כתבות מאת דר' קציעה עלון
הביתן שלא יהיה
- סקירת ספרות
- 14/04/2014
האם האמניות שבהן עוסק ספרה של טל דקל, "נשים והגירה", "ייצוגיות מספיק" כדי לחשוב על שליחתן כנציגות ישראל לבינאלה? מובן שלא. בין דפי הספר הזה מסתתר הביתן שלא יהיה.
טבעת מביוס השבורה
- ביקורת
- 30/03/2014
"נקודת הפער בין 'לחשוב אינסוף' ל'לעשות אינסוף' היא נקודת הפער הגיטלינית". קריאה בתערוכה "16 עבודות" של מיכאל גיטלין, על הציר המחשבתי המערב רליגיוזיות, טרנסצנדנטיות ומיסטיות, ולבסוף גם מגדר.
סמוראי במרחבי קדושה
- ביקורת
- 19/03/2014
"את החמור אמא לא מרשה להכניס אל תוך הבית. האם היא מרשה להכניס את הקדושה? האם פינטו מרשה להכניס את הקדושה?". הערות על "תפילת המדבר", תערוכתו של שמעון פינטו בגלריה באוניברסיטת באר-שבע.
"פרח שתן" או: פריצתו (האמביוולנטית) של היפה
- ביקורת
- 23/02/2014
"רק שמה המפתיע של העבודה מרמז על אחורי הקלעים של המורשת האסתטית, המערבלת תמיד בין קומפוזיציה מדויקת ומוקפדת לחומר תימטי רוחש, לא פתור". הרהור על תערוכתו של גלעד אופיר במוזיאון תל-אביב.
צידה מיוחדת במינה לדרך שאין ממנה חזרה
- ביקורת
- 25/11/2013
האשה-ילדה והמכשפה – מופעים של ראווה ביצירתה של ביאנקה אשל-גרשוני, במלאות לה 80 (ואחת) שנה.
אסתטיקה של שאריות
- ביקורת
- 20/12/2012
בתערוכה "עומקם של פני השטח" אברהם אילת מציג בפנינו אסתטיקה של פוסט טראומה ומציע לה פרשנות אלסטית, הנמתחת לאינסוף.
אגלמה פרושה
- ביקורת
- 04/09/2012
את עבודותיה של גילית פישר ראיתי רק בהבהובים עד לשלוש תערוכות: תערוכת היחיד המרשימה בסדנאות האמנים "לפני 1 מה את סופרת?" (אוצרות: ורד זפרן גני), התערוכה הקבוצתית "שפת סבכים" ב"מרחב לאמנות", שם הציגה יחד עם רוני אלוני ותמר מסג (אוצרות: דלית מרחב), והתערוכה הקבוצתית העכשוית שהיא מציגה יחד עם הילה עמרם ונעמה הרפז "אבן בלב" […]
מציאות מופקרת
- ביקורת
- 21/05/2012
פרויקט "אופקים", המוצג במסגרת מקבץ תערוכות הבוחנות דגמים שונים של יחסי אמן וקהילה במוזיאון פ"ת, הוא מכלול אוצרותי המורכב משלושה פרקים, אשר בכולם מהוות יצירותיו של האמן ז'וזף דדון ציר מפתח. דיוקנה של העיר נפרש לנגד עינינו בסדרת סרטים קצרצרים ביצירה של דדון "פרגמטים של אופקים 1 ו-2" (2009) , סרטים המציגים דימויים עירוניים וראיונות […]
חריגה אל אופק של פעולה
- ביקורת
- 15/02/2012
בציוריה של מאיה כהן-לוי ניכרת טוייה המתפתלת סביב האין, האבדן, גרעין הטראומה המובלעת ומחוללת את קיומו של הציור.
אסתטיקה צבאית כקריאה לאי אלימות
- ביקורת
- 29/11/2011
הדמויות הצמריות בעבודת הוידיאו של דפנה שלום "ימים נוראים" נעות במעין טקס המשלב בין אמנות לחימה לריקוד מקודש.
"והשמיים האדימו וכהו"
- ביקורת
- 08/10/2011
"כולך אדומה, וכל-כך לבנה" – מיצב של אתי אסתר נאור המוצג בגלריה פלורנטין 45 – יוצר תחושה עזה של הפקעת פרטיות בסצנה בה מעורב דמו של אדם שאנו נחשפים לפתע אל "פנימיותו" באמצעות נוזלי הגוף הסמויים שלו.
מותו של היפה
- ביקורת
- 17/08/2011
תערוכתו של דני יהב בראון בגלריה 39 קשורה למחאה החברתית דרך מושגי הטוהר והלכלוך המהווים את צירי האורך והרוחב של התערוכה והמחאה גם יחד.
אאוץ', רובוט
- ביקורת
- 09/01/2011
ביות המחשב נכשל, המרחב הדיגיטלי מולך והאדם הופך פרימיטיבי מדי עבור יציר כפיו. על התערוכה של מירי צ'ייס "קולוסוס".
מחשבות על "בקצה העולם – כאן"
- ביקורת
- 12/10/2010
במבט ראשון בתערוכה "בקצה העולם- כאן", נראה כי חלל מוזיאון פתח תקווה הופקע "לטובת הקולנוע", או "למען הקולנועי". המבנה הפנימי עוצב כ-10 חללי הקרנה בעלי מסכים רחבים ושורות צפייה. זו כמובן אינה הפעם הראשונה שיצירות צלולואיד/פילם/וידאו/ ועבודות אמנות דיגיטליות כאלו ואחרות מתניידות על קו התפר שבין "יצירת אמנות פלסטית" ל"סרט קולנוע", אולם דומה כי מוזיאון […]
מניפסט ויזואלי לסייבורג
- ביקורת
- 11/07/2010
בתערוכתה החדשה, "2000 רגל", מביאה איילת כרמי לכדי מיצוי וזיקוק את המגמות הצורניות שאפיינו את עבודתה בעבר. ניירות דקיקים, שקופים, מונחים זה על גבי זה, מנכיחים את העדינות המירבית של הרישום לצד הברוטליות של הדימוי. נדמה כי זהו פיסול שנדחס לדו מימדיות, כמו מבקש להבקיע לצורניות אחרת. פסליה המרשימים של כרמי נעדרים מן התצוגה הנוכחית, […]
-
שקט שהוא צעקה: על "תולדות השקט" לדבורה מורג
- ביקורת
- 31/05/2010
התערוכה "תולדות השקט" של דבורה מורג, שהוצגה עד זה לא מכבר בבית האמנים בתל אביב (אוצרת: מלי דה-קאלו), היא אחת תערוכות המעודנות, היפות והרגישות שהוצגו בשנים האחרונות, וחבל שהיא עברה "לצדי השיח" ולא זכתה לכל התיחסות ביקורתית או פרשנית. מורג בנתה בחלל העליון של בית האמנים חדר פנימי, מיניאטורה של בית, "בית בתוך בית". על […]