המדור לחקר החלל: שאלון למפעילי חלל האמנות
ברוכים הבאים ל"מדור לחקר החלל", מסע בין קירות לבנים, תאורת ספוטים וחזונות אמנותיים. בכל פעם נחשוף בפניכם חלל אמנות אחד על כל רבדיו: מהסיפור שמאחורי הקמתו, דרך המודל הכלכלי שמקיים אותו ועד לקו האמנותי הייחודי שמגדיר את זהותו. באמצעות שאלון קבוע יחסית נפרוש את המפה המלאה של כל חלל, מהתנאים הפיזיים והטכניים ועד להזדמנויות להציג בו. זוהי הצצה אל מאחורי הקלעים של המקומות שמעצבים את נוף האמנות העכשווית בישראל. מפעילים חלל אמנות ורוצים להשתתף במדור גם אתם? כתבו לנו
איפה אנחנו:
גלריה גאולה – הגלריה לאמנות ישראלית ע"ש גאולה כהן, שוכנת בבית אורי צבי גרינברג בירושלים. הגלריה נמצאת בלב הפועם של העיר, ברחוב יפו 34, בסמוך לבתי קפה, מסעדות, בית הספר לאמנות "בצלאל" וגלריות נוספות, בין עיריית ירושלים לכיכר ציון.
היסטוריה של המבנה בקצרה:
הגלריה שוכנת בקומה הראשונה של "הבניין הרוסי החדש", מבנה משרדים להשכרה שנבנה בשנות ה־30 של המאה ה־20 על ידי החברה הארצישראלית הרוסית אורתודוקסית הקיסרית (גוף שהוקם כדי לחזק את האחיזה הרוסית בארץ הקודש ולקלוט בה צליינים רוסים) בשולי "מגרש הרוסים", ועוצב בסגנון הבינלאומי. בתקופת המנדט שימש הבניין כמשרדי מושל המחוז, ולאחר הקמת המדינה שכנו בו מחלקות שונות של העירייה, עד חנוכת קריית העירייה החדשה בכיכר ספרא בשנות ה־90.
גלריה גאולה, מראה הצבה מהתערוכה 'נער', אוצר אלחי סלומון, ליווי אמנותי רעיה ברוקנטל, צילום: דניאל חנוך
תולדות האמנות:
בית אורי צבי הוקם בשנת 1999 כמוסד לספרות, אמנות ותרבות על ידי גאולה כהן, חברת הכנסת והלוחמת לשעבר במחתרת הלח"י. כשפרשה מעבודתה הפוליטית והפרלמנטרית החליטה להקדיש את זמנה למה שהיא באמת אוהבת: תרבות. גאולה הייתה פאשניסטה של ממש, שדרנית ברדיו המחתרות, פמיניסטית לוחמת ופורצת דרך, והיה לה קשר עמוק לאורי צבי גרינברג, המשורר הגדול של הבית"רים ומגדולי משוררי ישראל. את הבית הקימה לשימור מורשתו, בשיתוף עם עיריית ירושלים. כמוסד תרבות המוקדש לזכרו של משורר, התמקד הבית בשני העשורים הראשונים לפעילותו בעיקר באירועי ספרות, וצבר ספרייה עשירה המוקדשת ברובה לשירה עברית ולהיסטוריה של ארץ ישראל, ומעת לעת הוצגו בו גם תערוכות אמנות.
בשלהי 2021, מתוך פעילותו של כתב העת "יהי", כתב עת פואטי־פוליטי היוצא לאור במסגרת הבית ומשלב ספרות ואמנות פלסטית, הוקמה בבית גלריית אמנות של ממש, עם תכנית תערוכות וניהול אמנותי מסודר, שנקראה על שם מייסדת הבית: גאולה כהן. האמנות שהצטברה בכתב העת גרמה לנו לרצות להציגה באופן הולם, וכך קמה הגלריה, אשר ההתרחשות בה לעיתים מקבילה לזו שבכתב העת על אסופותיו השונות. כך לדוגמה, בימים אלו רואה אור גיליונו השישי של כתב העת, בנושא "אחרית הימים", ובערב ההשקה שלו נפתחה בגלריה התערוכה "העבודה – תערוכת מקדש" המתכתבת עם תכניו.
עד כה הוצגו בגלריה מעל 20 תערוכות. באתר בית אורי צבי ניתן לראות פרטים וטקסטים אוצרותיים של תערוכות קיימות, ובקרוב יעלה ארכיון עם פרטי כלל התערוכות שהתקיימו עד כה. בפנייה אלינו ניתן לקבל כל מידע על כל תערוכה שהתקיימה בעבר.
