כתבות מאת דניאל אוקסנברג

  • ליקוי מלא של הלב

    ליקוי מלא של הלב

    "עינו בתוך המעיל נראית כמו חור, כמו מורסה, כמו פצע ירי שחור, חבלה פנימית נסתרת שהמפגש עמה הוא חלק טבעי מחיי הצריכה שלנו. הגוש השחור המאסיבי מאיים על הצופה כפוחלץ בברדס. בתוך חלל התערוכה אנו אוחזים במעילים השחורים, מובלים כאחת הסילואטות השחורות בריקוד המוות של ברגמן". דניאל אוקסנברג על התערוכה ״ארבע שמשות״ של ליאם שמבון בבית האמנים בירושלים

  • מלכת השושלות

    מלכת השושלות

    "אולם, אין מדובר בהשתקפות במראה רגילה אלא במראה של שושלת. דה פריס משתמשת בתחבולות של שילוב והרכבה כדי לנוע בחופשיות יצירתית ולייצר סביבה מטריארכלית שהדמויות־האובייקטים המאכלסות אותה שונות אחת מהשנייה אך מכילות את אותו די־אן־איי". דניאל אוקסנברג על התערוכה ״חור תולעת״ של רותי דה פריס במוזיאון נחום גוטמן

  • הסנונית האחרונה

    הסנונית האחרונה

    "חלל התערוכה שרוי במצב דיסוציאטיבי מטיל מורא: פיצול פיזי, קולי ואישיותי שלא ברור מי בו המספר ומי הדמויות. מתח מורגש בין המספרים, שמתחרים ביניהם על השליטה – ויילד הסופר, טופז איש הבידור, וויינשטיין האמן – הרי השליטה בסיפור היא השליטה בחיים ובמוות". דניאל אוקסנברג על "הנסיך המאושר" של אורי וויינשטיין