מָה הִיא יוֹדַעַת עַל הָעוֹלָם.
עַל הַיָּם, לְמָשָׁל.
הִיא רָאֲתָה אִישׁ אֶחָד.
אֲנִי מִתְכַּוֶּנֶת, רָאֲתָה.
עַכְשָׁו נוֹדֵף מִמֶּנָּה רֵיחַ
שֶׁל שְׂרֵפוֹת דָּמִים וְיָם,
אֲנִי בּוֹחֶנֶת בִּדְאָגָה
אֶת כַּפּוֹת הַיָּדַיִם.(סיגלית דוידוביץ', "מה היא יודעת", מתוך "כתם", הוצאת עכשיו ומחברת, 1979)
החלל המנוקד, "untitled dots com", גלריה משרד, תל-אביב
"untitled dots com", פרויקט מס' 166, גלריה משרד בתל-אביב
נעילה: 27.4.15
האמנים המשתתפים בתערוכה הוזמנו להציג בחלל שקירותיו כוסו במדבקות שחורות עגולות. לרגע אפשר לטעות ולחשוב שהקירות מחוררים; ברגע אחר דומה שמדובר בקירות מנוקדים או מקושטים. ניתן לחשוב על רעיון ה"חירור" גם כמעין ערעור והרהור על גבולות הגלריה. לחלופין, ניתן לראות בנקודות אלמנט דקורטיבי, חשיבה בורגנית על האמנות כקישוט לקיר. העבודות מוצגות ללא כיתובים המפרטים את שם האמן, שם העבודה, החומרים, השנה וכיוצא באלה. הצופה מוזמן לחוות את המרחב באופן אישי, ללא תיווך וללא הסברים. בד בבד הוא מוזמן לעיין בקטע מספרו של מאכס פריש, "הומו פאבר" משנת 1957, שבו הוא קורא לאדם לשוב ולהאזין לנפשו בעולם ההולך ונעשה טכנולוגי. אוצרת ראשית: רחל סוקמן. אוצרת: אלונה מילר.
שני עד חמישי, 11:00–18:00; שישי, 11:00–14:00. רח' זמנהוף 6, תל-אביב. טל' 03-5254191.
דפנה שרתיאל, "untitled dots com", גלריה משרד, תל-אביב
שָׂרָה כְּבָר גְּדוֹלָה
הִיא מִתְעוֹרֶרֶת
בְּאַרְגַּז הַחוֹל."פֹּה" הִיא מְצַוָּה מִטָּה
"שָׁם" עוֹנֶה לָהּ הֵד.
שָׂרָה לֹא לְבַדָּהּ הִיא(חמוטל פישמן, מתוך "שירֵי שרה", הקיבוץ-המאוחד, יבנה, 2004)
רותם ריבק, "untitled dots com", גלריה משרד, תל-אביב
אמיל אברהם, "כל הזכרונות כולם ואף לא אחד מהם", מקום-לאמנות, תל-אביב
פתיחה: שישי, 17.4.15, ב-12:00. נעילה: 16.5.15. אוצר: ניר הרמט
עבודותיו של אמיל אברהם אוגרות מלים ומשפטים הנערמים ומצטברים לבליל של ידע, של דיבור בגוף ראשון, של וידוי. זוהי שפה סמיכה, המהתלת בידע המוקדם של הצופה, מביאה אותו אל פי הבאר, אך מסרבת להתמסר לו. אברהם כותב וכותב שוב, עד שהכתיבה מקבלת איכות מופשטת ופורמליסטית ומתפקדת כקו וגם ככתם. העבודות מזמנות לצופה עמדת צפייה מתסכלת; מחד, האותיות ברורות וניתנות לפענוח ולהבנה, ומאידך גיסא, הן מרובדות, נכתבות זו על גבי זו ומונעות מן הצופה לייצר מהן משמעות קוהרנטית. אברהם מתיך את הפרטי ואת הווידויי עד שאלו הופכים לשדה מנטלי של כרוניקה ללא התחלה, אמצע או סוף. זהו זיכרון חסר צורה, המתוח על פני ציר זמן המהדהד בדמיון ומתעמת עם ההיסטוריה הפרטית שלו ושל הצופים בעבודות.
מקום-לאמנות, קריית-המלאכה, רח' שביל-המרץ 6, תל-אביב. שני עד חמישי, 19:00–11:00, שישי-שבת, 14:00–10:30. טל' 03-6725124.
אמיל אברהם, "פרחים עצובים", 2009. מקום-לאמנות, תל-אביב
כְּשִׁיר הַמּוּדָע
לְדִמְמַת הַדְּבָרִים
אַתָּה מְדַבֵּר כְּדֵי לֹא לִרְאוֹת אוֹתִי(אלחנדרה פיסרניק, מתוך "עץ היקיצה", תרגום: פבלו יצחק הלוי-קירטצ'וק, הוצאת כרמל)
אמיל אברהם, "חללים אחרים", 2003. מקום-לאמנות, תל-אביב
"אולי ביום שני, אולי ביום שלישי", תערוכה קבוצתית, מקום-לאמנות, תל-אביב
פתיחה: שישי, 17.4.15, ב-12:00. נעילה: 16.5.15
אוצרת: דליה דנון: משתתפים: אביבית בלס-ברנס, אורית טוכמן-דואר, פרופ' גילה בלס, דבורה מורג, טלי נבון, טליה טוקטלי, יהודית שרייבר, יעל עומר, מורן שוב, יונתן צופי, שחר קורנבליט.
