ביקורת
פרחוניות צרובה ומפעפעת
- יונתן אמיר
- 24/06/2013
התערוכה החדשה של מאשה זוסמן מבקשת לפרש את פעולת הציור/רישום המזוהה עם עבודתה של האמנית לא כתוצר של הרס הדדי אלא כהפרעה מתמשכת.
כלכלות שונות של היגיון
- הדס יוסיף-און
- 19/06/2013
התערוכה "אנטי-אנטי" מציגה מהלך שממיר את הביקורת המוסדית המושתתת על חשיפת "אמת" נסתרת בחיפוש אחר הגדרת תחומים חדשים של בהירות.
האלטרנטיבה של עמנואל גת
- דנה שלו
- 18/06/2013
ייחודה של "הגולדלנדברגים", יצירתו האחרונה של עמנואל גת, הוא בהימנעות המוחלטת מאקטים אלימים. גת מציע אפשרות לשרוד בעולם הזה באמצעות זרימה במקום מאבק
און שלטון
- יונתן אמיר
- 17/06/2013
עבודתו של ציון אברהם חזן "מרגנית" אינה עוסקת רק ביחסים אזרחיים-צבאיים, הופעתם במרחב העירוני והקשריהם הסמליים, אלא גם בתפקיד שממלאת האמנות במסגרת הזו.
אוריינטליזם ישראלי: מיכה בר-עם ללא מלחמות
- רם אהרונוב
- 12/06/2013
מבט על שלושה תצלומים מתערוכתו של מיכה בר-עם, "דרומה", במוזיאון הנגב לאמנות.
חוויה חושית מנומקת
- יונתן אמיר
- 11/06/2013
ב"שבעה חורפים" ממשיכה יהודית סספורטס לשכלל את עיסוקה בתמות מוכרות, אולם כשהיא מתאמצת יתר על המידה האמנות שלה מעוררת חשד.
איך לפסל התרחשות חברתית
- קרן גולדברג
- 07/06/2013
עבודתו של גלעד רטמן בביאנלה בוונציה מתייחסת למהות עמוקה של "היות ביחד", ולמעשה לכשלונו של הניסיון להשגת מהות שכזו.
חשיבה מחדש על סגולות האובייקט
- נועם סגל
- 06/06/2013
מסימיליאנו ג'וני אצר את התערוכה הכי לא ספקטקלרית של שנות ה-2000. הוא מציג אלטרנטיבה – שיש שיכנו רגרסיה – לזרמים דומיננטיים באמנות עכשווית.
אורי כבר לא יחזור להיות מי שהיה
- דניאל שוורץ
- 05/06/2013
אורי של קבוצת התיאטרון רות קנר נולד מתוך המפגש המסוכסך בין הקולות, מתוך חוסר היכולת שלו ושל הקהל להכריע ביניהם. הרהור על "הוא הלך בשדות", עיבוד בימתי למחזה ולספר של משה שמיר.
כיצד ירידי אמנות מועילים לאמנות?
- שגיא רפאל
- 31/05/2013
"ההתייחסות הדיכוטומית שלפיה הצלחה מסחרית מביאה עימה אמנות רדודה וקלה לעיכול, בעוד שיצירה אינטלקטואלית לעולם תיפקד מהזירה המסחרית-ירידית – אינה עומדת במבחן המציאות". תשובה לגליה יהב וליונתן אמיר.
משחקים באתר האחורי
- ערן טמיר טאוויל
- 29/05/2013
"דה-אוליבירה מנסה לאתגר את המשא הכבד – ההיסטורי, הארכיטקטוני – שנושא מלון פאלאס באמצעות הומור ואנושיות". על התערוכה "פאלאס" של סמנטה אדלר דה-אוליבירה.
להתבונן בסבלם של הישראלים, גרסת חורף 1973
- גלעד מלצר
- 27/05/2013
סרטה של סוזן סונטאג "ארצות מובטחות" מציג מקום שעסוק במוות, באלימות ובהישרדות, באבל ובדרגות שונות של טראומה וכאב פיזי ונפשי. במקביל, כמובן, זהו גם מקום שמשוקע בגרימת אותן צלקות לאחר.
הצילום אחרי הסימולקרה
- חיים דעואל לוסקי
- 26/05/2013
הצילום על הופעותיו השונות הוא מה שמעורר את הטראומה של המציאות העומדת מולו. היא האובדת בחוסר הידיעה איך או במה הוא ישתמש הפעם על מנת לעשות בה מעשים מגונים למיניהם.
הזמן עושה את שלו
- יונתן אמיר
- 24/05/2013
התערוכה הקבוצתית "זמן/התנגדות" במרכז לאמנות דיגיטלית בחולון בוחנת את מושג הזמן באמנות ואת השימוש בו כאמצעי התנגדות למשטרי זמן מודרניים.
כשחלומו של אדריכל נוף פוגש את מבטו הבוחן של יוצר תיעודי
- יעל מונק
- 22/05/2013
"חלומו של אדריכל הנוף הוא להפוך פיסת קרקע לפינות מסתור לחלום" (ליפא יהלום, מתכנן גן השלושה) המוטו הזה מופיע על רקע דפי התכנון של גן השלושה פותח את סרטו של הבמאי התיעודי רן טל "גן עדן". כבר בנקודת פתיחה זו, ניתן ללמוד שלא מדובר בסרט על בני אדם או על דמות כלשהי אלא על נוף […]
מידה של בעתה
- יונתן אמיר
- 17/05/2013
לצילום יש תוקף מיוחד במחשבה וביצירה הסוריאליסטית, אולם בפרספקטיבה היסטורית יחסם של צלמים סוריאליסטים לדימוי אשלייתי מצולם כאל ייצוג של מצבי תודעה נסתרים נראה נאיבי למדי.
רה-אוריינט אקספרס
- דוד שפרבר
- 16/05/2013
היעדר מורכבות כלשהי ביחס שבין המקום למארגני האירוע ולמבקרים, או ביחס שבין המדינה והשלטון לתושבי המקום, הופך את הביאנלה לאמנות ים תיכונית בסכנין לאירוע שמנציח סטריאוטיפים ויחסי כוח לא שיוויוניים.
יסמין גודר: תראו אותה משתנה
- דנה שלו
- 16/05/2013
היצירה החדשה של יסמין גודר, "See Her Change", מציעה מבט נוקב על השתנות הגוף הנשי, מן הכנים והמאתגרים שנחזו מעל במה
אורחים לרגע
- יונתן אמיר
- 12/05/2013
התערוכה "מארח ואורח" מציגה ניסיון עקר ומגושם לעסוק בזוויות תיאורטיות של מציאות מקומית, המבקש לקלוע למה שמזוהה כבון טון של עשייה אמנותית בינלאומית עכשווית.
פיסול אדריכלי או אדריכלות פיסולית
- רם אהרונוב
- 09/05/2013
תערוכת הפיסול של אנתוני גורמלי ב-White Cube בלונדון מזכירה את מבנה העלילה בספרי אגתה כריסטי; הכל שקט, שליו ומאורגן בטירה רבת חדרים – עד האולם האחרון, שבו, טראח.