כנס ירושלים לאמנות #7 בינלאומי | השבוע!
חמישי, 15.9.22 בשעות 13:00–20:00| בית הנסן, רחוב גדליהו אלון 14
שישי, 16.9.22 בשעות 09:15–13:30 | מכון שלום הרטמן, רחוב גדליהו אלון 11
כנס ירושלים לאמנות #7 יוקדש למקומה של אמנות ביחס לסוגיות פוליטיות, אקלימיות וטכנולוגיות בינלאומיות ומקומיות. ההרצאות יעסקו בשימוש אמנותי באלגוריתמים וטכנולוגיה לזיהוי רגשות, בחיבור בין אמנות לתהליכים ביולוגיים (ביו־ארט), בתגובות של אמניות.ים ומעצבות.ים למשבר האקלים ובשפת מחול של מפגינים. בנוסף ייערכו שני פאנלים בנושאים אקטואליים: האחד יוקדש לתערוכת הדוקומנטה שמוצגת הקיץ בקאסל שבגרמניה, ומעוררת דיונים ושערוריות רבות, והשני יוקדש למצבם של אמניות.ים בשעת חירום, מלחמה ופליטות, בהשתתפות אמני.ות מהמרחב הפוסט סובייטי.
כנס ירושלים לאמנות נוסד ביוזמת פסטיבל ״מנופים״ וכתבי העת ״ערב רב״ ו״הרמה״, במטרה לחבר בין מוסדות להשכלה גבוהה לבין אמנים, אוצרים, מנהלים אמנותיים ואנשי מקצוע מעולם התרבות. כנסים קודמים עסקו בנושאים ״חתימה״, ״מה עושים עם אמנות?״, ״בירור יתרה״, ״תכסיס״, ״רגע האמת״ ו"גודש".
האירוח הבינלאומי בסיוע משרד החוץ ומכון גתה ישראל
אוצרי ומנהלי הכנס: רינת אדלשטיין ("מנופים", "הרמה"), ד"ר רונן אידלמן ויונתן אמיר ("ערב רב")
הפקה: אלינה אלכסה אוסיפובה
תערוכות ספטמבר–נובמבר 2022 בבית האמנים ירושלים
בית האמנים ירושלים, שמואל הנגיד 12, ירושלים
פתיחה: שבת, 10.9.22 בשעה 12:00
נעילה: שבת 12.11.22 בשעה 14:00
פתיחה נוספת לג'ודית אניס, שרה שירה קוטלר ורחל רבינוביץ: שלישי, 13.9.22 בשעה 17:00
"חברות חדשות 2022" / ג'ודית אניס, כליל ווקסלר, שרה שירה קוטלר (ציור)
אוצרת: רווית הררי
כחלק ממסורת ארוכת שנים, בית האמנים ממשיך לקבל בכל שנה חברים חדשים לאגודת אמני ירושלים, ובכך פותח את עונת התערוכות השנתית. השנה הצטרפו שלוש חברות חדשות: שרה קוטלר, ג'ודית אניס וכליל ווקסלר. כל אחת מהן התחנכה על ברכיה של תרבות אחרת וינקה שפת אם שונה. אולי בשל כך, על אף ששלושתן יוצרות בעיקר במדיום הציור והרישום, הן מתאפיינות בשפה ציורית ובפרקטיקות אמנותיות שונות בתכלית זו מזו.
שרה קוטלר מציירת ציורי שמן גדולים, עורמת על הבד שכבות של צבע ושל דמויות אנושיות המותכות זו בזו באנרגיה מתפרצת או במה שנדמה כסערת רגשות, ומייצרת כאוס אנושי הנע בין תשוקה לאלימות ובין דמיון למציאות.
ג'ודית אניס, היא ציירת ורשמת המתרכזת בשנים האחרונות במחקר על תנועת הגוף האנושי ועל האופן שבו הוא משקף מערכות יחסים. סדרת העבודות המוצגת בתערוכה מבוססת על רישומים מהירים של שתי רקדניות – אם ובת – לקראת מופע מחול משותף.
כליל ווקסלר מעמתת בעבודותיה בין העיר לכפר ובין הטבע למרחב האורבאני, ועוסקת בהשתנותה של החברה החקלאית בישראל ובהתפרקותה מן המיתוסים שנקשרו בה. שדות המושב שכיכבו בנופי ילדותה מוחכרים לגורמי חוץ, המבנים החקלאיים ננטשו. בסדרה של ציורי שמן על עץ וברישומי פחם היא יוצרת הכלאות סוריאליסטיות וטורדות מנוחה בין דימויים של טקסי חג השבועות במושב לבין נופים עירוניים.