מי הנפשות הפועלות?
מנהל הבית: אסף ברקי
אוצר ראשי: אלחי סלומון
חברי הצוות והגלריה בתפעול ובניהול: גת וייסנשטרן, אסף דגן.
גלריה גאולה, מראה הצבה מתערוכתה של דבי קמפל 'שא!', אוצר אלחי סלומון, צילום: זוהר שמש
ספרו לנו בקצרה על כמה תערוכות בולטות שהתקיימו בגלריה:
גלריה גאולה – לא בכדי נמצאת הגאולה בשם הגלריה – שמה דגש על אמנות ישראלית מעולה, המחוברת אל שורשי המורשת הישראלית, עם ישראל והארץ הזו. בשל כך, ולא פעם להפתעתנו, אנו הראשונים לגעת בנושאים כאלה ואחרים. כך לדוגמה, התערוכה הראשונה בגלריה, "אור שחור", אשר הציגה מבטים מבפנים ומבחוץ על החברה החרדית על ידי מיטב האמנים, גררה התייחסויות רבות בתקשורת בהיותה תערוכה ראשונה ב־70 שנות המדינה שהתייחסה לנושא באופן זה.
את התערוכה "שברים", אשר עסקה בתכנית ההתנתקות – הגירוש מעזה, נעלנו ממש תוך כדי השבעה באוקטובר. כשפתחנו את התערוכה היו שתהו למה אנו שבים ומחטטים בפצע נשכח ומגזרי שכזה, והיום כולם מבינים את האקוטיות של אותו אירוע מכונן מ־2005.
במהלך המלחמה אצרו ידידיה גזבר ואלחי סלומון את "לשם ובחזרה", תערוכת אמני מילואים מטלטלת, ובימים אלו מוצגות בגלריה שתי תערוכות: האחת, "פרגוד", תערוכת יחיד ראשונה לעוזיאל רנחל, המציג רישומים עדינים המשלבים בין עולם התפילה ובית הכנסת לבין עולם התיאטרון, והשנייה היא תערוכה קבוצתית באוצרות של אלחי ופורת סלומון, "העבודה – תערוכת מקדש". זו כנראה התערוכה הראשונה בתולדות האמנות הישראלית המציגה אמנות עכשווית והיסטורית העוסקת בשאלת המקדש ומקומו בתרבותנו ובחיינו, מבוריס שץ ושטיחי בצלאל ועד ציור מתוך הסרט "אגדת חורבן" של גידי דר. מומלץ מאד לבקר!
כשאמנים מתכננים תערוכה הם מחפשים לא פעם חלל מתאים לאופי או לגודל של העבודות שלהם, אז בואו נדבר קצת טכני:
מטראז': הגלריה בנויה משני חללים שונים באופיים: "הגלריה הלבנה", שקירותיה לבנים וחלונותיה הגדולים פונים אל רחוב יפו ההומה, ו"הגלריה השחורה", הממוקמת בתוך האולם הרב תכליתי של הבית, שצבוע בגוונים כהים המאפשרים פעילות תיאטרון, מחול, קולנוע ועוד. כתלי הגלריה הם למעשה תיבות עץ מודולריות היודעות להיסגר ולהיפתח וליצור חללים אינטימיים, מוחשכים. מידות שני החללים יחד: 90–100 מ"ר.
גובה תקרה: 2.7 מ' בחלל השחור, 3.8 מ' בחלל הלבן.
גלריה גאולה, מראה הצבה מתערוכתו של ספיר גז 'נפש חיה', אוצר אלחי סלומון, צילום: דניאל חנוך
סוג רצפה (מרצפות טרצו, קרמיקה, בטון מוחלק וכו'): מרצפות קרמיקה בגווני אוכרה מקוריות מתקופת המנדט, אשר חשפנו עם הקמת הגלריה (לאחר שהיו מוסתרות במשך עשורים מתחת לשטיח מקיר לקיר) ועברו פוליש לכבוד הפתיחה החגיגית.
חלונות: גדולים ומכניסים אור, פונים לרחוב יפו ולרחוב הלני המלכה.
תאורה: תאורת גלריה.
בסקאלה שבה 1 היא קובייה לבנה סטרילית ו־10 הוא מפעל לייצור תחמושת מהמאה ה־17 שהוסב להצגת אמנות, איפה תמקמו את האופי של החלל שלכם מבחינת אדריכלית? 4.
כמה תערוכות מוצגות בדרך כלל במקביל בגלריה: שתיים, אחת בגלריה הלבנה ואחת בגלריה השחורה.
