כתבות מאת אבשלום סולימן

  • מהלך מבורך? מחיר לא צודק – פחות אמנות, וחשד למדיניות הפרד ומשול

    מהלך מבורך? מחיר לא צודק – פחות אמנות, וחשד למדיניות הפרד ומשול

    "צריכים את ההתאגדויות הקבוצתיות שפועלות להעשרה של השדה התרבותי. רק ביחד, רק בשיתוף פעולה. דווקא עכשיו, כשהציבור בישראל משווע למקומות שמזינים את הרוח, השר והאיגודים המקצועיים צריכים לעשות יד אחת עם הגלריות בפריפריה ובמרכז ולשנות את התקנות". תגובות לתקנות התמיכה החדשות של משרד התרבות

  • גילוי עיניים – מכתב

    גילוי עיניים – מכתב

    "הרי בסופו של דבר התצלומים שלך הם של לא מקום, של לא זמן. הם מראים, כל אחד ואחד מהם, את מה שמונח לפני העיניים תמיד, ורובנו לא רואים אף פעם. מי כסף, אדמת כוכבים. שם נהדר לתערוכה, יפה כמו הפריים שחולק איתה את השם הזה. מכאן, מהשם ומהדימוי, אני מבין איך את רואה את העולם, ומה את רואה בו. התמונה הזו מופלאה באמת". אבשלום סולימן על "מי כסף ואדמת כוכבים", סופי ברזון מקאי בגלריה של סטודיו משלך

  • מאיר אגסי הציל את חיי: ניירות מ.א. 23 שנים אחרי

    מאיר אגסי הציל את חיי: ניירות מ.א. 23 שנים אחרי

    "עבורי, מאיר היה חייזר מופלא, שהושלך אל האדמה ונחת במקום שאותו היטיב כל כך לתאר מבפנים, ושנראה שלעולם לא יוכל להיות חלק ממנו. מי שמתאר את החבר'ה, לעתים בערגה, לעתים בסרקזם השמור לַמנושלים מרגע לידתם, חייב לעמוד בתוך המעגל ומחוצה לו בעת ובעונה אחת. ככה בדיוק הרגשתי אני כשפגשתי את הכתיבה של מאיר בשנים שלפני הגיוס – מתחת לאלונקה ורחוק ממנה שנות אור", דברים שנשא אבשלום סולימן ביום עיון לזכרו של מאיר אגסי ביולי 2021

  • ״בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ״: על גוזרת החלומות של יעל סרלין

    ״בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ״: על גוזרת החלומות של יעל סרלין

    "עבודותיה של סרלין אינן ניסיון לקבץ את השברים ולהתקין מהם כלי קיבול נאה לזיכרונות ולתחושת זהות, אלא מיפוי כואב ולפרקים מרהיב של הערימה, התל, ההריסות. ברגעים הטובים ביותר שלה היא מצביעה על השבר ועל הכישלון לכאורה של פעולת האמנות, המבקשת לתעד את השבר". אבשלום סולימן על תערוכתה של יעל סרלין "גוזרת החלומות"

  • פקעת

    פקעת

    "נוכחותם של הקולות האלו בחלל הגלריה עדינה. הם לא קופצים עליך מיד בכניסה, ונדרשת רמה גבוהה של קשב בכדי לקלוט אותם. הבכי הבוקע מהשולחן המנוסר אמנם גלוי יותר, אך משמעותו אינה מובנת גם כשמגלים את מקורו". אבשלום סולימן מתוך קטלוג התערוכה "כשהמתים בוכים זה סימן שהם מתחילים להחלים" של מיטל קובו בגלריה כברי

  • מלקטת, חולמת, מכשפת: שלוש פעולות לקראת צילום אורגני

    מלקטת, חולמת, מכשפת: שלוש פעולות לקראת צילום אורגני

    "כהן היא אמנית המיומנת ביצירת מפגשים אקראיים-למחצה. היא מיטיבה לעבוד עם המאורע החד-פעמי, החולף והאפשרי. היא אינה "מבצעת" את התכניות המדוקדקות שהכינה מראש, אלא לוקחת בחשבון את מה שאינה יודעת עדיין, ונשארת פתוחה לפוטנציאל ההווה של התערוכה". אבשלום סולימן מתוך קטלוג התערוכה "חמשת הימים המלאים, חמשת הריקים" של איילת השחר כהן

  • להיות טיפש כמו צייר

    להיות טיפש כמו צייר

    ״רוזנברג יוצר עבודות המספרות, בעצם, את הדרמה של כינון האני המבצבץ מתחת לפני השטח התקניים של המשפחה. במקרה שלו, היחיד הזה הוא בעת ובעונה אחת גבר וילד הממאן להתבגר, אב המחליף תפקידים עם בנותיו, ואורטור הבוחר תמיד את העמדה המתחפשת של המספר הלא-אמין, גם כשהוא משתמש בשפת היומיום של התיעודי״. אבשלום סולימן על תערוכתו של דני מיכאל רוזנברג, ״חיקוי לחיים״

  • בין חורבן להצלה

    בין חורבן להצלה

    ״כל זה מראה את האמביציה של אילן כציירת, את יכולתה לחשוב על העומק ההיסטורי של הציור, של מלאכת הציור. האוצרות ועיצוב חלל התערוכה מחדדים את ההגשה של הציורים כציורים החושבים אופק דתי או פולחני אבוד, שניטל מהם למפרע כאפשרות״. אבשלום סולימן על תערוכתה של חניתה אילן ״חייב להיות מלאך״ בגלריה דנה