מפגש גלריה:
שלישי, 25.10.22 בשעה 17:00
"עֵרוּת לילה" / רחל רבינוביץ (ציור)
תערוכה לזוכת הפרס לציור על שם אסנת מוזס לאמן צעיר לשנת 2022
אוצרת מלווה: סאלי הפטל נוה
בנימוקיהם להענקת הפרס כתבו חברי וחברות ועדת השיפוט:
ציוריה של רחל רבינוביץ פועלים את פעולתם על הצופה במגוון רחב של היבטים: פיזיים, רגשיים ואינטלקטואליים. במבט ראשון נראה שזהו ציור מעודכן, המותח קו בין סימבוליזם לסוריאליזם, ובאמצעותם מעלה תכנים מן המסורת היהודית ומ"עולם הטבע" החיצוני, הנחקר. אך התחושה העיקרית העולה מציוריה היא של עולם אישי, פנטסטי, לעתים מורבידי, המבקש לבחון את משך ההתבוננות ואת אופייה הדינמי של העין במעבר מכלל לפרט ומפרט לפרט כמסע רווי התרחשויות. חוויה זו מייצרת אינטימיות עתירת גילויים בין הצופה לבין הציור. בין חומר לאפלה, בין היש לנעדר, מגלה העין ציור רענן ובוטח, אשר מזמן מסע, הנע בין הכללי לפרטני ובין התרבותי לטבעי (ועדת הפרס: אתי יעקובי, אלי פטל, איל ששון).
*טקס הענקת הפרס ייערך ב־30 באוקטובר 2022*
מפגש גלריה:
שלישי, 18.10.22 בשעה 17:00
"מציאות מרובה" / נטשה קוזנצובה (ציור)
אוצרת: נאוה ט' ברזני
דחיסת המרחב והזמן הממשיים לממדים מקוונים ובו־זמניים מאפשרת לנו להימצא בכל המקומות והעִתִים בלא שנימצא בהם באמת. מצד אחד מתקיים עולם ליניארי אִטי, ומצד אחר פועל עולם אינסופי, מרושת ומתעדכן, הנטמע בגבולות גופנו ותודעתנו. ציוריה של נטשה קוזנצובה מחדדים את האופן שבו מציאות ממשית הופכת למעין תפאורה לחיי האינסוף במציאות מדומה. צירי הרחובות והמרחבים הציבוריים הניבטים מעבודותיה מדמים את העולם הישן, ובמקביל את האפקטים של הנוף הדיגיטלי.
במציאות המרובה המיוצגת בתערוכה נפערות מובלעות אינטימיות־וירטואליות המטשטשות גבולות דיכוטומיים בין הזמן והמרחב הפרטיים לאלה הפומביים. המרחב הגיאוגרפי מוחלף בממשק מסך אינטימי ומשוטח, מסך אחד לכל אחת ולכל אחד. מציאות תלת־ממדית, המבחינה בין קרוב לרחוק ובין מוקדם למאוחר, נדחסת לשלוחות דו־ממדיות המשקפות מציאות. המרחק מומר במהירות, והאירועים קרבים במידיות ובמוחשיות ויוצרים היפר־מציאות, בעוד הקִרבה הפיזית ניתקת, חדלה ממפגש, מאבדת מגע, עוברת השטחה.
