כתבות מאת יהונתן ה. משעל

  • שיחה גלויה עם אמנית צעירה נסתרת (בקושי)

    שיחה גלויה עם אמנית צעירה נסתרת (בקושי)

    לא, היא לא שמעה על זריצקי, על האור הישראלי רק "ברפרורים אקראיים". עכשיו היא משלימה פערים. סוגיות מהסוג של "כתב היד של האמן" מעניינות אותה, אלא שהאמנות היום שקועה "עמוק בחברה ניאו-ליברליסטית מסרסת". היא דווקא מוותרת על עילום שמה, אבל את זה נשאיר לסוף. מחווה לגדעון עפרת, חלק א'

  • התנגדות ערה

    התנגדות ערה

    בניגוד לגדעון עפרת יהונתן משעל חושב שיש הרבה אמנות פוליטית בישראל, אולם היא נושאת אופי שונה ומשתמשת בארגז כלים רחב ומורכב יותר מזה שעמד לרשותם של אמני המחאה של שנות ה-70 וה-80.

  • הלוחשת לסינדרלות

    הלוחשת לסינדרלות

    "מחנכים אותנו לחשוב שאם נעשה אמנות מספיק טובה, יזמינו אותנו לנשף ונוכל להיות סינדרלה. וזה לא עובד ככה". שיחה עם שרי גולן-סריג, אוצרת, מרצה ומלווה אמנים בקורס "כל מה שלא לימדו אתכם בבית-הספר לאמנות".

  • אוצרת תלוית מקום

    אוצרת תלוית מקום

    "שאלת אותי אם יותר קשה לאצור בפריפריה. יותר קל, אתה חופשי לעשות פרויקטים שאתה חושב שהם נכונים למקום, ויש בהם רק את חדוות היצירה בלי המשקל הזה על הכתפיים". שיחה עם רווית הררי, אוצרת קו 16 והגלריה בקיבוץ יד-מרדכי.

  • המסע האבוד בעקבות התמונה הגדולה

    המסע האבוד בעקבות התמונה הגדולה

    ליליאנה פרבר יוצרת עבודות דיגיטליות מרובות נתונים, הממחישות כי סיפור אינו מורכב רק ממה שיש ונמצא; מה שאיננו, שנמחק או נעלם עם הזמן או בפעולה מכוונת, נוכח באותה מידה.

  • המקום הלווייתני הזה

    המקום הלווייתני הזה

    "הפסלים שלי אף פעם לא יציבים. כשהם יציבים מדי הם מפסיקים לעניין אותי. אני גם הרבה פעמים בודקת אותם ככה, בועטת בהם, לראות מה קורה איתם". שיחה עם אביטל כנעני.

  • יש משהו הגיוני יותר מלעשות אמנות? – ראיון עם שאשא דותן

    יש משהו הגיוני יותר מלעשות אמנות? – ראיון עם שאשא דותן

    שלום שאשא דותן. אנחנו מתחילים את הראיון אחרי שמישהי בשולחן ליד כמעט מתה משמשייה שהתרסקה. אנא הציגי את עצמך מזל שכולם בחיים. קוראים לי שאשא דותן, למדתי בבית הספר הדמוקרטי ביפו, אני בוגרת טרייה של המחלקה לאמנות רב תחומית בשנקר ונראה לי שאני בתחילת הדרך של לעשות אמנות. בשנה האחרונה עשיתי מיצבים שמורכבים מוידאו, רישום, […]

  • אחים לצלחת

    אחים לצלחת

    "אני מבין את היצר העיתונאי שלך לברר את הדרמה המשפחתית, ובהרבה מקרים היא אכן נמצאת שם. אבל היא לא דרמה במובן של טרגדיה, אלא בתוך שיח על האמנות". ראיון עם האחים רועי וארז מעין בעקבות התערוכה "ללא חומרים משמרים", גלריה פריסקופ.

  • "אין לנו בעיה להגיד מלים כמו 'נכבה'"

    "אין לנו בעיה להגיד מלים כמו 'נכבה'"

    "גם אמנים שאני מזמינה לעבוד כאן מרגישים את הצורך להיות רגיש ועדין, בטח בשכונה כזו שיש בה את ההיסטוריה עם הטראומה של הנכבה של 48', וכל חדירה לתוך השכונה מגיעה עם זיכרון קולוניאלי". שיחה עם יעלה חזות, אוצרת בית-הגפן שבחיפה.

  • האקסטרה-פריק

    האקסטרה-פריק

    "בפסטיבל הקודם אחד התושבים במוסררה השאיר את הדלת פתוחה. הוא יצא מהמקלחת וראה שיש 30 אנשים בסלון שלו. למה? כי אנשים חשבו שקורה שם משהו של התערוכה. הראשון נכנס, והשני, ופתאום היו 30 איש שחיכו שמשהו יקרה. הלוואי שהיינו חיים את החיים שלנו ככה". שיחה עם שראון פז, אוצר ומעצב התנסותי.

