לא רק יין זול 15.4.2010 – המלצות השבוע של הדס רשף

השבוע אנחנו חזק חזק בציור,

אבל גם

חוגגים

את השקת מיסיוז בתערוכה סליזית בירקון 70,

ומארחים שני סופרסטארים מחו"ל,

יהיה שמייח, וגם עצוב.

כי אנחנו בין יום השואה, ליום הזכרון, ליום העצמאות.

אחד על אחד - איתי שמואלי וטליה רז בגלריה אלפרד

היום, יום חמישי ה-15.4.2010, א' באייר תש"ע. ערב פתיחות לוהט בתל אביב.

למשכימי קום – החל משעה 16:00, 'גיבורי זמננו – הצילום', במסגרת הגיבורים של חנינא, יפתחו שם אלמה מכנס-קז ומיכאל יגודין סטודיו לצילום שיפעל במשך כמה שעות. התצלומים הנבחרים יוצגו בתערוכה שתפתח ב21.4. אז מי רוצה להיות גיבור?

אפרת גל-נור החלה השנה לעבוד עם גלריה רונפלד, וסוף סוף הגיע הרגע המרגש של תערוכת היחיד שלה, העונה לשם "וויופיינדר", ממש כעינית התלויה על צוואריהם של הצלמים שעוד משתמשים ב-4X5 או פילים עדיין מסיבותיהם שלהם. אני מאמינה שזה מתייחס למבט הכמעט חודרני ואינטימי, זה שמהווה את הבסיס לסרט "בלואו אפ". ההתייחסות לעבודותיה של גל נור, לא יכולה להגמר סביב נרטיב מושאי הציור, בתערוכה הזאת בולטות המשאיות, שכן גל-נור היא בעיקר בעיקר ציירת, עם כל כובד המונח והמקצוע. פייסבוק.

ממשיכים חזק בציור: שתי תערוכות יחיד נפתחות הערב בגלריה אלפרד. איתי שמואלי, בוגר טרי של המדרשה וצייר מחונן, פותח את תערוכתו "Sitting", אשר מורכבת מדימויים שדגם מסרטי אימה גרועים וסרטי סטודנטים, מה שמוביל לבליל אימה קומי. לצידו תפתח הציירת הותיקה יותר טליה רז את התערוכה "מינים (Species)", השם אשר מתייחס בד"כ לבעלי חיים, מושאל לצורך מבחן חוסר בהירות מינית, דווקא אצל בני אדם. לעומת הפריימים של שמואלי, רז קוטפת דימוייה מכתבי עת על אופנה, צילום ואמנות. פייסבוק.

כריסטו בישראל! והוא מגיע לגלריה זיסמן שנמצאת ברחוב הירקון 98. רוב הסיכויים שהעבודות הנבחרות מהשנים האחרונות ייוצגו בתצלומים שמתעדים פרויקטים, אבל תמיד יתכנו גם הפתעות, ואפשר ללכת ולראות את האמן, להצטלם איתו, ולשלוח לי כדי שאפרסם כאן בטור בשבוע הבא 🙂

בגלריה של המדרשה הזמינו האוצרים בועז ארד וגיא בן-נר את עידן ארז לפתוח את תערוכת היחיד 'בעליל'.

שישי

אנגוס מאסיי בנלי אמן. משהו הזוי מושך אותי לשם.

גלריה נלי אמן הזמינה את האמן האירי אנגוס מאסיי, אשר עבודתו נעה בין מיסטיקה טהורה לפיסול שנעלם כבר לפני מאה. אולי יש טעם לחזור לפיסול פיגורטיבי? הציור עשה זאת כבר מזמן. בכל מקרה הדימוי שצורף להזמנה הורס. אתר האמן.

מי שחבר של יורם קופרמינץ בפייסבוק, ודאי ראה את הודעותיו על כך שהוא שילח בארגז בים עשרות עבודות ליעדים לא ידועים וקיבל לייקים ותגובות לרוב. כמעט מאכזב לחשוב שזה היה לשם פתיחת תערוכת יחיד בחנינא במסגרת אותם שבועות 'גיבורים' מהוללים. אבל זה לא נכון, כי אנחנו אולי רומנטיקנים ארורים, אבל עדיין אמנים חומרניים ורכושנים :).