מפגש גלריה:
שבת, 1.10.22 בשעה 12:00
מאי אלימלך | "הנסיכה – תערוכה בסדרת נדבך 23" / מאי אלימלך (וידיאו)
אוצר: ניר עברון
בשנים 1973–1975 יצר האמן ההולנדי באס יאן אדר (Ader) סדרת עבודות שכותרתה In Search of the Miraculous ("בחיפוש אחר המופלא"), ובה העמיד את עצמו ואת גופו כמושא חקירה, תוך שהוא בוחן מתחים בין שליטה להרפיה. סופו שהפך לאגדה כשנבלע בים, שעה שניסה לחצות לבדו את האוקיינוס האטלנטי בסירת מפרש בדרך לפתיחת תערוכה מעבודותיו באירופה. כמעט 50 שנה מאוחר יותר, מאי אלימלך מחפשת אהבה ותרה אחר בן־זוג רציני לקשר משמעותי. היא מפיקה תכנית ריאליטי בהשראת תכנית הטלוויזיה "קחי אותי שרון", בה היא בתפקיד הגיבורה אשר קבוצת רווקים מתחרים על לִבה. הפורמט מוכר ושחוק, אך בשלב זה נסוגה היוצרת לאחור ומתמקמת בתפקיד הגיבורה, כשהיא מניחה לפורמט לנהל את העבודה. זהו מהלך באס יאן אדרי מובהק, רגע של נפילה בהילוך אִטי, ללא יכולת לשלוט בסיטואציה. האם זהו תרגיל נרקיסיסטי או ניסיון אותנטי לרתום חיפוש אהבה למטרת הפקת עבודת אמנות חדשה?
מפגשי גלריה:
שבת, 17.9.22 בשעה 12:00, במסגרת פסטיבל "מנופים"
שבת, 12.11.22 בשעה 12:00
הכניסה חופשית – לפרטים נוספים: www.art.org.il | שעות פתיחה: שני–חמישי בשעות 10:00–18:00, שבת 11:00–14:00
רחל רבינוביץ, ללא כותרת, 2020, גואש על נייר, צילום: יגאל פרדו
"ים של דמעות" / רותי זינגר ונועה שיזף
גלריה אלפרד, סמטת שלוש 5, תל אביב
שיח גלריה ומופע מחול של תמר בורר: שבת, 17.9.22 בשעה 11:30
נעילה: שישי, 7.9.22
אוצרת: רותם ריטוב
התערוכה "ים של דמעות" היא מהלך אמנותי־חוויתי משותף לאמניות רותי זינגר ונועה שיזף, המדמה ביקור בגן קסום שבו הזמנים מתערבלים. העבר, ההווה והעתיד נשזרים בו יחדיו לכדי נוכחות סימולטנית. זינגר ושיזף מוליכות את המבקרים במסלול העובר דרך ארבעה מיצבים אשר מסמנים את נוכחותם של יופי ועצבות בו־זמנית בקיומנו הרגעי על קו המשך של הנצח.
ארבעת המיצבים – הנצח, הקמילה, יער הדמעות, הטהרה – מורכבים ממגוון עבודות צילום ורישום השזורות בתוך מערכות עשויות חומרים אורגניים. בשניים מן המיצבים – גן הרפאים שבו עלים נרמסים תחת רגלי המבקרים, וחלל הטהרה שמתרחשת בו פעולת השתתפות של הקהל – קיימת התפוררות והתחדשות מחזורית. חומרי המיצבים נאספו בגינותיהן הפרטיות של האמניות, ובדומה לגן בספרי "ארץ הפלאות" של לואיס קרול, גם בגן הקסום של זינגר ושיזף מפעפעים זרמים רעיוניים תת־קרקעיים וחסרי מנוחה, כאלו העולים על גדותיהם ויוצרים הצפה.
אנחנו צופים במחזוריות אינסופית של פריחה וקמילה, לבלוב ויובש, חיים ומוות. אם ונוס היא מהות, הרי שהטבע מקיים אותה שוב ושוב, בלי להתעכב על געגוע או כמיהה. כמו אז ביוון, גם היום אנו עומדים משתהים מול האהבה והיופי שלנצח חומקים מהאפשרות לשהות בהם לאורך זמן. ואנחנו מוצפים מחוסר האפשרות להכיל, כי אנחנו אך חלק בר חלוף מהיופי הזה.
אלפרד-ים של דמעות | Noasheizaf.com | Rutisingerart.com
צילום: דן בן ארי
שְׁתַלְתֶּם נִגּוּנִים בִּי
אריאל שלזינגר, גיא בר־אמוץ, עפרי מרום, שירלי בר־אמוץ, טל בדרק, גאיה אור נר־עדני, יסמין ורדימון, מרב צור
הגלריה הלבנה בקיבוץ חצור (חצור-אשדוד בווייז)
פתיחה: שבת, 24.9.22
נעילה: 29.10.22
קבוצת אמנים מקרית, לכאורה. דימויים ורעיונות שנוצרים בעולמות שונים מתחברים, ואולי לא. בין "משחק" לפרשנות חברתית, בין נוצץ רהבתני לפשטות עמוקה, בין אופטימיות ושמחת זיכרונות לעולמות אפלים, בין כאן לשם, בין הבשל לבוסרי. לחפש מבעד לרבדים השונים כדי לגלות, ואולי לא, חוט מקשר. המשותף? קיבוץ. שורשי משפחה בקיבוץ חצור.
