כתבות מאת רונן אידלמן ויונתן אמיר

  • להיות ערב רב

    "לקרוא לכתב-עת לאמנות ערב-רב – זו לכאורה בחירה הגיונית. הרי מה שמוצע בכתב-עת אינו אלא ערב-רב של חומרים, רעיונות, עבודות אמנות, כותבים, יוצרים. אך חשוב להזכיר שלמושג ערב-רב יש גם משמעות אחרת, שכורכת היסטוריה ארוכת שנים וקיום עכשווי בשיח הדתי והפוליטי שבין הירדן לים". יונתן אמיר ורונן אידלמן מתוך הספר "חומה, חצר, בניין", פרסום לכבוד יום ההולדת ה-15 של כתב העת

  • ערב רב גיליון 07: פתח דבר

    "הגיליון הנוכחי מבקש להפנות מבט להווה – לשאול שאלות על השנה הסוערת שעוברת עלינו, ועל השנה הסוערת לא פחות שקדמה לה", פתח דבר של רונן אידלמן ויונתן אמיר לגיליון המודפס, השביעי והחדש של ערב רב

  • ביקורת עמיתים

    "כקוראים אנו מסכימים עם חלק מטענותיו של קריספל וחולקים עליו בחלק אחר, אולם כעורכים אנו מאמינים שכשם שאפשר וראוי לדון בעבודתם של אמנים, אוצרים, מנהלי מוסדות אמנות וכיוצא בזאת, אפשר וראוי לדון גם בעבודתו של מבקר אמנות בכיר". עורכי ״ערב רב״ רונן אידלמן ויונתן אמיר על סערת ביקורת הביקורת

  • ברבריות שלטונית, צנזורה ואמנות רדיקלית

    "צנזורה של 'ארכיון צנזורה' היא מהלך אבסורדי, שהוליד התנהלות בעייתית. הבחירה של מארגני התערוכה להיעזר בייעוץ משפטי מובנת. ואולם, כל תערוכה שמבקשת לעסוק בצנזורה ברצינות לעולם לא תוכל להתקיים בחסותו של ייעוץ משפטי זהיר". על השתלשלות פרשת "ארכיון הצנזורה" בתערוכה "ברבריות"

  • הברקה אמנותית ומבוכה אוצרותית

    "נדמה שמה שהרתיח את דמם של מבקרי העבודה אינו עצם פעולת הגניבה הבוטה, שכמוה מתרחשות מדי יום ביומו, אלא התקתה מהמרחב הפוליטי, שבו היא מקובלת, אל המרחב האמנותי, שאמור, לשיטתם, להיות נקי כפיים וטהור". על "אמנות ערבית גנובה"

  • לדבר על צילום בזמנים חשוכים

    ״בלילה מגיעים דיווחים על התקפות מילוליות בוטות ומאוחר יותר אנחנו שומעים שהיו גם מכות. בסרטונים מהאירוע רואים התפרעויות וקללות, ואיש עם מגאפון מבטיח לסגור את החשבון בהמשך״. דיווח מאירוע ״כאב הארכיון״ שנערך אמש בבית הנסן.