ביקורת

  • העין והרוח

    מחזורי הציור של יהושע בורקובסקי חוזרים שוב ושוב לשאלת ההתבוננות ולניסיון לבחון את רגע הביניים של פעולתה, באמצעות תופעות שונות הקשורות ביחסי הציור, ההשתקפות והמבט.

  • עבודת מסורת

    קול הדימוי בשנקנטמפו ובשמחה גדולה הלילה של נבט יצחק. מאמר מתוך כתב העת "המדרשה".

  • שיבוש יסודי של סדר הדברים

    תערוכת הפסלונים החדשה של רחל קיני בגלריה רוזנפלד, לא מצליחה לשחזר את החוויה העשירה והמורכבת שהותירו ציוריה בעבר.

  • על החיוורון

    יותר מאשר חוסר שקט המוליד הצעה חלופית, החיוורון המצטמצם שמאפיין את ציוריה של נגה אנגלר מעיד על עגמומיות נינוחה ומשתבללת.

  • רומנטיציזם מכני

    "Stifter’s Dinge", עבודת הפרפורמנס המהפנטת של המלחין-אמן הגרמני היינר גובלס, היא שיר הלל מרשים ובעייתי להישגיה המכניים של תרבות המערב ולנכסיה הרוחניים.

  • ארכיאולוגיה בת זמננו

    מתי שמואלוף על "סוסיא" הישראלית והיהודית בסרטם של דני רוזנברג ויואב גרוס.

  • 2012 – סיכום שנה ב"ערב רב"

    למעלה מ-200 מאמרים פורסמו השנה ב"ערב רב", לצד מספר דומה של ידיעות חדשותיות, קולות קוראים, עדכונים, המלצות ודימויים יומיים. סיכום קצר של מאורעות השנה באתר, עם הפניות למאמרים, דימויים ודיונים שזכו לעניין גבוה במיוחד.

  • תשוקה לא ממומשת

    ל"הנותנת", סרטה של הגר בן-אשר, היה כל הפוטנציאל להפוך לנקודת ציון על ציר ההתפתחות של דמויות נשים בקולנוע הישראלי. חבל שגיבורה הפועלת ללא מניע ועלילה לא מנומקת עמדו בדרכו.

  • Ad Absurdum

    יצירתם של יוחאי אברהמי ודורון תבורי מבטאת נסיון מרענן להעניק מחדש מקום ראוי לאמנות פוליטית מעמיקה, שכמושג תרבותי נמחקה ממילונה הפעיל של החברה הניאו-ליברלית.

  • כמה סטרא

    תערוכה קבוצתית חדשה עוסקת במקומו של השטן באמנות. היא מציגה את יד שמאל כתמונת ראי מעוותת של הצד הימני הצייתן והמהוגן, המהווה סמל למעמדה של יצירת האמנות כתוצר של פיצול – שבר הנובע מהתנגדות פנימית.

  • אסתטיקה של שאריות

    בתערוכה "עומקם של פני השטח" אברהם אילת מציג בפנינו אסתטיקה של פוסט טראומה ומציע לה פרשנות אלסטית, הנמתחת לאינסוף.

  • אמנות פלסטינית מתנגדת

    "ישראלית אחת מצטטת ישראלי אחר, ושניהם תוהים כיצד אפשר לתרגם אמנות פלסטינית לשפתם הם, שפת האמנות האוניברסלית, שאינה ישראלית (חס וחלילה!) ובשום פנים ואופן אין בה סממנים כוחניים ודכאניים". תגובה לביקורת של גליה יהב בעיתון "הארץ".

  • שכונת חיים

    תערוכתו של מאיר טאטי, פרי שיתוף פעולה עם תושבי שכונת ג'סי כהן בחולון, מבקשת לשלב את הביקורתי ואת הקהילתי. לפעמים זה מצליח ולפעמים קצת פחות.

  • המנגנון

    הצילום של ינאי טויסטר נוצר מתוך הנחה שאת הפוליטיקה של הנוף במאה ה-21 אי אפשר להבין מבלי לעסוק בפוליטיקה והטכנולוגיה של הצילום, ואת הפוליטיקה של הצילום אי אפשר לפענח מבלי להתייחס לפוליטיקה של הנוף.

  • משחק רמזים אקסקלוסיבי

    התערוכה של גיא זגורסקי מפגינה שליטה חומרית מרהיבה ובניית דרמה בחלל, אולם מתקשה להתרומם מעבר לאפקט ההפתעה הראשוני.

  • שגרתה של הפנטזיה

    עבודות רבות בתערוכה Re:visiting Rockefeller מבקשות לחתור תחת השיטה המוזיאלית ומוצגיה, אולם את התערבותה של אמנות עכשווית בין פריטי העבר המאובקים ניתן לראות גם כשיעור בענווה.

  • סוכנים כפולים

    התערוכה הקבוצתית "עובדים מצטיינים", המוצגת במוזיאון פתח תקווה, כוללת עבודות אמנות שיצר צוות ההדרכה במוזיאון, ומעוררת שאלות מטרידות על תפקיד האמן ומעמדו.

  • תערוכת מתכונת

    בהתבוננות בעבודותיו של דיוויד קלרבו נחשפים רמזים לכך שהמראה המוקרן על המסך אינו בדיוק מראה המציאות והזמן המופיע בתצלום הוא למעשה זמן מלאכותי, ואלמלא היינו בשנת 2012, אחרי למעלה ממאה שנות קולנוע ומאה ושבעים שנות צילום, זו יכולה הייתה להיות חדשה מרעישה.

  • מחאה שקטה

    בתערוכה במוזיאון וויטני בניו-יורק, מנסה גם שרון הייז לפרק את המושגים פוליטיקה, היסטוריה ואהבה. רק חבל שבמקום אמירה חתרנית יוצא לה קול ענות חלושה עטוף בצלופן שכלתני.

  • סלון חבר

    תערוכה מחקרית על חינוך ואמנות דורשת זמן ומשאבים, חשיבה ממושכת, הפקה גדולה וכאב ראש רציני, ולמה להשקיע את כל אלו אם אפשר לקבל בחינם תערוכה מוכנה הישר מהכיתה, ולתרץ זאת בעניין ביקורתי במוסדות לימוד.