מדור החדש שיתפרסם מדי שבועיים יציג בקצרה ספרים בתחומי האמנות והתרבות שראו אור לאחרונה. והפעם: על מופעי הטרור באמנות ובתרבות, על בודריאר והכלכלה של ימינו, ועל סיפורי תוהו של שלום עליכם.
1: בספטמבר 2001, ימים ספורים לאחר התנגשות המטוסים במגדלי התאומים בניו-יורק, טען המלחין הגרמני קרלהיינץ שטוקהאוזן כי הפיגוע שביצעו אנשי אל-קאעידה בבירת העסקים העולמית הוא "יצירת האמנות הקוסמית הכבירה ביותר". בניגוד לרושם הראשוני והמקומם של דבריו, שטוקהאוזן לא ביקש להלל את הפיגוע ומבצעיו, אלא להצביע על מוגבלות השפה האמנותית בעידן בו המציאות מייצרת דימויים חזקים מכל דמיון.
הדים לטענתו של שטוקהאוזן בדבר הטרור הגלובלי והספקטקולארי של ימינו ויחסיו עם התרבות, עומדים במרכז הספר "פחד מוות – הטרור ומופעיו באמנות ובתרבות הפופולרית", שיצא לאור בהוצאת מאגנס. בספר מופיעים מאמרים של כותבים מתחומי הפילוסופיה הפוליטית, התקשורת והאמנויות השונות, שמציגים נקודות מבט תרבותיות על הטרור, השונות לא פעם מן השיח הבטחוני השגור בהקשרים אלו.
שלושה אנשי תקשורת – ארנון צוקרמן שניהל את הטלוויזיה הישראלית בשנות ה-70, העיתונאי הוותיק ירון אנוש וחוקר התקשורת נועם יורן – מציגים בספר את היחסים המורכבים בין הטרור למדיום הטלוויזיוני, יחסים המערערים את תפיסת העיתונות הקלאסית ומציגים את הטלוויזיה כשותפה לא פחות מאשר גורם מדווח. אין בטענה זו כל חדש, אולם העובדה שהיא מודגמת באמצעות עדויות מן השטח הופכת את הדיון בה למעניין ורלוונטי. דיון פילוסופי במהותו של הטרור עורכים (בנפרד) דרור פימנטל ואוליביה גווארלדו, וכן דן אבנון, שמציג את האמנות והתרבות כזירות חופשיות שמאפשרות לא רק לחשוף פחדים ואיומים, אלא גם לתאר תסריטים עתידיים.
דוגמאות לחלופות דמיוניות ולמשחקים אמנותיים בחומרי המציאות מציגות עורכות הספר דנה אריאלי-הורוביץ ודפנה סרינג, במאמרים על הופעת הטרור באמנות הישראלית ובקולנוע ההוליוודי. אריאלי הורוביץ מפרסמת גם ראיון עם המעצב וראש התוכנית ללימודי תואר שני בעיצוב בבצלאל עזרי טרזי, המספר על השפעת הטרור על עבודות העיצוב.
מאמרים נוספים בספר, העוסקים בטרור בקומיקס, בספרות ובתיאטרון, קוראים תגר על תפיסת הטרור כתופעה מודרנית, ובאמצעות קריאה בספרות ותיאטרון לאורך ההיסטוריה מציגים אותו כגורם המלווה את התרבות האנושית בצורות שונות במשך מאות שנים.
פחד מוות – הטרור ומופעיו באמנות ובתרבות
עורכות: דנה אריאלי-הורוביץ ודפנה סרינג
הוצאת מאגנס, 285 ע"מ.
מחיר קטלוגי: 94 ש"ח
2: המשבר הכלכלי שפקד את העולם לפני שנתיים החדיר לשיח הציבורי מונחים מקצועיים שלאדם הממוצע נשמעו כאוסף ססמאות מקודדות. מושגים עמומים כ"משבר סב-פריים", "קרנות גידור" או "אג"ח קונצרני לא מדורג", לצד התרחשויות כקריסת בנקים מרכזיים ומחיקת סכומי עתק של מאות מליוני דולרים בין לילה, יצרו תחושה שכסף ושוק ההון הפכו לישויות עצמאיות ונבדלות המתנהלות על פי חוקים פנימיים ובעלות חיים משל עצמן.
