פתאום באו לקחת אותי. שוטר גבוה מחוק פנים ושוטרת כבדת גוף במבט מרוכז וחתום. השתהו בפתח, התלמידים ובהם אני נשאו אליהם עיניים. הם סקרו את הכיתה ופילסו דרך במתינות ובלי היסוס עד אלי. בואי איתנו בבקשה, השוטרת אמרה בקול יציב, שקט מאוד, שמעתי אותו ברור ותהיתי אם כולם שומעים. שאלתי בקול רם, למה, מה עשיתי. הם שתקו, מחכים בשמץ קוצר רוח, כאילו השאלה קטנונית, דווקנית. קמתי והלכתי איתם.
***
"קריאון" | טרגדיה לשחקנים ובובות על-פי אוריפידס, סופוקלס וז'אן אנואי
חמישי, 14.8.14, ב-20.30
תיאטרון המרתף, ירושלים
עיבוד למחזה "אנטיגונה" המציב במרכז את דמותו המושמצת של המלך קריאון, אחרון מלכי תבאיי, ובוחן את הרגע שבו חוק ואידיאולוגיה נפגשים.
תרגום, עיבוד, בימוי ועיצוב: יפים ריננברג. משתתפים: יצחק פקר, בר בנימין וחיים סופר.
תיאטרון המרתף, רח' עמק-רפאים 7 (פינת סמטת פטרסון), ירושלים. כרטיס: 50 שקל. טל' להזמנות: 02-5639975.
מתוך ההצגה "קריאון", המרתף, ירושלים
התא היה כמו שאפשר לדמיין תא, רק קצת גדול יותר. חלון אחד גבוה ממידתי וקטן, אבל דרכו חדר אור שהציף את החדר. מיטת יחיד קטנה מתחת לחלון. שוטטתי בו כולו, מפינה לפינה, אבל ראיתי אותו קבוע כמו מתוך עדשה מעוותת בפינה אחת, מול הדלת הנעולה. כאילו העין שלי היתה מצלמה קבועה בפאת החדר. והרי אני זזה.
***
השקת "ספר שעיר" של מרחב ישורון והופעה של להקת להקת
מוצאי שבת, 16.8.14, ב-20:30
סדנאות האמנים, ירושלים
מרחב ישורון משיק ספר חדש לצד להקת להקת, המנגנת מוזיקה מקורית ומאולתרת בסגנון מוזיקת עולם, ג'אז ומעט פולק.
חברי להקת: אילן סמילן, גיטרה; גונן ויזל, קחון; גלעד רוט, סקסופון.
זכרתי את י', שנכלאה בתא בדרום, והמחשבה שנשארה שם ימים רבים עוררה בי עכשיו פלצות ואשמה: אז לא כאב לי עליה עד כדי כך. חשבתי: האם היו לה ספרים, ודאי לא היו לה ספרים, מזל שלי יש ספרים. ואכן בקצה המיטה היתה ערימה קטנה: קפקא, בנימין ועוד משהו, בדיוק החבילה שעומדת בשולי השולחן שלי בבית. הושטתי יד, והחבילה התאיידה כאילו היתה עשויה מים.
***
!AH | רותי דה-פריס
גלריה החנות, העלייה 31 תל-אביב
פתיחה: 21.8.14
דה-פריס משתמשת בוויטרינות של גלריית החנות כאריזה שקופה המציעה פגישה עם דמות של הלוחמת HA, וכל האביזרים הנלווים לה: החיה שעליה היא רוכבת למסעות, כלי הנשק שלה ובגד חלופי. דה-פריס מושפעת ממקורות אתניים וממיתולוגיות שונות ומשתמשת בניילון, קלקר, מדבקות וחמרן.
רותי דה-פריס, HA, גלריה החנות, תל-אביב
התא התמלא רחש, אמא, צ', אנשים נוספים עמדו בו וטיכסו עצה, ואף אני העליתי אפשרויות, אלא שאיש מהם לא היה בתא בגופו ממש, הם היו כמין רישומים ארוכים וצרים, וכשסבו על מקומם הפכו לקו ונעלמו.
***
"העץ הנדיב" | תערוכה קבוצתית בגלריה לאמנות אום אל-פחם
פתיחה: 13.9.14
נעילה: 13.12.14
מהותו, חשיבתו וסמליותו של עץ הזית מוצגת על-ידי 78 אמנים ישראלים ופלסטינים. למרות היותו "העץ הנדיב", עבר הזית תלאות ומהמורות, הותק ממקומו הטבעי, עבר מיד ליד, נעקר, הושחת ושוב שוקם. באופן אירוני, עוצמת הסכסוך מתעצמת דווקא בימי המסיק. אוצר: דניאל כהנא.
הגלריה לאמנות אום אל-פחם, ראשון–חמישי, 09:00–16:00, שבת, 09:00–16:00.
לפרטים: 04-6315257.
עמאר יונאס, מתוך התערוכה "העץ הנדיב", אום אל-פחם
אחר-כך הלכתי למות. למוות היה תאריך. ישבתי בחדר גדול והכנתי ארבע מתנות לאחרי מותי. כל מתנה היתה אמורה לגרום למותו של אדם אחר. הכנתי אותן בשוויון נפש, בדייקנות, כאילו מדובר בנוהג נפוץ, בחירה לגיטימית.
דני קראוון, "פרדס", מתוך התערוכה "העץ הנדיב", גלריית אום אל-פחם
כשהערב ירד היו המתנות מוכנות. החדר התמלא חוגגים שישבו, כמוני, לשולחנות ארוכים מאוד. המתנה הראשונה עמדה לצאת אל הפועל. בין השולחנות רקד לוחם יפני קטן, כמעט גמד. ראיתי רק את רגליו מטופפות. שלחתי את המתנה הראשונה, וחבל מתוח נשלח כפלצור מתחת לשולחנות ונכרך על קרסוליו. הוא מעד והשתטח ואחת מנעליו התעופפה. היושבים צהלו ומחאו כפיים. המחשבה שאותיר אחרי שלושה מתים נוספים התעוררה במלוא זוועתה. גם מותי שלי עורר אותה זוועה.
***
מיכאל חאלק, "זית כבוש", שמן על בד, 2014. מתוך התערוכה "העץ הנדיב", אוo אל-פחם
כשהתעוררתי נותרה רק העובדה התמוהה שלא הרגל כולה נכרתה ועפה, אלא רק אחת מנעליו. כאילו החלום השתמש ב…רגע, מחפשת, סינקדוכה. הרי הוא היה אמור למות כולו, אבל כאילו לחלום לא היה נעים, וייצג את מותו בנעל שניתקה מהגוף ועפה. כאילו החלום התלזלז באמצע שלו, אמר: אני מטפורה. המוות אצלי יכול להתרחש רק כסינקדוכה.
אני חושב :בננה
איתמרז
| |