הצייר מאיר פיצ'חדזה הלך לעולמו

הצייר מאיר פיצ'חדזה נפטר הבוקר ממחלת הסרטן. פיצ'חדזה, בן 55 במותו, נולד בעיר כותאיסי שבגיאורגיה והחל את לימודי הציור בעיר הולדתו. בשנת 1973 עלה לישראל עם משפחתו. בשנים האחרונות התגורר ועבד בביתו בשכונת פלורנטין בת"א. בתחילת שנות השמונים המשיך פיצ'חדזה את לימודיו במדרשה לאמנות קלישר והפך לחלק מן הקהילה האמנותית המקומית, אולם אף שהתערה בחייו הבוגרים בסביבה ישראלית ובעולם האמנות הישראלית, חוויות הזרות וההגירה הפכו לנושא המרכזי ולצורת הפרשנות העיקרית של עבודתו.

הזרות וההגירה כחוויות אוטוביוגרפיות באו לידי ביטוי בסגנונו הציורי של פיצ'חדזה, שהושפע רבות מן הצייר הגיאורגי הלאומי ניקו פירוסמני והיה שונה בתכלית מצורות הציור המקובלות בישראל, וכן במוטיבים שהופיעו בציורים, דוגמת מזוודות, ספרים ישנים, דמויות משפחתיות, סמלים ונופים זרים. נופים אלו לא היו בהכרח נופי ארץ מולדתו של הצייר. הם תוארו כמשלבים בין כיסופים לארץ המוצא לבין השאיפה להשתלב במקום החדש, אולם נדמה שיותר מאשר זיקה לגיאורגיה, לישראל או לשתיהן גם יחד, הביעו הנופים הדמיוניים תחושה של ניתוק מקשר למקום גשמי ספציפי, העומד בבסיסה של חוויית ההגירה.

מאיר פיצ'חדזה - ציור

פיצ'חדזה בנה לעצמו שם ומוניטין אף שלא הרבה להציג במקומות מרכזיים ולא לימד בבתי הספר המרכזיים לאמנות. יחד עם זאת בעשור האחרון הציג שתי תערוכות רטרוספקטיביות מקיפות – האחת בשנת 2003 במוזיאון תל-אביב, והשנייה בשנת 2008 במרכז חייק ביפו. בראיון לגלובס שנערך לרגל פתיחת התערוכה במרכז חייק סיפר כי בכל כמה שנים הוא חוזר אל תצלומי המשפחה הישנים ורואה אותם בכל פעם בצורה שונה. בהתייחסות לקשר בין אמנות ואוטוביוגרפיה אמר כי "אחד הדברים היפים באמנות זה שאתה לא חייב להתאים לאיזה שהן מסגרות, אתה יוצר את המסגרות בעצמך. אמנות היא כמו כדור שלג, שכל מה שעברתי בחיים נדבק ומתעבה סביבו, ואז זה יוצא החוצה. הקסם הזה לא נעלם. 30 שנה אני צייר מקצועי והקסם הזה לא פג, זה קורה בכל פעם שאני נכנס לסטודיו".