העצמאות הפיננסית הזו והשלכותיה על העולם עומדות במרכז ספרו של אושי קראוס "בודריאר וסימולקרת הכסף", שיצא בהוצאת רסלינג. ז'אן בודריאר – אחד התיאורטיקנים הפוסט-סטרוקטורליסטים הבולטים – הרבה לעסוק בתקשורת, כלכלה גלובלית, טרור, אמריקה והתרבות המערבית. בגרעין התיאוריה שלו עומד מושג הסימולקרה, המתאר מצב בו המציאות נעלמת לטובת רשת רוחבית של קודים תרבותיים המיוצרים ע"י אמצעי תקשורת שונים. קודים אלו מנותקים מרצף היסטורי, גיאוגרפי או מסורתי, והם מייצרים את מה שמכונה "העתקים ללא מקור". במובן הכלכלי מדבר בודריאר על הפיכת הכסף מכלי מדידה (באמצעות סחר חליפין או בהקבלה בין ערך המטבע לערך המתכת שממנה נוצק), לנתון דיגיטלי המחולל בשווקים, מזניק ומחסל כלכלות שלמות ועושה זאת כשהוא מנותק מחומר ממשי. נאמן לתפיסת המציאות הרוחבית והרשתית, בודריאר אינו מטיל את האחריות למצב על בנקאים ומדינאים העומדים בראש הפרמידה וגם לא על הקהל הרחב, אלא על "השיטה", או "המבנה" – מושגים המייצגים את מערכת ההשפעות, האילוצים והלחצים ההדדיים שמזינים ומוליכים את שוק ההון גם אם אינם משקפים בהכרח את צרכי האדם.
בדומה לרבים מחבריו הפילוסופים הצרפתים הפוסט-מודרניים, גם בודריאר סבל ממחלת הכתיבה המפותלת. קראוס, שהספר מבוסס על עבודת דוקטורט שכתב, עושה ככל יכולתו על מנת להסביר את התיאוריה ולהציג את הקשריה לכלכלה הגלובלית בשפה נהירה. זו אינה קריאה קלה, אולם גם מי שאינו בקיא במושגים בכלכלה ובפילוסופיה יוכל לצלוח אותה עם קצת מאמץ.
בודריאר וסימולקרת הכסף – אושי קראוס
רסלינג, 199 עמודים
מחיר קטלוגי – 84 ש"ח
3: ב"סיפורי תוהו" – קובץ מסיפורי שלום עליכם שראה אור בתרגום חדש של חוקר הספרות דן מירון, מקובצים שלוש נובלות ושלושה סיפורים קצרים שמעולם לא פורסמו יחדיו. מטרת הכינוס, מסביר מירון באחרית הדבר, היא הצבעה על מוטיב מרכזי ביצירתו של שלום עליכם שלא הובלט עד כה – הכאוס, תופעה שמתוארת בסיפורים כמצב אנושי ויהודי בסיסי.
הכאוס, טוען מירון, הוא יסוד שנדחק וטושטש ע"י חוקריו ומתרגמיו הקודמים של שלום עליכם, ובראשם חתנו הסופר י"ד ברקוביץ'. הסיבה להשכחה היא שכאוס עמד בסתירה לפרשנויות המקובלות לסיפורים, שנעו בין אתנחתא קומית לנוסטלגיה שטעטלית מתוקה-מרירה. לטענת מירון הצגת סיפורי שלום עליכם כפרודיה על קלקולי החברה היהודית המסורתית במזרח אירופה (ומכאן הצבעה על אפשרות גאולתה במסגרת לאומית מודרנית), חוטאת למהות הקיומית הכאוטית הטמונה ביצירה, שמתייחסת לא רק לחברה היהודית במזרח אירופה אלא לתרבות האנושית כולה. בכך מציב המתרגם את שלום עליכם לצד גדולי סופרי המודרניזם היהודים ש"י עגנון ופרנץ קפקא.
התוהו ובוהו המאפיין את הסיפורים המקובצים בספר בא לידי ביטוי בכמה אופנים. אי הידיעה למשל, מרחפת באוויר ואינה מביאה את הקורא אף פעם לסיפוק עלילתי. כל הסיפורים טומנים בחובם יסוד של אי בהירות, בין אם מקורה בתקשורת לקויה ובין אם בתופעות הנעות בין כישוף להזייה. הסיפורים גם נמנעים מסגירת מעגל בסופם, ולא פעם מותירים את הקורא מבולבל ומשתומם.
שלום עליכם כתב במפנה המודרניות של ראשית המאה ה-20 – עידן ההגירה, הטכנולוגיה וקריסת המסגרות המסורתיות. מירון מתרגמו מחדש בעולם הפוסט-מודרני של המאה ה-21 – עידן הגלובליזציה, הטרור והאינטרנט. מעבר לצורך להנגיש את סיפורי שלום עליכם לקהל חדש וצעיר (קדם לקובץ סיפורו של טביה החולב, שראה אור בשנה שעברה), משמשת ההוצאה המחודשת על מנת להציג את חיוניותו העדכנית של הסופר ואת ערכו כמבטא של המצב האנושי.
סיפורי תוהו – שלום עליכם
כתר, 313 עמודים
מחיר קטלוגי: 92 ש"ח
