"Borderlines. Personalities. Disorder" / אדוארד קפרוב
הגלריה בבארי
פתיחה: חמישי, 23.9.21, בשעה 17:30
נעילה: 25.10.21
שיח גלריה והשקת ספר האמן שמלווה את התערוכה: שישי 1.10.21, בשעה 10:00
אוצרת: סופי ברזון מקאי
ביום חמישי הקרוב 23.9 בשעה 17:30 נפתח בגלריה בארי את תערוכת היחיד של אדוארד קפרוב: Borderlines. Persnalities. Disorder.
ישראל דהויה, יורדת לשולי כביש שכוח, נעצרת בפתח בית אבן מכורסם מרוחות, אדמה טרשית ומסולעת שולטת במראהּ, ערפל ושלג ולאחריהם ריצוד אורות ניאון, שמש קופחת בשמיים כחולים צלולים וצללים כבדים ועמוקים. כל פריים הוא יקום מבודד, גבולותיו לא מסתיימים בקצוות אלא נשפכים מתוכו החוצה, הסוף לא נראה לעין. בנופים האלה מתרחשים להם חיים מלאים ורדופים בדבר מה, של דמויות מלאות בשאלות חמקמקות וטורדות מנוחה, ואווירה פטליסטית עוטפת את העבודה בנימה של קדרות. החוסר ברגע של חסד או בהירות לגבי תכלית כלשהי נוכח בעוצמה, והמגע באנשים אחרים מרגיש חשוף כמו העצמות שהוא מצלם ללא הרף.
אפשר לקרוא את המסה הזו כמשל להרבה נרטיבים. יש בה התמודדות עם סיפור המדינה שיוסדה על־גבי חזון אוטופי והמפגש החורק והלא יציב עם המציאות ומורכבותה, דרך עיניו של מהגר שהגיע לישראל בגיל 17 מברית המועצות, וכעת בבגרותו נודד בשוליים כדי לחפש את מקומו. יש מעבר בין מצבי תודעה שונים המשתקפים במדיום הצילום עצמו, והשימושים השונים שהוא עושה בו. הסיפור שנרקם בין צילום שחור־לבן עם דמויות חסרות פנים בתנועה למקום לא ידוע, עובר דרך עבודות צבע חדות ומגיע לשיאו בפרק הלוח הרטוב. העולם שהוא הרכיב בגוף העבודות הזה יושב על קו שבר, במצב קבוע של חוסר יציבות ופוטנציאל להרס. מפוזרים בו רמזים לזעזועים חיצוניים והתמודדות עם מציאות כאוטית שנוטה להתפרק מהמגע הקל ביותר. משתקף בעבודותיו פער בלתי ניתן לגישור בין אדם לאדם, ובין עצם קיומנו המורכב, העשיר, הכָּמֵהַּ, לעולם שאדיש במהותו לקיום זה. הוא מתווה מהלך שבלולי המתפרש החוצה על פני מרחבים אישיים והיסטוריים, רוחניים ואף פוליטיים, ושב ומתכנס פנימה לתוך מסעו של אדם אחד בעולם. אך בו בזמן שכובד המשקל מצטבר, בין הסדקים הפעורים בדרך הנטושה מתחילים לצמוח בעדינות ההיבטים המכריעים ביותר באנושיותנו המשותפת, ודרכם גם מפציע החסד.
שעות פתיחת הגלריה: ימים שלישי, חמישי, שישי בשעות 9:00־13:00, שבת 10:00־14:00
אדוארד קפרוב, מתוך פרויקט הפלטות הרטובות
"בית שלוש הקשתות"/ יואב רבן
גלריה ברבור, שלמה המלך 9 ירושלים
פתיחה: שישי, 24.9.21, בשעה 11:00
נעילה: 15.10.21, בשעה 14:00
אוצרת: אירנה גורדון
בתערוכה מעלה יואב רבן באוב את אופני הזיכרון וההנכחה של היישוב הפלסטיני במציאות הישראלית העכשווית באמצעות שש עבודות אנימציה המרכיבות בגלריה חלל אדריכלי מתעתע – קיים לא קיים. העבודות מבוססות על מגזרות נייר אותן הוא יוצר ידנית, ולאחר מכן סורק ומנפיש בטכניקה של אנימציה ממוחשבת בדו־ממד וסטופ־מושן מתחת למצלמה.
שש היצירות נולדו מהתבוננות, שיטוט ומחקר שערך רבן במקומות שונים בארץ. אף על פי שחלק משמות העבודות קשורים להיסטוריה הייחודית של יפו, מדובר למעשה בטיפוס של בית שנקרא "בית חלל מרכזי" וגם "בית שלוש הקשתות", שהיה נפוץ בלבנון, בפלסטין ובאזור החוף בסוריה, ומבוסס על אולם העובר לרוחב הבית כולו, ומשני צדדיו סדורים חדרים. בדרך כלל היה זה האולם שהסתיים בחזית הבית, בפתח שהיה מחולק לשלושה שדות מקושתים. טיפוס בית זה היה נפוץ מסוף המאה ה־19 ושילב מסורת בנייה מקומית עם השפעות וחומרי גלם מערביים (אריחים מודפסים למשל).