  • הצגת ציור של גרבוז בוטלה מ"שיקולים פדגוגיים"

    הצגת ציור של גרבוז בוטלה מ"שיקולים פדגוגיים"

    הצגת ציור של יאיר גרבוז במוזיאון הילדים בחולון בוטלה ברגע האחרון. לפני כחודש נקבע שהמוזיאון יציג שתי עבודות של האמן, שנבחרו על-ידי שתיים מאוצרות המוזיאון. כשהגיע יום איסוף העבודות מהסטודיו, הוחלט בעצה אחת עם מנכ"ל המוזיאון לפסול את אחת העבודות. הנימוק לביטול היה תוכנה של העבודה, ובו הכיתוב "חומד לצון לטבח". החלפת העבודה לא היתה […]

  • "אפשר להגיד שאנחנו מניפים דגל של בלבול"

    "אפשר להגיד שאנחנו מניפים דגל של בלבול"

    "אני בעצם באה ואומרת – תשמעו, התרבות שלכם מעניינת אותי מאוד, ואין בי עניין להתעסק בהיסטוריה פוליטית ברורה מאליה, לרבות אתוס השואה". שיחה עם ליאור וילנצ'יק בעקבות התערוכה "דיאספורס", בהשתתפות אמנים ישראלים החיים בברלין.

  • של מי התערוכה הזאת לעזאזל

    של מי התערוכה הזאת לעזאזל

    "מעניין אותי הנושא של הקניין הרוחני. הייתי רוצה לבחון את השאלה: למי שייכת התערוכה. נראה לי שברגע שאצליח לא להרגיש לא נעים מול אמניות שאני רוצה לגזול מהן את העבודות, זה יקרה". יהונתן ה. משעל משוחח עם היוצרת והאוצרת נועה ליברמן.

  • "המפגש הראשון של גלריסט ואמן יכול להיות המסמר הראשון בארון הקבורה שלו"

    "המפגש הראשון של גלריסט ואמן יכול להיות המסמר הראשון בארון הקבורה שלו"

    "כשאתה מתחיל להיות גלריסט, אתה מתחיל להבין את עולם האינטרסים שמפרק את התשוקה". שיחה עם אריה פרנקו לרגל סגירת גלריה שי אריה בגורדון ופתיחת "שי אריה דה-פיג'וטו".

  • "אתה לא יכול לעשות ג'סטה על קנבס כמו שאתה יכול על קיר"

    "אתה לא יכול לעשות ג'סטה על קנבס כמו שאתה יכול על קיר"

    "יש לי תשוקה, משום מה, לראות כתם עגול ענק בצורה מסוימת, ואז יש לי תשוקה מסוימת להגיב אליו על הרצפה עם עיגול צהוב". שיחה עם איוה כפרי.

  • "חייבת להתקיים בגלריה אמנות לשם אמנות"

    "חייבת להתקיים בגלריה אמנות לשם אמנות"

    "למרות שאני חושבת שאני אדם שמחובר מאוד לאמנות עם קונספט, בסופו של דבר הרעיון צריך להתחבר לי רגשית. זה מין שילוב של השניים שמאבחן כנות". שיחה עם נגה דוידסון, אוצרת גלריה רו-ארט.

  • אדריכלות מומצאת

    אדריכלות מומצאת

    "הבחירה האמיתית היא בתוך המדיום של הקולאז'". שיחה עם אפרת גל-נור בעקבות תערוכתה "נוף עם מוזיאון ועמדת ירי" במוזיאון רמת-גן.

  • שם המשחק: סוף המשחק

    שם המשחק: סוף המשחק

    כריסטופר קולונדרן תומס הגיע מוכן לעימות עם הסטודנטים בגלריה BAAD. פער המידע בינו לבין הקהל השאיר אותו בודד על הבמה.

  • "אני לא מחכה לאפוקליפסה, אני יודעת שהיא תבוא"

    "אני לא מחכה לאפוקליפסה, אני יודעת שהיא תבוא"

    יהונתן ה. משעל משוחח עם מיכל רובנס על תערוכת היחיד שלה בגלריה מנשר, "ערי אטום", שאצרה שרי גולן-סריג.

  • בין הכיסאות

    בין הכיסאות

    "אחד הדברים שהכי מוזרים לי מאז שהתחלתי לעבוד כאוצרת במוזיאון פתח תקווה, זה שיש לי משרד. אמנים באים להיפגש איתי, ואז יש את הכיסא שברור שהוא של בעלת המקום, ולצורך העניין בעלת הסמכות; ויש את הכיסא של מי שהוא מהעבר השני של השולחן". הילה כהן שניידרמן מסרבת להיררכיה בין אוצרים לאמנים ונהנית לעבוד עם אמנים חיים.