לא רק יין זול: דור ההמשך, ה-30.12.2010 – המלצות השבוע של דורית פוקץ' – אוטוטו הסילבסטר פה

עוד שנה כמעט ומסתיימת, ואיתה ברכות והבטחות לשנה החדשה שעומדת להתחיל. זה הזמן לעריכת חשבונות אישיים מול עצמנו (כאילו שאנחנו צריכים תירוץ לעשות את זה). איפה אנחנו עומדים היום? איפה אנחנו רוצים לעמוד בעוד שנה? אם אני אשנה א'+ב'+ג', האם זה ישנה את ד'+ה+ו-ו'? שאלות טובות. הגיע הזמן למצוא להן תשובות. לפעמים נדמה לי שכאמנים, אנחנו עוסקים בתהיות תמידיות בקשר למקום שלנו. ואם העולם מספק לנו תירוץ לחיטוט הפנימי הזה, אז יאללה. מה, לא נכנע להן? העניין עם חשבונות נפש הוא שהם ממכרים, וגם די ממחזרים את עצמם אם אנחנו לא עושים דבר כדי לשנות משהו באמת. מצד שני, למה בכלל לשנות? אולי הגיע הזמן להתחיל את השנה החדשה פשוט מרוצים, שמחים, עם חיוך רחב על השפתיים.

שתהיה לכולם שנה אזרחית טובה ופורייה, מלאה אמנות, יצירה, ויין זול.

טל אשד, רוזנפלד

היום, יום חמישי, ה-30.12 –

גלריה 121 פותחת את לוקו-מושן Loco-Motion – תערוכה קבוצתית. מציגים: רועי אלטר, ניר הראל, הילה טוני נבוק, ראובן ישראל. אוצרת: טלי בן נון. לוקו-מושן מתייחס לתנועה, ניידות וליכולת המעבר ממקום אחד למקום אחר. לוקו בספרדית, פרושה משוגע. לוקו והתנועה, Motion, התחברו באופן ספונטני ומשעשע לצרוף מילים שנע בין שיגעון וקלות תנועה. בצרוף הזה יש מידה של רצינות וגיחוך, שטחיות ותחכום, תכנון ואקראיות. מהגלריה מוסרים ששווה להגיע, יהיה לוקו..

טל אשד פותחת את "איזון" ברוזנפלד. "איזון" מתייחס לשלל הניגודים המתקיימים בין מרכיבים שונים בחלל ולחתירה התמידית להביאם לכדי אחדות: חושך-אור, חומר-רוח, נשגב-בזוי, חיים-מוות, טבעי-מלאכותי, אולם החתירה להרמוניה והשאיפה לאוטופיה מעצימה את הקיטוב.  אוצרת: שרי גולן סריג. פייסבוק.

זמן וודו במנשר. התערוכה מבקשת להניח את האצבע על רוח חדשה המנשבת על פניה של האמנות, דרך נקודת מבטם של שלושה אמנים: אסי משולם, תם תומר גולדברג ומוראג רובננקו. אוצרת: מיטל רז.

מיכאל קובנר פותח את "נופי ניו-יורק" בגלריה בינט. קובנר מציג ניו יורק אינטימית, דרך בנייני מגורים, חנויות, חלונות, ופארקים. הציורים בתערוכה נבנים אחד מתוך השני, תוך התבוננות רומנטית מתוך הסטודיו של האמן.

יאיר גוטרמן פותח את קשירות – תלת מימד בחוט ואור, בגלריה פריסקופ. בתערוכה יוצגו פסלי תאורה מחוטי רקמה וקונסטרוקציות ברזל, המציגים יצירה שהיא סיפור על היקשרות, בין הבורא הקושר לבין הנברא, הנקשר. אוצרת: שרי פארן.

תערוכת יחיד לקן קיולי ברוטשילד. בתערוכה יוצגו עבודות המציגות טבע דומם, נופים ודיוקנאות המאופיינים במעבר מציור מופשט לפיגורטיבי, תוך שימוש בצורות הנדסיות.

גלם בגלריה הקיבוץ. תערוכת יחיד לאנג'לה קליין, באוצרותה של יעל קיני. התערוכה דנה בשאלות פורמליסטיות הקשורות במצע, מגע, קו וסימן, המחזיקות מעין זיכרון שהתקפל לתוך אובייקט, שפני השטח שלו תמיד קשורים בחומר הגולמי, כמו גם בהיזכרות אפשרית, אשר נעה בין הדבר שניתן לחוש בו ובין מה שלעולם יחמוק. פייסבוק.

בP8, דואט גותי, צרחה, אור וחושך, חלב ודם. ציור של ראובן קופרמן, צילום של איווג'לה קלינקה אוצר: שגיא רפאל. פייסבוק.

"האם הפעולות שלך מציינות את כוונות לבך?" נפתחת ב-design space. התערוכה מבקשת לפרש מחדש את עבודת האמנות, תוך דיאלוג שיכול להגיע למיצוי רק בתוך מרחב החלל, תוך התכוונות להעשרה והפריה הדדית הן של האמן והן של הצופה. מציגים: בועז אהרונוביץ, עילית אזולאי, מארק באואר, גוראן גאליק, ג'יאן-רטו גרדיג, האוס אם-גרן, סוזן הופר, טליה קנן, איזבלה קריג, ג'יסלה מוטה, לאונרדו לימה, קאט טונג, מג'ויין, ורני ספייסר, אנה סטירקה, יונתן טוויטו. אוצר: אורס קונזי.