רבן מסמן שוב ושוב את התווך שבין דו־ממד לתלת־ממד ואת זה שבין סטטיות לתנועה ויוצר מתוכם מרחב אשלייתי של רוחות רפאים אדריכליות ודקורטיביות. אלה מקיפות את הצופה ומסחררות אותו בתוך חלל הגלריה, הנמצאת אף היא בבניין פלסטיני מראשית המאה ה־20 שנושא עימו את עברו. העבודות, גרפיות באופיין ומונוכרומטיות ברובן, מצליחות להקים לתחייה עולמות שלמים של מפגשים והשפעות, של התרחשויות ותחושות. אלא שבאותה נשימה הן שבות ומתפרקות ונוצרות כל העת מחדש בתוך התערוכה, באופן שאינו מרפה, ומאותתות אל עבר שבריריות הבית וארעיותה של התרבות.
שעות פתיחה: שני־חמישי: 16:00־20:00, שישי: 11:00־14:00 ובתיאום מראש
יואב רבן
"Embodiment" / בר פרום מארח: מיצב תלוי מקום – פעולה אמנותית משותפת
גלריה P8, רחוב הפטיש 1, ת"א
פתיחה: חמישי, 23.9.21, בשעה 20:00
נעילה: 2.10.21
אוצרות: נטע דרור ונעמה קליימן
"Embodiment" הוא פרויקט מתמשך עליו עובד פרום בארבע השנים האחרונות. זהו פרויקט המבקש לבחון את היחסים שבין תנועה לקיפאון, בין האדם לטבע ובין גוף לחומר.
דרך עבודת תנועה, שהוקפאה לכדי אובייקט, מעלה פרום שאלות לגבי ממד הזמן אל מול ממד החומר. חשיפת שכבות העץ מייצרת פני שטח קמורים וקעורים, המדמים עמקים וגבעות המשתרעים על כל רצפת חלל הגלריה. בתהליך בניית העבודה פרום מקפיא רגעים בזמן, ובעזרת רישום וסימון נקודות המפגש בין הגוף לרצפת הדיקט יוצר קומפוזיציות שונות במרחב, המתחיל כתנועה ומסתיים בהקפאה שלה במרחב.
פרום משתמש בדיקטים מעץ. לכל דיקט זהות משל עצמו, טקסטורה אופיינית המזכירה ובנויה על פי חוקיות של מפה טיפוגרפית, המתארת פני שטח על פי חתכי גובה בקנה מידה מוגדר. בתהליך העבודה, על ידי חיתוך והדבקה של הדיקט עצמו, הופכת המפה הדו־ממדית למודל תלת־ממדי, המתאר את העץ הספציפי ממנו יוצר הדיקט. הגודל הגנרי של הדיקט מביא לכך שהמודל חורג מקנה המידה הסטנדרטי של מודל נוף תוך הפיכתו לפני שטח חדשים.
העבודה מאפשרת ומזמינה את הצופים לקחת חלק פעיל – לגעת בה, לדרוך עליה, לשכב בתוכה ולהסתכל עליה מלמעלה.
במהלך התערוכה יתארחו אמנים ואמניות מתחומים שונים לעבודה משותפת ותגובה על עבודת המיצב המשתרעת בחלל הגלריה, בניסיון משותף למצוא ולייצר עוד שכבות לעבודה. המרחב והאמנים שעתידים לפעול בו יזמינו את הקהל לקחת חלק פעיל, לגעת, לדרוך ולחוות את העבודה דרך הגוף והתנועה.
נבקש מאורחינו להקפיד על כללי הזהירות ולהגיע עם מסיכות פנים.
בר פרום
נירה פרג – לומדת מחסומים ומפרקת אותם
אמנית זוכת פרסים ומרצה לאמנות שמרבה להציג בגלריות ובמוזיאונים בארץ ובחו״ל. רבות מעבודותיה מתארות פעולות אנושיות באתרים דתיים ומקומות בעלי מטען סמלי פוליטי ותרבותי. העבודות נוצרות כמחקר אמנותי באנתרופולוגיה, וספק מתעדות ספק מכוננות יחס מיוחד בין קדושה, טקסיות ופולחן לבין חיי היומיום.
עד כה הציגה עבודות וידיאו, אולם תערוכתה החדשה, ״תוספת שבת״, כוללת גם יצירות בפיסול, אנימציה ממוחשבת ופרפורמנס.
קוראים לה נירה פרג והיא האורחת שלנו היום בלשם שמיים – פודקאסט התרבות של בית הנסן ומגזין ערב רב.