שבת

נשבעת לכם שלקח לי קצת זמן עד שהבנתי שמינחטא לא הוגים MINCHATE, וזאת איננה מילה ארמית שאיננה מוכרת לי. הכוונה כאמור, היא מאין גרסה אבידנית למין וחטא, הידד! זהו החטא הקדמון. אדם, חווה, תפוח, מיס-יוז, ותערוכת הסקס הגדולה והמרגשת שנפתחת בירקון-70 באוצרותם המלבבת של אנה ברשטנסקי וראובן קופרמן (האדירים, מן הסתם). זה הולך להיות האירוע הנוצץ של הערב, האם האמנים יפסיקו לשלוט בעצמם באירועים פומביים ויבואו בלבוש סליזי הולם? או שמא כהרגלם יבואו חסודים למראה יצירות תואבה על הקירות ועם כוס היין הזול יביטו ויהנהנו בראשם. כנראה שזה יהיה משהו באמצע. לצד התערוכה שתעסוק בקשרים שבין מיניות והמרחב הציבורי, יופיעו להקות סגנוניות ודיג'אים הורסים לרוב ובכלל יהיה נורא נורא שמח. פייסבוק

האם כך תראה הפתיחה של מינחטא בירקון-70? מתוך ההזמנה

עוד ועוד גיבורים בחנינא: לרגל שבוע האבל בין ימי הזכרון הלאומיים, התקבץ הקולקטיב 'זמר-פלוגות' על מנת "לגייס דקה דומייה להתבוננות בהתניות הזיכרון של האומה והעמדה מחדש של טקס ומצבה, יד ושם לשפות מחוקות, שקרים שהיו למסכת, בתים שהיו לאנדרטאות ואנשים שעומדים, יושבים ושוכבים – דום" באירוע ישמשו טקסטים, תצלומים, שירים, מסכות, וידאו, פרפורמנס ומכונת כביסה אחת כאבני-הבניין של טקס-הזכרון. בתום האירוע תיערך מכירה סמלית של גלויות, תה ועוגיות. פייסבוק

בצימר שבגדוד העברי 5 תוכלו לפגוש את פסח סלובוסקי, גבי קריכלי ואבי סבח בפתיחת התערוכה 'ביצועי קרטון'.

שלישי

יום העצמאות, בתאבון.

רביעי

אני די בטוחה שהיום שבו כל אמן נתקל לראשונה בעבודותיו של ג'ואל פיטר ויתקין הוא לחלוטין יום מכונן ובלתי נשכח, ובהמשך, הקשר איתו הולך ונהיה עמוק. ההתרגשות מהידיעה יחסית נבלמה אצלי, פשוט כי זה היה קרוב מדי ל-1 באפריל. אבל אז זה לא הפסיק, ועוד ועוד אותות הראו שאין זאת הלצה, והגאון הפסיכופת האהוב מגיע לארץ הקודש לתערוכה במנשר. כל אחד מתבקש להביא קורבן לאמן הדגול. כמו עם כריסטו, הנכם מוזמנים להצטלם עם האמן, לשלוח לי את הצילומים ואני אעלה אותם כאן שבוע הבא. פייסבוק.

ג'ואל פיטר ויתקין, The fat of the land

עוד ברביעי: פצ'ה קוצ'ה #9, למי שקצת פוחד ללכת לפגוש את ויתקין בפתיחה, מומלץ לרכוש כרטיסים מבעוד מועד, נגיד היום, כי הם נגמרים צ'יק צ'אק. בין מנות התפריט: הקבוצה איפה דנה במיצג חושני, קבוצת הויזואליה החתרנית ש.פיקסל בטכנולוגיה שתפיל אתכם ליטרלי מהכסאות, know hope מציג את האינסטליישן הראשון שלו (ואולי הכרזה הסופית שהוא אמן פלסטי מן-השורה ואיננו עוד אמן-רחוב?), וגם: קולקטיב ג'אנקשיין יראה מה ניתן לעשות עם בלוני גז ישנים. כל זאת ועוד – ביום רביעי בפצ'ה קוצ'ה #9. פייסבוק.

עוד ברביעי: סיום הפרויקט 'גיבורים' בחנינא, עם התצלומים שצילמו עלמה מכנס-קז ומיכאל יגודין, ועם ניר גבע בהופעה.

לסיום הערב, תוכלו להדרים אל הסלונה, שם פותח ברק בנדל את התערוכה 'בד בבד' – תערוכה שתעסוק בגברי ובנשי דרך פופ ארט והפשטה גאומטרית.