הגלריה פתוחה כל שישי–שבת וכן בערבי חג ושבתון, בשעות 11:30–13:30
או בתיאום טלפוני 052-3298936 052-4201340
טל בדרק, ספטמבר, 2022
"שיח אינטימי בשחור ולבן" / רעיה בר־אדון
הגלריה לאמנות אום אל־פחם
פתיחה: שבת, 17.9.22 בשעות 11:00–15:00
אוצרת: אירית לוין
מתחילת דרכה האמנותית רעיה בר־אדון יוצרת עבודות בחיתוכי עץ ובהדפסי לינולאום, לצד יצירה ענפה בפיסול ובציור. משנות ה־70 ועד מחצית שנות ה־80 יצרה תבליטי קיר ועבודות ציבוריות מונומנטליות.1 היא איירה ספרים, ואף עסקה שנים רבות בתרפיה באמצעות אמנות ודרמה.
בתערוכה מוצגים הדפסי לינולאום בשחור-לבן, הטכניקה העיקרית שבה היא יוצרת בשש השנים האחרונות. על עבודות הלינולאום של האמנית כתב בעבר מבקר האמנות עוזי צור: "חיתוכי הלינול של רעיה בר־אדון נושאים את מחאת הקול הנשי של שנות ה-6־ וה־70, נדמים למחוות אתנולוגיות לאמנות ילידית […] יש לבחון את עושר המרקמים שהיא מפיקה ממשטח הלינול, את אופן זרימתם ואת האופן שבו הם מצטופפים ומתרווחים כפרודות ושריטות של אור".2
במחוזות היצירה דרות דמויות אדם, חיה, ועוף הלכודות במעין מבוכים פנימיים, לצד כדים, שטיחים ומוטיבים אורנמנטליים וצמחיים משתרגים. בחללי הבית ובסטודיו של האמנית נמצאים אוספים רבים ומרהיבים, מרביתם פריטים קטנים, עבודות שבטיות ואתניות, בעיקר של חיות. נופי נפש של פנים וחוץ ופרטי אוספים אתניים נרקחים יחדיו ביצירה, פותחים צוהר להתבוננות אל עולם פנימי עשיר בשחור ולבן.
נוסף על הדפסי הלינולאום, בתערוכה מוצגים גם ספרי סקיצות, מחברות קולאז'ים, פריטים מאוספים וסרט קצר על סביבת האמנית ויצירתה.
"המדונה של החתולים השחורים", 2018
חדש בהוצאת פיתום:
"ומה אחרי פארסה? אמנות וביקורת בעידן זה של קריסה: מבחר מאמרים" / האל פוסטר
בחרה, תרגמה מאנגלית והוסיפה הערות ואחרית דבר: אסתר דותן
מבחר מתוך אסופת מאמרים של פוסטר שראתה אור במקור ב־2020. המחבר מתייחס לשינויי כיוון באמנות העכשווית ובביקורת ועומד על פרקטיקות שונות כביטויים סימפטומטיים של מבע, של חקירות ביקורתיות ושל דרכים אלטרנטיביות. הוא דן, בין היתר, בשאלות של אוצרוּת ותצוגה, בְּאתגרים ובְמהמורות נוכח השתרגויות בין מדיה לאמנות ומנתח את נושא הממשי והמִבדה.
בין האמנים שהספר מתייחס ליצירתם נמצאים פול צ'אן, קלייר פונטיין, קרי ג'יימס מרשל, הרוּן פארוֹקי, טרבוֹר פּאגְלֶן, שרה זי, טסיטה דין, תומס דימנד, ג'ף קונס, אייל וייצמן/אדריכלות פורנזית.
פוסטר, אחד הכותבים המעמיקים על אמנות ותרבות, הוא פרופסור באוניברסיטת פרינסטון, עורך שותף של כתב העת October, ומחברם של ספרים רבים, בהם "אמנות, אדריכלות: סיבכת קשרים, תסבוכת, תסביך" (שראה אור בעברית בהוצאת פיתום). כתיבתו חותרת לדרך ביניים בין פרשנות עיתונאית לבין כתיבה תיאורטית.
