שלום רב,
שמי אדם קלדרון, אמן רב תחומי בן 29. לאחר שבע שנים בברלין שבתי ארצה על מנת להתחיל ולהפיק את סרט הקולנוע הראשון שלי, שאותו אני עתיד לביים על פי תסריט מקורי שכתבתי. אירוע המכירה הוא אחד האמצעים לגיוס המימון להפקת סרט קולנוע באורך מלא, תוך כדי העמדת במה לאמנים שמעוניינים למכור את עבודותיהם.
הסרט 'פרחים של מרציפן' – מלודרמה צבעונית המספרת את סיפורה של רבקה רגאל, המתאלמנת מבעלה שנהרג בתאונת אופנוע הטורפת באחת את עולמה. רגאל יוצאת למסע המתחיל מקיבוצה הנידח בנגב, עוברת לַכְּרָךְ התל-אביבי ומגיעה אל עצמה ואל מחוזות הזהות האנושית. מה שנראה תחילה כשינוי בלתי נמנע בעקבות מותו הפתאומי של בעלה, מתברר כתחילתו של מסע כאוּב ואופטימי לגילוי עצמי ולהשלמת חלקים בפאזל של חייה שאותם ניסתה להדחיק ולמחוק מעברה. הסרט מהווה חגיגה רבתי של דרמה, אופנה, צבעוניות, דמויות שוליים אקסצנטריות ואנושיות תמימה.
גלריית "עינגע" לאמנות עכשווית שמחה לארח את אירוע המכירה בחלל החדש של הגלריה, מתוך אמונה בפרויקט ותמיכה באנשים אשר לוקחים בו חלק. מאוד מרגש ומחמם את הלב לקבל כזו הזדמנות ותמיכה.
מטרת המכירה היא גיוס כספים להפקת הסרט. האמנים יקבלו כ-30% מתמורת המכירה של עבודותיהם, לפי המחיר שיקבעו. כל אמן מוזמן לתת את העבודה שימצא לנכון. על העבודות להיות מתומחרות בתווך המחירים שבין 5000-1000 ₪ בלבד.
מועד התערוכה 8–17 ביולי 2010
אמנים יוצרים בכל תחומי האמנות הפלסטית אשר יש להם עניין ביוזמה, מוזמנים ליצור קשר עם אדם קלדרון לקבלת פרטים נוספים ובכלל…
אדם קלדרון
adamkalderon@gmail.com
054-3544298
מילא תערוכת התרמה לסרטן, אבל לדרוש מאמנים שייתנו את העבודות שלהם למטרת הפקה אישית?! יש גבול עד איזה פינה ידחפו אותנו.
michal
| |את לא חייבת להשתתף, אבל אם אמנים לא יהיו למען אמנים אף אחד לא יהיה בשבילהם.
אמן לאמן
| |כמו בהרבה תערוכת מכירה אמנים יביאו יצירות מהזבל
כשלוקחים 70 אחוז ומגבילים את הסכום היצירות לא שוות רכישה.
וגם
| |למה להיות שליליים כל כך. אני ראיתי עבודות ממש יפות ושוות בתערוכות התרמה, למשל ב"לחם ושושנים" האחרון, ויצירה של מישהו היא מטרה ראויה ביותר, בייחוד בארץ שיש כל כך מעט תמיכה.
טליה
| |לא מבינה את חוסר הפירגון ! באים ומציעים לכם דרך ראויה להתפרנס- נכון, תחת חסות כנפיו של אמן אחר, שכן, הוא מעוניין להפיק את אמנותו בעזרתכם האדיבה, אך אתם חברים יקרים, לא נותרים מקופחים !!!
בכיינות, דמעות ושוב בכיינות.לא די בכך ? ;
כמה אתם מסכנים, כמה תמיד לא מבינים אתכם …
מציעים לכם להשתתף באירוע מכירה בו תרוויחו כסף! האין אתם בסופו של דבר, אמנים יקריםגם כן סוחרים ? האין בסופו של דבר כולנו סוחרים ?! עצוב לי לומר זאת, אך המטרה של כולכם היא בסופושל דבר היא למכור ולהרויח למחייתכם.
אז מספיק עם ההתפנקות המרגיזה הזו !
מציעים לכם דרך להרויח כמה פרוטות, נצלו זאת. שימו לב שהפרוטות מכובדות יותר ממה שהציע בנק הפועלים או גלרית אלפרד בתערוכות המכירה שלהם! פרגנו לאמן אחר שמקדם עצמו בדרך מקורית ומעניינת וגם קצת לעצמכם – מספיק לבכות.
בהצלחה לכולם
שירה
שירה
| |לשירה, אם כבר מדברים ביזנס למה לאמן להיפרד מעבודה (פוטנציאל כלכלי לשיטתך) ולקבל 30 אחוז ממכירתה, כאשר הוא יקבל 50 אחוז מהגלריה שלו. לא כלכלי…
וגם – נכון.אחת המטרות באופן כללי היא למכור, רק שלמכור בכל מחיר גם לא כלכלי… ואת זה כל סוחר יודע.
בעסקים אם הרווחת 30 אחוז במקום 50, אז הפסדת 20 אחוז ולא הרווחת 30 !!!
ולסיום – "כולנו סוחרים", זה בעולמך. אני לא הייתי רוצה לחיות בעולם כזה!
שי
| |פעם הייתי טובה במתמטיקה, ובאחוזים זה לא חיסור אלא חילוק – בין 30 ל-50 אחוז זה תוספת (או הפסד) של 66%, אם כבר.
אבל –
1. אמנים רבים לא עובדים עם גלריות ואז אין להם אפשרות למכור כלל, משמע, ההבדל הוא בין 0% ל-30% (משמע, אי אפשר לחלק – מה שהופך את זה לבינארי – 1 או 0).
2. אכן *אחת* המטרות היא למכור, אבל הי – יש גם מטרות כמו לעשות אמנות, להציג אמנות, לתמוך באמנות/תרבות, לתמוך בקולגות, לתמוך באופן כללי – ובעולם כזה, מאוד הייתי רוצה לחיות.
הדס רשף
| |