הפתעות

ופרס גוטסדינגר לשנת 2009 מוענק ל… תלוי את מי שואלים. נגיד בכתבת הסופ"ש שלפני הכרזת הזכיה, הכריז יניב יהודה אייגר על ארז ישראלי. קתרין גרנייה, סגנית מנהלת מרכז "פומפידו" בפריז והשופטת המחליטה בועדת הפרס, הכריזה על נירה פרג (משמע, את הכסף והרזומה – נירה קיבלה, מזל טוב!), אבל אתם, קוראים יקרים, אתם הכרזתם על נעמה צבר. "כ-159 מצביעים המהווים 35 אחוזים ממספר המצביעים הכולל בחרו בצבר, שבראיון עם ורדית גרוס מידיעות אחרונות התלוננה על "האתרים עם הסקרים האלה"." – הי! זה אנחנו! במקום השני הצבעתם לנירה הזוכה המאושרת, וארז, חביבו של אייגר, נדחק ברגע האחרון למקום השלישי. 451 כתובות IP של מחשבים השתתפו בהצבעה.

20 שנה לפוטושופ: בשבוע שעבר ישבתי עם הילד המהמם בן ה-5 של בת דודתי והראתי לו אוסף תמונות שבדיוק עבדתי איתן במחשב. בשלב מסויים הוא רצה ללמוד לא רק איך מעבירים את התמונות אלא גם איך מגדילים, ואז בלחיצה ארוכה הוא גילה בהפתעה מוחלטת והתרגשות מרובה שהתמונה בהגדלה הופכת למלא ריבועים. כך עברנו עשרות תמונות שהדבר הראשון שהוא עשה היה להגדיל את התמונה בקריאות שמחה נרגשות "ריבועים! ריבועים!" (והדבר השני היה לבקש שוב את תמונת המומיה כדי שאדגדג אותו כשהיא באה לאכול אותו בלילה כמובן). כפי שמי שעוקב או מכיר יודע, אני בחורה של מחשבים, כך שאינני יודעת אם פרויקט ה-20 שנה לפוטושופ הוא של עכבר העיר/אונליין או הארץ. אבל מה שכן, אני מודה שהתאכזבתי מאוד. אני לא יודעת מה אתכם, אמנם פוטושופ זה "רק" 20 שנה, משמע, לא נולדתי אל תוך זה, אבל התחלתי להשתמש בזה בגיל 18, והיום אני מציירת, מצלמת, עורכת ויוצרת פוטושופ. החשיבה שלי היא חשיבה של שכבות, פילטרים ופיקסלים. אני חושבת בקונטרול טי פלוס ומינוס. בכתבה החגיגית "אמנים, צלמים ומעצבים התבקשו לבחור עבודה המתייחסת למושג "פוטושופ"", רוב התצלומים "התייחסו לזה שזה נראה כמו פוטושופ אבל זה לא", מלבד אוהד מטלון שהשימוש בפוטושופ היה עמוק בתוך העבודה. היתה גם הכפלה אחת של יובל שאול את עצמו. על מנת להבהיר את עמדתי, להלן מספר דוגמאות מוצלחות יותר לדעתי:

זאת תל אביב של אילן יונה

Worship ,2007 של האמן הסיני האהוב עליי זאנג קסיאן יאנג

falling, רמת גן של נדב עשור

בכל מקרה, ערב MESSMEDIA4 שכולו מוקדש לתרבות ולאמנות הדיגיטלית בדרך, ואם עוד לא הצטרפתם לקבוצה בפייסבוק, הגיע הזמן.

גליון טיים אאוט (מס' 389, שזה גם קו האוטובוס הישיר שבין ערד לת"א שעולה 65.5 ש"ח הלוך ושוב) נפתח בפתח דבר מרגש של העורך איתי ולדמן על ענת קם (עמ' 16), ממשיך עם אורית פניני בתנועה החברתית אשר ביקרה גם במסיבת הפרס של גוטסדינר וגם בפתיחה של גלעד רטמן (עמ' 30), ממשיך עם המשיח שמתחרה במירי אלוני על המקום בכניסה לנחלת בנימין (עמ' 54), וחותם עם נדב אפל שדווקא לא התלהב מהתערוכה החדשה של רטמן בברוורמן (עמ' 112).

קול קורא לפרויקט ג'סי כהן.

מוזיאון תל אביב פותח שעריו בחינם לנוער ישראל.

לקראת הפצ'ה קוצ'ה, אמן אחד ביום/ טל לוין: ניבי אלרואי, מנחם כהנא, קבוצת ש. פיקסל.

אלי ערמון אזולאי בסטודיו של אהרון עוזרי.

סמדר שפי מפרגנת למוזיאון פ"ת.

אביטל בורג מעדכנת.

כתבת וידאו מרגשת עם מורג רובננקו.

עוד כאן בערב רב: יונתן אמיר על תערוכת האספנות בחיפה, דוד שפרבר על אמנות ישראלית ושואה, תמר יוגב עם המח הפורח דודי מימון.

בכתיבת טור זה השתתפה נינה סימון. תודה נינה.