קוראות יקרות, קוראים יקרים,
בסוף השבוע נסגרה תערוכתו של מוטי מזרחי ״הבהובי תודעה״, שהציגה במוזיאון פ״ת מבחר עבודות מחמישים שנות יצירה. למזרחי יש היסטוריה פרפורמטיבית מרתקת הנוגעת בתפיסות תיאולוגיות, פוליטיקה, תקשורת, היסטוריות יהודיות, תולדות האמנות ועוד. התבוננות מאוחרת בעבודותיו מעוררת מחשבות על ההבדלים בין הכוח השמאניסטי של סימבוליזם מיסטי המופיע בעבודת פרפורמנס טקסית וחד פעמית, לבין מה שקורה לדימויים הללו כשהם הופכים לתשתית לפסלי חוצות. בערב רב פרסמנו השבוע את מאמרה של גליה בר־אור ״מוטי מזרחי: מגבלות נצחיות״, המופיע בקטלוג התערוכה וסוקר מגמות מרכזיות ביצירתו.
עוד באתר: ״מקימי מעפר דל״ – מאמרו של ידידיה גזבר על ״החול היהודי של דלות החומר״ מתוך מהדורת הדפוס, ״הפקה בלתי אפשרית של משפט האהבה״ – מאמרה של תמר גטר על עבודתה של אמנית הפרפורמנס עדינה בר און, ו״נטליה מתכתבת עם זורבובה" – מאמרו של ההיסטוריון יאיר ברק על תערוכתה של זורבובה במוזיאון חיפה לאמנות.
סיור בתערוכה ״האומן 26: ארבעים שנות יצירה בסדנאות האמנים״
סדנאות האמנים, רחוב האומן 26 ירושלים
שישי, 24.5.24 בשעה 12:00
למה האמן מיכאל סגן כהן בחר לצייר דווקא על מכשיר רדיו ישן? באיזו יצירה מוכרת אפשר לזהות את קיר הבלוקים של סדנאות האמנים? ומה מקור ההשראה לקליידוסקופ שבנתה האמנית נינו ביניאשווילי? האוצרת דביר שקד תחשוף את הסיפורים שמאחורי היצירות בתערוכה ״האומן 26: ארבעים שנות יצירה בסדנאות האמנים״ (אוצרות: הילי וורטמן מויאל ודביר שקד).
הסיור ללא עלות, בהרשמה מראש >> https://bit.ly/44E3ApC
צילום: פרי מנדלבוים
מרתון רישום במיקום יוצא דופן
מוסך דוידוב, רחוב האומן 26, תלפיות ירושלים
שישי, 24.5.24, בשעות 09:00–12:00
מוזמנות ומוזמנים להצטרף אלינו להתנסות בתרגילי רישום בהנחיית האמנים והמרצים הוותיקים רעיה ברוקנטל, דן אורימיאן ורונן סימן טוב, במשך שלוש שעות במוסך באיזור התעשייה תלפיות.
הרשמה למרתון הרישום>> https://bit.ly/4byV9ht
ההשתתפות ללא עלות, מלבד הוצאות חומרים בסך 30 ש״ח.
מספר מקומות מוגבל.
האירוע מתקיים במסגרת התערוכה המוצגת בימים אלו בסדנאות האמנים: ״האומן 26: ארבעים שנות יצירה בסדנאות האמנים ירושלים״.
האירוע מתקיים בחסות מרכז שירות דוידוב לכל סוגי הרכב
מתוך מרתון רישום מוסך בפסטיבל מנופים 2011, צילום: ניר שאנני
מפגש אמנית עם לילי כהן פרח־יה בתערוכה "תנשמי"
בהשתתפות האוצר שרון תובל
המעבדה לאמנות, הרצל 119
שבת, 25.5.24, בשעה 11:30
מוזמנים ומוזמנות לסיור ושיחה בתערוכה עם האמנית לילי כהן פרח־יה ואוצר התערוכה, שרון תובל. כניסה חופשית.
הציירת לילי כהן פרח־יה מפרקת את הציור למצע, חומר וצורה, ויוצרת מיצב המדמה כניסה לחלל אסור. פירוק זה מאפשר לה להתבונן, ואולי אף להבין, פרקים כואבים בחייה האישיים. קיר ענק, מעין "כותל", חותר אלכסונית בחדות את החלל המרכזי, ועליו שכבות צפופות של ציורים יפים ונוקבים: דמויות גרוטסקיות, מפלצתיות, בצבע שחור, המוארות בתאורה אחורית דרמטית. הנייר הוא אלמנט מרכזי במיצב, הכולל ענן ענק של נייר מכווץ, המרחף בחלל המשני, ושרשראות נייר שעליהן מילים תלושות מהמציאות. כל אלה יכניסו את המבקרים לחוויה חושית מפעימה ובו בזמן כואבת.
מראה הצבה מתוך "תנשמי", לילי כהן פרח-יה במעבדה, צילום :יובל חי
אסכולת ירושלים: כנס חגיגי בקמפוס בצלאל החדש
אודיטוריום ראסל ברי בקמפוס בצלאל החדש, רח' זמורה 1, ירושלים
רביעי 22.5.24, בשעות 13:30–18:30
שתי תערוכות – "רוח אבן" במגדל דוד מוזיאון ירושלים, ו"שטח הפקר" במפעל – פותחות צוהר אל שנותיה המעצבות של אסכולת ירושלים, זרם אמנותי ייחודי שהתפתח בעיר, וקיים מימי הקמת "בצלאל, בית מדרש לאמנות" בשנת 1906 ועד ימינו.
מהי מידת החשיבות של "אסכולת ירושלים" להיסטוריה של האמנות הישראלית? מי הן דמויות המפתח? אילו אירועים מכוננים מגדירים אסכולה זו? וכיצד אלו מיוצגים באמנות הירושלמית היום?