ב-contemporary, פתיחת תערוכה קבוצתית, המכנסת מדיומים שונים שהמשותף להם הוא שימוש בשפה האנגלית כמרכיב בעבודה. פעולת התרגום, הנדרשת מהצופה הישראלי, היא כזו המפגישה בין שתי תפישות עולם. לכן, זוהי פעולה המאפשרת להרהר בסוגיות של חציית גבולות, ניכוס, ובגידה. מציגים: יואב אפרתי, מרדכי ארדון, ארנון בן דויד, גיא בן נר, עידו בר אל, ג'ניפר בר לב, יוסי ברגר, עצמון גנור, מיכאל דרוקס, אליעזר זוננשטיין, ליז חג'ג, שי יחזקאלי, פנחס כהן גן, אלישבע לוי, מיכל נאמן, יגאל נזרי, פסח סלבוסקי, שי לי עוזיאל, אלי קופילביץ', דויד ריב. אוצרת : מעין אמיר. פייסבוק.

מסיבת השקת גליון חדש למגזין פיקניק החוגג יומולדת 5, עם פתיחת תערוכת פוסטרים בשם "פיקניק בבית העיר" בכיכר ביאליק.  פייסבוק.

יום שישי, ה-31.12 –

בלבונטין 7, הקרנת עבודות וידאו-ארט של אכרם זעטרי וואליד ראאד, אמנים מלבנון, בלווי הרצאה של האוצרת גלית אילת. זעטרי הוא אמן שחי ועובד בביירות. בעבודתו הוא חוקר את מצבה של לבנון בעקבות מלחמת האזרחים. הוא עוסק באופן שבו המדיה מציגה מלחמות וקונפליקטים טריטוריאליים, וברציונאל שעומד מאחורי התנגדות בקונטקסט של החלוקות הגיאוגרפיות הנוכחיות של המזרח התיכון. עבודותיו של ראאד, עוסקות בהיסטוריה העכשווית של לבנון כפי שהוא חווה אותה, אך מציג אותה כחווייה קולקטיבית כללית.

דוד עדיקא משיק את ספר האמן "כל קוף בעיני אמו צבי" המאגד את שתי תערוכות היחיד האחרונות שלו בברוורמן, ומרים כוסית לכבוד השנה האזרחית החדשה. שם הספר נגזר מפתגם ערבי שמתאר מצב של אהבה ללא תנאי. פייסבוק.

קבוצת מוסללה מזמינה לחנוכת עבודה חדשה של האמנית הגרמניה ליזה בושה בחניון מ.ע.צ. ברחוב הנביאים. ליזה, חברי הקבוצה ונהגי המוניות יהיו שם, עם תקווה לקצת גשם.

מחליפים שנה בסטודיו של זיק. תערוכה והמסיבה המסורתית תרבות, יין , ריקודים וכמובן, אש.

ראובן קופרמן, P8

יום שבת, ה-1.1.11  –

מפגש עם האמן ערן גילת בבית האמנים בת"א. במסגרת התערוכה הקרויה דרכן, מציג גילת נשים אקראיות שפגש ברחוב בביתן הפרטי והאינטימי. בהקשר זה, נראה לי מעניין לפגוש אותו בתוך החלל, שהפך עם פתיחת התערוכה למעין חלל אישי שלו.

מפגש עם המוזיקאי ואמן הסאונד אילן גרין במוזיאון פ"ת, במסגרת תערוכת היחיד המוזיקלית מפת סאונד. התערוכה מציגה מפה המייצגת את פ"ת במיצב סאונד נסיוני שהוקם בתוך החלל.  אוצרת: דרורית גור אריה.

שיח גלריה עם יונתן הירשפלד ועם ד"ר גדעון עפרת במוזיאון ר"ג, במסגרת התערוכה "הוא שרצה להיות אל והיה לחיה". מסדרת התערוכות "שישי ראשון" לאמנים צעירים.

יום שני, ה-3.1 –

חיים דעואל לוסקי מעביר הרצאה בקלישר, תחת הכותרת "מצלמות לזמן שחור". מאז שנות השבעים יצר לוסקי מספר רב של מצלמות נקב. כל אחת מהן נוצרה במיוחד לרגל אירוע מסויים או במטרה לבחון תופעה מסויימת בנקודת זמן ספציפית. מצלמותיו, בעלות נוכחות אניגמטית הינן ברובן מרובות חורים באופן המערער על המרחב האידיאולוגי של מעשה הצילום כמייצר נקודת מבט סמכותית אחת על המציאות. בחירתו להציב את מצלמותיו דוקא באיזורי קונפליקט, כדוגמת נקודות מעבר צבאיות ושטחים כבושים, מחזקות את תפיסתו זו את הצילום.

יום רביעי, ה-5.1 –

מסיבת השקה לאתר Omanoot.com. באתר אפשר יהיה להעלות ולהציג סרטים קצרים, סרטים דוקומנטריים, אנימציות ועוד. בעתיד, כך מובטח, האתר יתרחב ויאפשר גם העלאת מוזיקה וטקסטים. פייסבוק.

מיכאל קובנר, בינט

לינקים

אם כל הסלבס עושים את זה, סימן שזה באמת קול. טל לוין על אמנות של סלבריטאים.

כולם מדברים על אבשלום. כאן וכאן.

זה לא סוד, אני אוהבת ראיונות. אני חושבת שיש משהו בראיון טוב, שיכול לספק את היצר המציצני גם אצל אנשים שלא אוהבים לחשוב על עצמם כעל חטטניים. הנה 2 דוגמאות מצויינות שיצא לי להתקל בהן השבוע: דניאל זילברברג עם יואב בן דב, ואמיר בוגן עם יובל יאירי.

שרי שביט על הגלגולים השונים של עיצוב עטיפות הספרים בארץ.

ערב רב על ערב רב.

ולסיום, ירמיהו מרחוב המשורר, טוקבקיסט: "פייסבוק זה כזה 2010".

הילה טוני נבוק, גלריה 121