בחיפושו של האדם אחר משמעות הוא נוטה לחשוב שהשקט הוא התשובה. השקט, בשונה מן השתיקה, הוא מקום המאפשר ליצור, לחשוב ולנסח. התערוכה עוסקת בנושא השקט מנקודת מבטם של 11 אמנים. התערוכה מבקשת לעורר בצופה אותה חוויה שחש האמן בשעה שהוא רוקם את יצירתו. התערוכה מכילה עבודות ציור, קרמיקה, צילום, וידיאו וסאונד. שם התערוכה הוא שורה מהשיר "האיש שאוהב", ג'ורג' ואיירה גרשווין.
מקום-לאמנות, קריית-המלאכה, רח' שביל-המרץ 6, תל-אביב. שני עד חמישי, 19:00–11:00, שישי-שבת, 14:00–10:30. טל' 03-6725124.
טלי נבון, מתוך התערוכה "אולי ביום שני, אולי ביום שלישי", מקום-לאמנות, תל-אביב
"וזאת לשבחו של מורי: הוא לא התרעם עלי; אמנם יש והגיע אל עורי את מקטרתו הבוערת, עד כי צמרי החל מתחרך באחד המקומות שכפי התקשתה להגיע שמה, אבל מיד שב וכיבה את הבערה בכף ידו הגדולה והטובה; הוא לא התרעם עלי, הוא ראה והבין כי שנינו נלחמים, יד אחת, בטבע-הקוף, וכי מנת-חלקי אני קשה משלו".
(פרנץ קפקא, מתוך "דין וחשבון לאקדמיה", תרגום: ישורון קשת, ספריית תרמיל, 1978)
שחר קורנבליט, מתוך התערוכה "אולי ביום שני, אולי ביום שלישי", מקום-לאמנות, תל-אביב
"צורפים פתגם", תערוכה קבוצתית, גלריה חנקין, חולון
פתיחה: חמישי, 30.4.15, ב-19:30. נעילה: 31.5.15. אוצרים: יעל פרידמן ואבי וינוגרד.
כיצד ייראה תכשיט הבוחן אם אלוהים נמצא בפרטים הקטנים? ומהו הביטוי החזותי של "תן לזמן לעשות את שלו"? מה נושא עימו צורף מסיפור חייו כשהוא מתייחס לאמירה "אין בוכים על חלב שנשפך"? האם "בין הפטיש לסדן" היא הטכניקה שהובילה אותו בעבודתו? דינה אברג'יל, שולי אגוזי, מעיין אגמון- קהתי, ורד בבאי, יעקב בלוך, ענת גולן, אוהדה האי-גורדון, נעמה הנמן, נגה הראל, עדן הרמן-רוזנבלום , יסמין וינוגרד, אדה ורדימון-גודנסון, נועה טמיר, הדס לוין, נעה לירן, סיגל משורר, נועה נדיר, אורי סאמט, טל סלומון-הוברמן, שרי סרולביץ, גלית עינב, דניה צ'למינסקי, ליאה קיראל, אלונה קציר, מירב רהט, קובי רוט, דגנית שטרן-שוקן, שרה שחק, איל שינבאום, ירון שמרקין.
גלריה על-שם חנקין, רח' חנקין 109, חולון. שני עד חמישי, 12:00–09:00, 19:00–16:00. שישי ושבת: 13:00–10:00. טל' 03-5590021.
נעה לירן, "אל יתהלל חוגר כמפתח", גלריה חנקין, חולון
מִכְתָּבוֹ פָּרַץ כְּנַהֲמַת יָם
וְהָרִצְפָּה נָעָה תַּחַת רַגְלַי
לוּ נוֹתַר בִּי שֶׁמֶץ
מֵחֵרוּת הַחֲלוֹם
שֶׁמֶץ שֶׁל קַיִץ
לֹא הָיִיתִי שָׂמָהּ
תַּחַת אֶבֶן כְּבֵדָה
בַּקָּשָׁה פִּתְאוֹמִית וְזָרָה כַּמָוֶת.
נִדֱכֵּאתִי
קְשִׁי לְבָבִי מֵטִיל בִּי אֵימָה(זלדה, מתוך "שנבדלו מכל מרחק", הקיבוץ-המאוחד, 1983)
שרי שרולביץ, "מעשים קולם רם מקולן של המלים", גלריה חנקין, חולון
"אֶחָד מִשָּׁרָשַׁי הָרַבִּים
תָּקוּעַ בֵּין אֶצְבְּעוֹתֶיךָ –
תּוֹדָה!"(אסתר ראב, מתוך השיר "מכתב בכיוון הפוך", "כל השירים", זמורה-ביתן, 1994)
***
גלריות, מוזיאונים ושאר חללי תצוגה מוזמנים לכתוב לנו, ואנא צרפו תמיד דימויים:
yayinzol@gmail.com
הו רחל, איזה שירים וטקסט יפים הבאת אלינו כל השאר אינפורמציה חזותית
נחמה גולן
| |