כתבות מאת נעם גל
הבדידות המשותפת של הכיכרות
- ראיונות
- 18/10/2024
"הכביש הוא מרחב סינמטי, דולי אינסופי של סצינות מטריפות שרעבות לתיעוד, לכן אני עוסק בו הרבה. בתוך הנתיב שהוא קו, הכיכרות הם כתם שבתוכו חולקים עם אחרים נסיעה במקום, ואני מכתר את גבולות הכתם הזה מתוך איזו שאיפה שהוא יינתק לרגע מסביבותיו, וייראה לנו אחרת, אולי בהקשר רחב יותר". נעם גל משוחח עם אסף אלקלעי על העבודה "כיכרות"
כאילו אתה אופטומטריסט חברתי
- ראיונות
- 09/12/2023
"אולי אני לוקח את ההיסחפות הטבעית הזאת לשאלה מהו אנושי, ונותן לה לגלוש למחוזות של אדריכלות או עיצוב במובן העמוק של איך נראית הסביבה שאנחנו חיים בה: מה הופך מקום לראוי לאדם, ומה הופך אדם ראוי למקום, ומה התפקיד של יופי ופליאה בכל זה. כלומר זו הזדמנות לחשוב מחדש על מה אנחנו חוץ מיצרני דימויים וטקסטים". נעם גל משוחח עם הלל רומן על העבודה "בלילה, מרחוק"
ביקורת, אמנות: קו הגמר
- דעות
- 20/07/2013
הוראת אמנות צריכה להוביל את החיבור בין יצירה ויצירתיות לבין לימוד וחיפוש לא אל "קו הגמר" אלא להיפך, אל עבר המחשבה על התחלה. קו הגמר אינו מתאים עוד למוסדות המלמדים אמנות, ואפשר שלא התאים מעולם.
אמנות הביתן
- ביקורת
- 04/04/2013
החיים הרזים והניידים בגרסה האבשלומית אולי מכילים פתרונות לצרכינו הבסיסיים, משינה ואכילה ועד לעישון, אוננות ודפיקת הראש בקיר, אבל הם אינם מכילים אמנות. בעבודותיו של אבשלום, המקום לאמנות נמחץ תחת אילוצי הציפוף.
המסע אל הלכאורה
- ביקורת
- 10/04/2012
הצגת הילדים 'הדרך לשמה' של קבוצת התיאטרון רות קנר היא גם דיון מרתק, ייחודי בצניעותו בעוצמתו, בשאלה מהו סיפור היום.
אזור הספר של החייתי
- ביקורת
- 22/02/2012
הדם על הנייר ברישומיה של עדי בר המוצגים בגלריה קונטמפוררי אינו פרובוקציה אלא טבעה של הישרדות, של מה ששורד כאמנות.