כתבות מאת הדס עפרת

  • מהסטודיו הפרטי אל הסטודיו השיתופי

    "שיתופיות סותרת את התפיסה הרומנטיציסטית של היוצר הגאון, ואת ההילה שנרקמה סביב הסטודיו של האמן כמרחב אוטונומי ופרטי. התהליך השיתופי, הבינאישי, מעוגן עיונית באסתטיקה ההתייחסותית. אמנים מבקשים לפרוץ דרך ולשלב את האמנות העכשווית בחיים ולא למדר אותה בחללי עבודה ותצוגה". הדס עפרת על קבוצת סטודיו שיתופי

  • אמנות, להבדיל: על תפקידה של האמנות בעתות חירום ובמצבי משבר

    "יש לשאול האם האמנות הישראלית מפגינה קושי להתמודד עם המציאות, להגיב במקום ובזמן? האם נדרשת פרספקטיבה של המציאות כדי לייצר דימוי תחליפי לה? האם אנחנו מזדהים כל כך עם הגורל הקולקטיבי שלנו כעַם ועִם ערכי המדינה והמאבק הקיומי שלה באופן שמאלחש ומקהה ביקורת עצמית? האם אנו גוזרים על עצמנו צנזורה עצמית? האם לנוכח המצב אנו בוחרים לשתוק?". הדס עפרת על תפקידה של האמנות

  • על המצב

    הגוף האישי, החברתי והפוליט / שאתה מתקשה לחיות איתו בשלום / שאתה יכול לנסות לשנותו / אך לא לצאת ממנו / גם אם תנסה לברוח על מנת לשכוח / מהמצב / הנסיבות ירדפו אותך / לכן אתה חייב / לגייס את כל האמצעים שעומדים לרשותך / אתה חייב להתייחס / כי אם תעצום את העיניים / אם תאטום / אם תמסמר את כל הפתחים / החלונות והדלתות / המקום שאתה / הבית שהוא במובן מסוים חממה / יהפוך במובן אחר / לקֶבר.
    מילים של הדס עפרת ב״כינוס חרום בלב בעיר ובעין הפיכה" במוזיאון תל אביב