הוכרזו זוכי פרס רפפורט לאמנות לשנת 2024

עומרי דנינו, אריאל הכהן, שרון ליפשיץ ונעמה שוחט הם זוכי וזוכות פרס רפפורט לאמנות לשנת 2024. קרן ברוך ורות רפפורט בשיתוף מוזיאון תל אביב לאמנות, החליטו להקדיש השנה את הפרס ליצירת אמנות בשעת מלחמה. כל זוכה תקבל פרס על סך 25,000 ₪, וכן מענק כספי להפקת עבודת וידאו ה״מהווה עדות או מהדהדת את השאלות והתחושות העולות בעת הזו, בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה״.

בין הזוכות בפרס רפפורט השנה, האמנית שרון ליפשיץ, שאמה יוכבד ליפשיץ צלמת ופעילת זכויות אדם, נחטפה ב-7 באוקטובר מביתה בקיבוץ ניר עוז ושוחררה, ואביה עודד ליפשיץ, עיתונאי ואיש שלום, מוחזק עדיין חטוף במנהרות החמאס.

טקס פרסי רפפורט לשנת 2024 ייערך במוזיאון תל אביב לאמנות ב-2 ביוני 2024. עבודות הוידאו יושלמו ויוצגו במהלך שנת 2025 במוזיאון תל אביב לאמנות.

שרון ליפשיץ, "נוף קקטוסים מחדר האורחים", 2023-2024

על העבודות והאמנים הזוכים בפרס רפפורט לאמנות 2024  – אמנות בשעת מלחמה:  

שרון ליפשיץ, ללא כותרת, 2024

השביעי באוקטובר הפגיש את האמנית שרון ליפשיץ עם הנורא מכל. אמה יוכבד ליפשיץ צלמת ופעילת זכויות אדם נחטפה מביתה בקיבוץ ניר עוז ושוחררה לאחר שבועיים וחצי. אביה עודד ליפשיץ עיתונאי ואיש שלום, מוחזק עדיין חטוף במנהרות החמאס. המצלמה ומורשת התיעוד מלווה את האמנית ומשפחתה. צילומי סטילס של יוכבד אמה המתעדים את הקיבוץ, קטעי ארכיון בהם מופיע האב ואלפי שעות אותן תיעדה שרון במהלך השנים ובזמן החסר והכאוטי מאז השביעי באוקטובר. אלו ועוד קטעי וידאו מיצירתה לאורך השנים באזורי סכסוך ומלחמה, עתידים להיאסף לעדות נדירה של משפחה אחת, המגלמת את הסיפור הציוני מראשיתו ועד אחריתו, לעת עתה. הסרט ינוע בין מרחב המציאות הכללי – מחאת משפחות  החטופים, ראיונות לתקשורת וקטעי ארכיון ובין המרחב הפרטי – סרטים ביתיים, תיעוד מפגשים ושיחות עם האם ובנה הצעיר של האמנית. אלו יתלכדו לכדי הצהרה ערכית בדבר חשיבותה של עדות והיכולת לספר בקולך הפרטי את כל אשר אירע.

שרון ליפשיץ (ילידת באר שבע, 1971), גדלה בקיבוץ ניר עוז. למדה אדריכלות  בAA (לונדון) ובקופר יוניון (ניו יורק). בעלת תואר שני באמנות מ-Central Saint Martins לונדון, ותואר דוקטור מאונ' מזרח לונדון (UEL). מנהלת שותפה של המרכז להפקה יצירה ותרבות (CCP) ב-UEL לונדון, שם היא מרצה לאמנות  וללימודי קולנוע תיעודי ניסיוני. יצירתה Speaking German, שזכתה בתחרות לחנוכת המוזיאון היהודי במינכן (JMM), מבוססת על שיחות המתחקות אחר הזיכרון הקולקטיבי והאישי, אמנזיה וטראומה התרחשויות יומיומיות, בשיח ציבורי ובמרחב. סרטה "הקו והמעגל", בשיתוף  עם אמה, יוכבד ליפשיץ, זכה בפרס עדי של מוזיאון ישראל 2010.

עומרי דנינו, תום שפה: הפרק השחור, 2024

רגע הטראומה של אותה השבת, הכופה הלם, אילמות וניסיון לנסח מחדש את השפה, המחשבה והמבט, עומד בבסיס מיצב הוידאו של עמרי דנינו. העבודה צמחה משירו "קדיש-יתום-שפה" המתבסס על תפילת הקדיש היהודית. הטקסט השירי מגלם את הטראומה דרך שבר שפתי והתפתחותה של שפה חדשה בעקבותיו. גיבורי העבודה, הם האמן והמשורר חתן פרס ישראל ארז ביטון, החולקים את בימת בית האופרה הישראלית. בברית השפה הנכרתת בין שני דורות בשירה העברית, הבן -עמרי דנינו מוסר לדמות האב הרוחנית- ארז ביטון את שירו כבן הנושא קדיש על אביו. הבן מקים את דמות האב והאב מקים בתפילת השיר את בנו. האולם הריק מותיר את השניים כגיבוריו של מחזה יתמות.

עמרי דנינו (יליד רמת השרון, 1987), הוא משורר ואמן רב-תחומי. בוגר תואר ראשון ושני במחלקה לאמנות, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב (2020). זוכה ציון לשבח מטעם פרס לשירה ע"ש ארז ביטון עבור ספר הביכורים "כל היקר שומט" ( 2022).

