כתבות מאת שגיא רפאל

  • ציור כמשל פוסט-אמת בתערוכות עכשוויות בישראל

    שגיא רפאל ביקר בארבע תערוכות קבוצתיות: "ציור, למשל" ("אחד המופעים המוזיאליים השאפתניים, המגובשים והקרובים ביותר לרוח התקופה"), "מארג" ("המציגה ציור המתרפק על תחושת הביטחון שנסך הציור בעבר"), "אנקת המופשט" ("המציעה עמדה סטרילית, מרוחקת וחיוורת של אמנות מופשטת") ו"מחנה ציור" ("המארחת בנדיבות ספקטרום רחב ובלתי בררני")

  • כיצד ירידי אמנות מועילים לאמנות?

    "ההתייחסות הדיכוטומית שלפיה הצלחה מסחרית מביאה עימה אמנות רדודה וקלה לעיכול, בעוד שיצירה אינטלקטואלית לעולם תיפקד מהזירה המסחרית-ירידית – אינה עומדת במבחן המציאות". תשובה לגליה יהב וליונתן אמיר.

  • האחרון שנשאר עומד

    שתי תערוכות היחיד המצוינות המוצגות כעת בגלריה של סדנאות האמנים בתל אביב, "כמו חתול צ'שר" של עדי שמעוני ו"שהות" של רון עמיר (אוצרת: ד"ר ורד זפרן-גני), פורשות בפני הצופים מערכת מרתקת של דימויים פוליטיים-גופניים היוצרים תמונה מורכבת הן מצד הצלמים והן מצד מושאי הצילום, על אודות אינטימיות, גבריות והריבוד שבאופני הייצוג שלהם. נדמה כי אופני […]

  • דור ה-xxx

    בספרו המרתק והחשוב "אובדן הילדות" (1982), מבקש ניל פוסטמן (Postman) להוכיח כי תקופת הילדות (Childhood), להבדיל מתקופת הינקות (Infancy), אינה שלב ביולוגי גרידא בתהליך התפתחותו של אדם, כי אם תוצר חברתי-תרבותי של הקהילה בתוכה הוא גדל.1 פוסטמן מסמן את המצאת הדפוס וייסוד בתי הספר באמצע המאה ה-15, כמכונני מהפך תודעתי, שגרם לבידול בין-דורי מובהק, בין […]