות ויזואלית

    תצלומיו של גסטון איצקוביץ המוצגים במוזיאון תל אביב, שואבים את הצופה בזכות תיאורי נוף מסורתיים היוצרים עולם של ניגודים.

  • ארעיות יצוקה בפורצלן

    הפסלונים והחפצים שמציג בועז ארד בתערוכתו "לחן עממי" בגלריה רוזנפלד, מתוארים כאובייקטים ש"כבר נפסלו" ע"י תולדות האמנות. הטקסט המלווה את התערוכה, שכתבה נוי פורר, מבקש לחשוב על תולדות האמנות כמערכת שסימון הקאנון אינו תוצר לוואי של עבודתה אלא תכלית בפני עצמה.

  • אסתטיקה צבאית כקריאה לאי אלימות

    הדמויות הצמריות בעבודת הוידיאו של דפנה שלום "ימים נוראים" נעות במעין טקס המשלב בין אמנות לחימה לריקוד מקודש.

  • אוצרים במקום

    התערוכה "אוצרים בע"מ" המוצגת במוזיאון פתח-תקוה, מהווה יישום מאכזב של תרגיל קונספטואלי מעניין.

  • נייר עמדה

    תערוכת ההדפסים והרישומים מאוסף האקספרסיוניזם הגרמני של מוזיאון ת"א נראית רלוונטית מתמיד.

  • האיש שצייר את מותו

    לא מזמן חזרתי מנסיעה למדריד. זאת עיר שלא אוהבת צילום ועדיין מעדיפה תמונות של קדושים מעונים על פני כל נושא אחר: תמונות כהות המתארות את ייסוריו של פרנציסקוס הקדוש מאת זורברן או ריברה, "ההוצאה להורג ב-3 למאי" של גויה, או ה"גרניקה" של פיקאסו. למרות זאת, ואולי בגלל שכל התמונות הללו מוכרות היטב, נחרתה בזיכרוני דווקא […]

  • זרעי קיץ

    פסטיבל "הרמת מסך" הסטרילי בדרך כלל נתן השנה מקום לקול החושב על עצמו במונחים של התנגדות. בכך
    זרע הפסטיבל את הזרעים שיהפכו אותו בעתיד על ראשו.