אריאל הכהן, מתווה לווידאו 'על נהרות' 2024

אריאל הכהן ,על נהרות, 2024

עבודת וידאו המהדהדת מצב של פליטות, תקוות נכזבות, וכמיהה לבית. הכהן מעמיד ביצוע מקורי ומחודש ל"שירת העבדים העבריים" מתוך האופרה "נבוקו" מאת ג'וזפה ורדי. התפאורה האופראית הגדושה מומרת במרחב סגפני ודל, וזמרי המקהלה מגולמים ע"י האמן ודמותו המשוכפלת. 'שירת העבדים העבריים׳ הפכה לסמל של התעוררות תודעה לאומית ושבועת נאמנות למולדת, אך בניגוד לפאתוס הלאומי והאפי, משרטט הכהן ביצירתו עמדה נוגה ובלתי מתלהמת. פיות האמן וכפיליו מניעים את שפתיהם (ליפ-סינק) לצלילי הקלטת המקור ושפת גופם משקפת אכזבה ושיברון לב. המקהלה של אדם אחד שיצר הכהן מנכיחה את נוכחותו של – אדם באשר הוא אדם – שהפך לפליט. גולה מביתו ומזהותו.

אריאל הכהן (יליד ירושלים, 1993), פועל בשדה הצילום במגוון גישות מדיומליות. הוא בוגר בהצטיינות של המחלקה לצילום, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב (2019). זוכה פרס לורן ומיטשל פרסר על מצוינות בצילום (2020). זוכה פרס יוסי ברגר על מצוינות בצילום (2019). זוכה פרס בצלאל על הצטיינות בלימודים (2018). זוכה מלגת הצטיינות, קרן תרבות–אמריקה ישראל (2019). זוכה פרס הכט לאמנים צעירים (2019).

נעמה שוחט, האנדרטה, 2024

בעיבוד האנימציה הדוקומנטרית "האנדרטה", קול הוריה של האמנית מלווה סיפור אוטוביוגרפי של בגידה אישית שהתרחשה באנדרטת חטיבת הראל בהר-אדר. באמצעות תחביר קצבי של הבזקי דימויים, אנימציה וטקסט, מגוללת שוחט סיפור של בגידה פרטית ולאומית. הדימויים הם תוצריה של חקירה מעמיקה בתרבות החזותית הישראלית, המשוקעת במיליטריזם, אבל ושכול. שוחט מיטיבה לנסוך הומור וקלילות במרחב המכאיב והקשה של הטראומה. האנדרטה המוכרת כצורה מונומנטלית של הנצחה, מתפרקת לריבוי הקולות והמראות הכרוכים במציאות במשבר עמוק.

נעמה שוחט (ילידת ירושלים, 1993), היא בוגרת המחלקה לאמנויות המסך בבצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים. סרטה ״קופסאות״ זכה בפרס אוסטרובסקי לקולנוע ניסיוני, פסטיבל הקולנוע ירושלים, 2018. סרטה ״חלומות על מקום אחר״ זכה בפרס הסרט הניסיוני בפסטיבל הקולנוע ירושלים 2019, והוקרן בפסטיבל האנימציה Annecy בצרפת.

נעמה שוחט, "האנדרטה", שימוש על פי סעיף 27א לחוק זכות יוצרים התשסח 2007

השופטות והשופטים בוועדת פרס רפפורט לאמנות לשנת 2024 היו: טניה כהן-עוזיאלי, מירה לפידות, דלית מתתיהו, עירית רפפורט, מיכל שמיר, רן טל, נעם גל, שרה סלע.

דבר הוועדה: "פרס רפפורט לאמנות לשנת 2024 מוקדש ליצירה מבוססת זמן: עבודות בתחום הקולנוע, ווידאו ארט או אנימציה. אסון השבעה באוקטובר, המלחמה המתמשכת והשבר העמוק בו אנו נתונים, מציפים את שאלת העדות ואת כושרה של השפה האמנותית לאחוז בטראומה אישית וקולקטיבית. ועדת הפרס בחנה 130 הצעות לעבודות: חלקן בשלבי הפקה מתקדמים וחלקן עדיין בגדר רעיון או תסריט ראשוניים. הוועדה התרשמה מאיכות ההצעות וממגוון המבטים אותם מפנים האמניות והאמנים אל המציאות. ההצעות פרסו מניפה רחבה של אפשרויות פעולה בעולם, הן זו המתנסחת בגבולות האישי, והן זו הנושאת אחריות לקהילה ומחזיקה מטען אוניברסלי הנוגע לכל אדם במצבי אבדן ושבר. העבודות שנבחרו משרטטות את המיטב מבין המגמות שעלו והן נעות בין התיעודי והמבויים, בין עדות ישירה להרחקת עדות. בכולן מצאה הוועדה את היכולת לגיבושה של שפה עכשווית, ייחודית והרמטית המהדהדת את הרגע ההיסטורי".

קרן ברוך ורות רפפורט ייסדה בשנת 2006 את מפעל פרסי רפפורט. פרס רפפורט לאמנות מוענק מדי שנה לשני אמנים, אמן בכיר ואמן צעיר ומבטיח, המתגוררים ופועלים בישראל. בנוסף, מעניקה הקרן פרס על מצוינות במחקר ביו-רפואי, בשיתוף מכון רפפורט למחקר בטכניון ופרס לנשים פורצות דרך, המוענק מאז 2021 בשיתוף עם קשת 12 (בין 2017-2013 הוענק הפרס בשיתוף עם " מגזין לאשה" ובין  2019-2020 בשיתוף עם גלובס).