קולאז' ואקריליק על נייר, 21×29.7 ס"מ, 2015. צילום: עדי פלומן
אליה כהן, פרוייקט מיוחד לדימוי היומי, אוצרת: יעל רביד.
הדימוי היומי יוצר רצף שנע בזמן, מעין מחשבה חולפת. המחשבה לעתים מתחלפת במחשבה שהיא רק ואריאציה שלה, ולעתים היא מתחלפת במחשבה אחרת, רחוקה יותר, שלוקחת למחוזות אחרים. כך נוצרות מעין סדרות של מחשבות, מחוברות אחת לשנייה בקווים אסוציאטיביים, לעתים ברורים יותר, לעתים פחות.
הדימוי – צילום של העבודה – יוצר קומפוזיציה חדשה שיכולה גם לתעתע. קטן יכול להיראות גדול, חיבור מינורי בין אובייקטים יכול להיות מוגדל, האור והצבע מתקבעים לרגע ומיקום ספציפיים ודרכם האווירה שמשרה האובייקט יכולה להשתנות.
הצפייה בדימוי היומי, בשונה מחלל גלריה/מוזיאון, הנה התבוננות בדימוי של עבודה, נקודת מבט מסוימת שלה, שנותנת לעבודה קיום אחר, ייחודי עם הקשר שונה, שאינו זהה לעבודה המקורית.
הדימוי היומי הוא דימוי שחולף מהר, מתחלף באחר, כמו חדשות. הדימוי היומי עומד על התפר שבין האחד, היחיד, שעומד בפני עצמו והוא ראש וראשון בכל יום, ובין היותו רק חלק מסדרה או אוסף שמתמשכים והולכים, מתמשכים והולכים, שהתחלתם אינה נראית וסופם לעולם לא יגיע.
לאתר האמנית