יש חלומות לשינוי ושיפוץ החלל? אם כן, ספרו לנו עליהן:
בהחלט. זוממים להשתלט על מדרגות הבניין והמבואה לטובת הקמת חלל תערוכות נוסף, אוונגרדי באופיו אף יותר.
גלריה גאולה, מראה הצבה מתערוכתה של מרים וילנר 'מקומו של היהודי בעולם', אוצר אלחי סלומון, צילום: דניאל חנוך
שובל הכסף – מאיפה הוא בא ולאן הוא הולך:
הגלריה עדיין לא נתמכת על ידי משרד התרבות (עורו נא חברים), הבית בכללותו נתמך על ידי עיריית ירושלים ומשרד התרבות.
של מי הבעלות על המבנה? בעלות פרטית.
מה המודל הכלכלי שמחזיק את הגלריה (מוסד ציבורי ללא מטרת רווח, גלריה שיתופית, גלריה מסחרית ועוד)? עמותה ללא מטרות רווח.
החלל נתמך על ידי גופים ציבוריים (עירייה, משרד התרבות, קרנות)? עיריית ירושלים ומשרד התרבות תומכים בבית, כרגע בעיקר בפעילותו הספרותית.
האם יש לכם אפיקי הכנסה נוספים? תרומות לעתים, שת"פים שונים.
האם נגבים דמי כניסה על ביקור בחלל? אם כן, כמה ולאן הולך הכסף? לא.
האם אמנים נדרשים לשלם בעבור הצגה בחלל? לא.
במוסד יש מקבלי משכורות קבועים? אם כן, באילו תפקידים? הצוות שהוזכר לעיל.
אמנות וסביבה:
האם מתקיימת פעילות קהילתית בגלריה או מטעם הגלריה? אכן, קורים אצלנו הרבה דברים. סיורים מודרכים, מקהלה שיושבת ושרה, קבוצת פלייבק וקבוצות מדיטציה, ערבי קריאה ותרגום שירה של המחלקה הרוסית שלנו והמון המון אירועי ספרות.
האם אתם עובדים גם עם השכנים, הקהילה הגיאוגרפית הקרובה?
כן, עם גופי תרבות שונים ברחבי העיר.
מי קהל היעד שאליו פונות התערוכות בחלל?
הדגש כמובן הוא על הקהל הירושלמי והפריפריות הקרובות, מסטודנטים של בית הספר לתיאטרון חזותי ומכללת אמונה ועד יישובים וערים בפאתי מטרופולין ירושלים, ממודיעין ועד מזרח גוש עציון. אבל אזרחי הארץ הזו כולה, אתם מעניינים אותנו, בטוחים שאנחנו מעניינים אתכם, יש לנו משהו חשוב להראות לכם, מוזמנים.
גלריה גאולה, מראה הצבה מהתערוכה 'לשם ובחזרה', אוצרים אלחי סלומון וידידיה גזבר, צילום: דניאל חנוך
ולסוד השמור ביותר של שדה האמנות בישראל: אם אני רוצה להציע תערוכה לגלריה, איך אני עושה את זה?
- לא הביישן למד. בואו לבקר, להכיר, לראות, להיפגש בלי לקבוע 🙂.
- שלחו תיק עבודות למייל הגלריה, ספרו על עצמכם ולמה חשבתם לשלוח דווקא אלינו.
האם יש קול קורא לתערוכות שיוצא בזמנים קבועים?
מדי פעם יוצאים קולות קוראים, לא בזמנים קבועים. כאן ניתן לעקוב בקבוצה שקטה אחר הודעות הבית והגלריה, כדי שלא תפספסו את הקולות הקוראים שלנו שלנו.
באתר הגלריה יש מייל לשלוח אליו תיקי עבודות? (אפשר ומומלץ לצרף אותו גם כאן). כן, והנה הוא גם כאן: geula@uzg-jlm.org
ישנם חומרים, טכניקות, נושאים וסוגי תערוכות שהגלריה מתמקדת בהם?
תחומי העניין המרכזיים שלנו הוזכרו למעלה. כל אמנות טובה (ממש) המחוברת (אתם תחליטו באיזה מובן) אל הלב החי והפועם של הארץ הזאת, העם הזה, מורשתו המסחררת ועתידו המרגש – אנחנו כאן, שלחו אלינו, טוב שנדע ונכיר ובבוא העת אולי תוזמנו להציג בתערוכה כזו או אחרת (ותמיד ישנה גם הבמה המכובדת של כתב העת שלנו "יהי"). אז שילחו, בקיצור.
איך עוקבים אחרי הפעילות שלכם? קישורים לאתר, פייסבוק, אינסטגרם וכו':
אינסטגרם: geula_gallery@
