ביקורת

  • אמנות הביתן

    החיים הרזים והניידים בגרסה האבשלומית אולי מכילים פתרונות לצרכינו הבסיסיים, משינה ואכילה ועד לעישון, אוננות ודפיקת הראש בקיר, אבל הם אינם מכילים אמנות. בעבודותיו של אבשלום, המקום לאמנות נמחץ תחת אילוצי הציפוף.

  • פער מידתי

    השלמתו של אבשלום עם תנאי החיים המקובלים של האדם הממוצע כרוכה בסימון יומיומי וכואב של חריגותו שלו – סימון פיזי ממש, המקיים את הנורמה מתוך הדגשה חוזרת של מגבלותיה.

  • למה לא (עכשיו)?

    עבודתו של אבשלום מתחילה מהתנגדות. היא מבטאת שאיפה להתנתק ממה שהחברה מציעה, להתבודד ולהתכנס, ובכך לבחור בדרך אינדיבידואלית שאינה נגזרת מעולם קיים.

  • רוח הרפאים של הצורה

    את תֽזמור קולותיהם של שלושה טמפרמנטים שונים ואת יחסי הגומלין ביניהם ניתן לחוות רק בחלל הגלריה – מקום בו מציעות עבודותיהם של גבע, גולומבק וקופפרמן המוצגות יחדיו שדה משמעות חדש, שהוא מעין ממוצע מדומיין של שלושה ערכים מוסכמים באמנות הישראלית.

  • תרגול אינסופי

    תערוכתה של נירה פרג עוסקת בריטואלים דתיים וחברתיים באמצעות עבודות ההכנה שלהם, ההופכות למוקד ההתרחשות ולריטואל בפני עצמו.

  • הכושי עשה את שלהם

    מה שמתואר כפעולה חתרנית החורגת מקווי המותר והאסור, מסתכם לא פעם בקבוצת בעלי פריווילגיות המשתמשים בסטריאוטיפים גזעניים בכדי לאשר את האוניברסליזם המדומיין של עצמם.

  • אקראיות מאגית סדורה

    בעבודותיה של ליהי תורג'מן תופעות כימיות נשפטות בערכים ציוריים, נסיונות ציוריים זוכים לתיקוף מדעי וצורות גיאומטריות ומודלים הנדסיים מצויירים מדמים סדר, היגיון ומיסטיקה.

  • מטווח עילי

    התערוכה "בשם ודם" מבקשת להציג אמנות המצביעה על תעשיית גידול בעלי החיים כשיטה ה"חושפת את הדמיון החולני של האדם לתועלתו ובשירות עצמו", אולם כמעט דבר מקריאת כיוון אתית זו אינו בא לידי ביטוי בתערוכה.

  • באתי לעולם, לא שאלו את פי

    "קשה להבין, בפרט בישראל, מה כל-כך בעייתי בתפיסה שרואה בשרות הצבאי אירוע טבעי ומה כל-כל מטריד בנורמה שבה הורים מעודדים את ילדיהם להתגייס לצבא". על סרטו של עידו הר "ימי גיוס".

  • המצב התחפושתי

    על דופלגנגר ביקורתי כנגזרת של טראנספורמציה איידנטיקלית אינהרנטית למצב של "היות כותב" (ועל תערוכותיהם של רן ברלב ומתן בן טולילה). יונתן אמיר מתחפש למבקר אמנות בכתב העת "סטודיו"

  • הברקה שחותרת תחת עצמה

    שילוב עבודתו של יהושע בורקובסקי בקיר התצוגה הדתי בתערוכת האמנות הישראלית במוזיאון ישראל, מכניס למוזיאון את האסלאם דרך הדלת האחורית ושואל האם גם אסתטיקה אחרת ולא יהודית יכולה להשתלב בנרטיב ההיסטורי של האמנות המקומית.

  • שישה חללים וקעקוע

    בשורה התחתונה התערוכה של דאגלס גורדון מרשימה, אולם נדמה שאבק הכוכבים קצת שיבש את שיקול הדעת של המעורבים בהקמתה.

  • העין והרוח

    מחזורי הציור של יהושע בורקובסקי חוזרים שוב ושוב לשאלת ההתבוננות ולניסיון לבחון את רגע הביניים של פעולתה, באמצעות תופעות שונות הקשורות ביחסי הציור, ההשתקפות והמבט.

  • עבודת מסורת

    קול הדימוי בשנקנטמפו ובשמחה גדולה הלילה של נבט יצחק. מאמר מתוך כתב העת "המדרשה".

  • שיבוש יסודי של סדר הדברים

    תערוכת הפסלונים החדשה של רחל קיני בגלריה רוזנפלד, לא מצליחה לשחזר את החוויה העשירה והמורכבת שהותירו ציוריה בעבר.

  • על החיוורון

    יותר מאשר חוסר שקט המוליד הצעה חלופית, החיוורון המצטמצם שמאפיין את ציוריה של נגה אנגלר מעיד על עגמומיות נינוחה ומשתבללת.

  • רומנטיציזם מכני

    "Stifter’s Dinge", עבודת הפרפורמנס המהפנטת של המלחין-אמן הגרמני היינר גובלס, היא שיר הלל מרשים ובעייתי להישגיה המכניים של תרבות המערב ולנכסיה הרוחניים.

  • ארכיאולוגיה בת זמננו

    מתי שמואלוף על "סוסיא" הישראלית והיהודית בסרטם של דני רוזנברג ויואב גרוס.

  • 2012 – סיכום שנה ב"ערב רב"

    למעלה מ-200 מאמרים פורסמו השנה ב"ערב רב", לצד מספר דומה של ידיעות חדשותיות, קולות קוראים, עדכונים, המלצות ודימויים יומיים. סיכום קצר של מאורעות השנה באתר, עם הפניות למאמרים, דימויים ודיונים שזכו לעניין גבוה במיוחד.

  • תשוקה לא ממומשת

    ל"הנותנת", סרטה של הגר בן-אשר, היה כל הפוטנציאל להפוך לנקודת ציון על ציר ההתפתחות של דמויות נשים בקולנוע הישראלי. חבל שגיבורה הפועלת ללא מניע ועלילה לא מנומקת עמדו בדרכו.