בכל שנה מאז שנת אלפיים ממתין העולם האדריכלי והאמנותי לראות מה יצמיח חודש יוני על המדשאה הקדמית של גלריה סרפנטיין בגני קנסינגטון שבלונדון, ולגלות מיהו האדריכל־האמן שיזכה לתכנן את ביתן הקיץ השנתי. השנה הזוכה הוא האמן האמריקאי טסטר גאטס, על אף שעד כה לא בנה ולו בניין אחד בבריטניה. מסיבה זו צורף אליו אדריכל בריטי מנוסה על תקן יועץ: דיוויד אדג'יי (Sir David Adjaye OBE).
כללי המשחק לא השתנו זה שנים רבות, ועדיין מדובר בביתן ארעי ורב־תכליתי שעומד במשך ארבעת חודשי הקיץ. תכליתו להחליף את האוהל הצבעוני שהוקם בעבר על המדשאה שבחזית הגלריה, ושימש, כנהוג בבתי אחוזה בריטיים, כמקום מפגש למספר גדול של אורחים. בגלריה סרפנטיין, שימש המבנה כחלל למפגשים בין האמנים המציגים לבין קהל המוזמנים, וכמקום לערוך בו מסיבות התרמה, הרצאות והופעות.
השנה, מעורר הביתן כמה שאלות לגבי אופיו ומבנהו. מבחינה הנדסית מדובר במבנה עגול, צילינדרי, שמתרומם מעלה מהבסיס ועד לגג. השלד של החלק העגול מורכב מסולמות מתכתיים שבולטים כלפי פנים (Metal Web), וממערכת צינורות אלכסוניים שיוצרים את הקונוס של הגג. השלד מצופה מבחוץ בלוחות עץ – כולל הרצפה – והמבנה כולו צבוע בשחור. המבנה כולל שתי כניסות גבוהות וחלון־גג עגול. הפתחים חשופים ומאפשרים כניסת אוויר ואור טבעי, אך גם חדירת מי גשמים דרך החלון שבגג, מה שיוצר מגבלה מסוימת.
המבנה מופרד לשני אזורים באמצעות מחיצה גבוהה מעץ. החלק הגדול משמש כאולם הופעות והחלק הקטן, כחמישית משטח הבניין, מוקדש למזנון. סידור זה מגביל כיוון שהמזנון, שהתאורה בו צנועה ומסתמכת על מנורות קטנות שיורדות מהתקרה, נותר חשוך למדי. הדבר פוגע הן בעובדי שנאלצים לעבוד בתאורה חלקית והן במבקרים, שמעדיפים לקחת את האוכל והשתייה שקנו ולשבת בחלקו השני של הביתן, המואר באור טבעי, או אפילו לצאת מהקפלה השחורה ולשבת בגן.
טסטר גאטס אמר: "השם 'קפלה שחורה' חשוב מפני שהוא משקף חלק לא נראה של אמנותי. אני ער לתפקיד שיש למוזיקה דתית ולאמנות דתית בעבודתי. השם 'קפלה שחורה' רומז גם על מקום שבו אדם יכול לנוח מעמל ולחץ היום".
גאטס הכין סדרה של ציורי־זפת במיוחד עבור "הקפלה השחורה": אלו שבעה פאנלים של אמנות מופשטת שהצבע הדומיננטי בהם הוא כסף, והם תלויים מהסטרוקטורה הפנימית. בעבודה זאת הוא מעניק כבוד לאביו, שהיה גגן במקצועו. הפאנלים הם מוקד האולם וגם המוקד של הבמה שנבנית עבור ההופעות השונות. לצד הכניסה לביתן מכיוון הגלריה ניצב פעמון ברונזה גדול שנלקח מכנסיה קתולית בשיקגו, ארה"ב, והוא מבשר לקהל על תחילת ההופעה.
ביקרתי בקפלה השחורה ביום שבו הופיעה בה מקהלה לונדונית (The Choir of The London Oratory). היה מעניין לראות את חלקי הבמה המוכנים מראש מוכנסים למקומם מתחת לפאנלים על ידי שני עובדים, ואת המנצח והמקהלה נכנסים לבמה ומתמקמים עליה לצלילי פעמון הכנסייה. בהופעה זו הקהל ישב על הספסל שבשולי קיר הקפלה ועל רצפת העץ. אין ספק שהמוזיקה הדתית משתלבת יפה עם "הקפלה השחורה".
"הקפלה השחורה" בגן המלכותי בלונדון
ביתן הקיץ, גלריה סרפנטיין
מעצב: טסטר גאטס (Theaster Gates)
10 ביוני – 16 באוקטובר, 2022
תודה, כמו תמיד, רם, על התיאור המדויק של הביתן שעוזר להרגיש כאילו אנחנו קצת שם. נשמע כמו מקום נהדר להופעות אינטימיות. מעורר קנאה 🙂
נורית
| |הביתן המתחדש כל שנה בגלריה סרפנטיין הוא תמיד מסקרן ומעניין. הביתן השנה מכונס ומופנם בהשוואה לשנים קודמות. הקשר לדת ולצבע השחור גם הוא יוצא דופן. המאמר מתאר היטב את המבנה, נהניתי גם מהתמונות. בהחלט משהו מיוחד!
Devora Taub
| |