שאלות אלו ואחרות יידונו בכנס, פרי שיתוף פעולה בין האקדמיה בצלאל, מגדל דוד מוזיאון ירושלים והמפעל. בין המשתתפים אנשי מפתח בשדה האמנות הירושלמי והישראלי, כולל אוצרים, חוקרים ואמנים.
תכנית הכנס:
13:30–14:00 התכנסות
14:00–14:30 דברי פתיחה: אדר' ליאת בריקס אתגר, סגנית נשיא בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים; אילת ליבר, מנכ"לית מגדל דוד מוזיאון ירושלים; נטע מייזלס, מנכ"ל המפעל
14:30–15:30 שאלת אסכולת ירושלים: יונתן אמיר, ד"ר דליה מנור, ד"ר אמיתי מנדלסון, דלית מתתיהו. מנחה: טל קובו
15:30–15:45 הפסקה
15:45–16:15 כמה מילים על צלמת שגילתה צלמת: נועה צדקה
16:15–17:15 שנות ה־70, השנים המעצבות: ד"ר דפנה בן־שאול, אבי סבג, הדס עפרת. מנחה: ד"ר שאול סתר
17:30-17:15 הפסקה
17:30–18:30 אמנות עכשווית בירושלים: לאה מאואס, רבקה ורדי, אלברט סוויסה, חנאן אבו־חוסיין. מנחה: ד"ר אלעד ירון
מומלץ לבקר בשתי התערוכות לפני הכנס.
כרטיסים:
מחיר רגיל 30 ₪, סטודנטים/אזרח ותיק 20 ₪. לסטודנטים ולסגל בצלאל הכניסה חינם בהרשמה בלבד בקישור זה
חניה עצמאית בחניון ספרא והחניונים הסמוכים
"האם אתה שיכור יצחק", נחמיה בדרשי, 1914, אוסף בצלאל
"חוש קשב" (In-attention): חלון לעולם חדש / אביבית סגל ויהודה רוט
בית הנסן
פתיחה: שישי, 24.5.24
נעילה: 20.6.24
"חוש קשב", תערוכה שמאתגרת את היכולת שלנו להקשיב למה שנסתר מן העין בסביבה המוכרת שלנו ולהתבונן בצורה חדשה על המציאות שמסביבנו. בעידן של רשתות חברתיות, טריגרים, בריחה מהמציאות באמצעים טבעיים וסינתטיים ומרוץ חיים המשתלב בתוך תקופה טראומתית ומורכבת לחברה הישראלית, אתם מוזמנים לעצור ולהקשיב לגוף, מתוך הבנה שהגוף שלנו הוא גלי חישה, הקולט גירויים ומנהל אינטראקציה עם הסביבה.
כל תחושה שיש לנו, כל דבר שלמדנו, קראנו, ראינו, חווינו, טעמנו, הרגשנו, הופך לחלק מהידע המובלע הקיים בגופנו. ככל שאנו מבינים טוב יותר את שדה החישה – את הזיקה בין חוויית הגירויים החיצוניים (תגובת החושים על הסביבה) לבין האירועים הפנימיים (מחשבות, זכרונות ורגשות) – מתחדדת יכולתנו לבצע אינטרוספקציה (התבוננות עצמית).
בתקופה שבה הקשב, היכולת להקשיב לגוף והנוכחות ברגע מעורערים, עולה התערוכה "חוש קשב" בבית הנסן, ירושלים. התערוכה יוצרת סביבה ייחודית המערערת את המוכר והידוע לנו באמצעות מעבר בין היצירות השונות של האמנים אביבית סגל ויהודה רוט. את התערוכה אוצרת יפעת־שרה פרל.
Cisterns of Mercy / זוהר שפיר
בית התה – גלריית סאונד בבית הנסן
ביום חמישי, 6.6.25, בשעה 19:30, יתקיים שיח עם האמנית והאוצר על תהליך העבודה, והאזנה משותפת לעבודה
היצירה הקולית Cisterns of Mercy בוחנת את שרידותו של העולם הפנימי אל מול מכבש המציאות, העולם הפנימי שמחפש אפשרויות קיום כשהכול חדל. לדברי שפיר, ״ההיגיון אִכזב שוב ולכן נפנה לו עורף ונצעד עמוק יותר לעולם פנימה״. העבודה נעה בין טקסטים אבסטרקטיים חלומיים ופראזות מעולם הפּוֹפּ לבין טקסט אינטימי ישיר וקונקרטי. ״המילה [היא] כמו רדיו אשר משדר מעולם אחר״, כותבת שפיר, ובכך מאפיינת את המוטיב העיקרי של היצירה: ניסיון לגשר בין העולם הפנימי להווה הנוכחי.
המקהלה שמבצעת את היצירה הוקמה במיוחד לשם כך. שפיר שמה דגש על חקר הקולות השונים של חברות המקהלה, האינטונציה והפרשנות האישית של כל אחת מהן לטקסט ולמוזיקה, על מנת לגלות ולחשוף יחד רבדים חדשים בגוף היצירה. המבנה המוזיקלי מבוסס על מיזנסצנות קטנות – שירים קצרים המושפעים ממוזיקה פופולרית, המאופיינת בשימוש ב־hooks, בחזרתיות ובדימויים פופולריים. עם זאת, שפיר חותרת לשבש את המבנה המסורתי של השיר, להשאיר את האלמנטים הפּוֹפּיים פרומים, תלויים באוויר, לא גמורים. השירים הקצרים מרפררים לסגנונות מוכרים בתרבות הפופולרית – בלוז, רוק כבד וזמר עברי – אך כולם משובשים בדרך כלשהי.
