כתבות מאת יהושע סימון

  • חפץ לב

    "פיל, קוף, מחט. מה הקשר בכלל? ה"קוף" בכלל לא קשור לחיה אלא לקוף המחט, רק המילה זהה. אבל הראש שלנו כבר רואה את הדימויים יחד וקורה החיבור. ברגע שכבר בנינו את התמונה של הדימוי הלשוני הזה בעיני רוחנו, ודמיינו את הפעולה הלא אפשרית הזו, היא כבר נהפכה לאפשרית, ושם טמון אולי רגע של חופש". יהושע סימון בשיחה עם עדן בנט, מתוך גיליון 05 במהדורת הדפוס של ערב רב

  • לארגן את החלל

    על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על נדל”ן ואמנות: יהושע סימון מתוך גיליון 04 של המהדורה המודפסת של ערב רב

  • השכמה שקרית: על היחס בין מודל למציאות ב"אולימפיה" של דנה יואלי

    "ב׳אולימפיה׳ של דנה יואלי, היחס בין עבר לעתיד ובין מודל למציאות שונה מהאופטימיות שאיפיינה את החוויה הסובייטית המהפכנית, וגם מהמימד מכונן המציאות של המודל במפעל הציוני. כאן ההריסה היא המודל, כי היחסים התהפכו בין המשחק למציאות"

  • כל תערוכה היא הצעה לתערוכה

    ״הניואנס שהוא דימוי, כמו גם הרטוריקה של ההצבה, הדקדוק האינטואיטיבי שקשר בין העבודות – אלה יצרו רצף תערוכות משמעותי ועדין״. יהושע סימון על האוצרות של דורון רבינא בגלריה המדרשה. מתוך הגיליון החדש של כתב העת ״המדרשה״

  • Artist at Work

    התערוכה "Artist at Work" של אנאבל שמר ונטלי בן-און מציגה טענה לגבי מעמד האמנים בעולם, אך גם לגבי מעמדה של האמנות בעולם.

  • תשומת לב

    "ההזדמנות להעניק במה ראויה ומכובדת לאמנים מצויינים בתחילת דרכם להצגת עבודותיהם, תוארה על ידי יונתן אמיר כתוכנית מחשכים. נדיבות התפרשה על ידו כעצלנות, פעולה מוזיאלית לטובת אמנים צעירים הופללה על ידו כמהלך ממסדי ציני". תגובה.

  • לקראת ניאו מטריאליזם

    מתוך ההישגים של הניתוח המרקסיסטי את הסחורה ואת הציביליזציה של הרכוש הפרטי, אתמקד במאמר זה בחפצי אמנות עכשוויים המופיעים במסגרת צורת התצוגה של התערוכה. התערוכה היא צורת מבט המאפשרת, כך אטען, לפגוש את הסחורות בהופעתן כחפצי-אמנות. גם כאשר אמנים, אוצרים, מבקרים וצופים מתעלמים מהיותו של חפץ-האמנות סחורה, ומבכרים הבנה אינטימית, נרטיבית, סימבולית, ביקורתית או אחרת […]