משהו משונה קורה בתרבות הישראלית. קערת תותים עם סוכר שעמדה יותר מדי זמן מחוץ למקרר, אלכוהול תוסס ושכבת עובש ירקרקה אפורה משום לחות מזרח-תיכונית ושמש. מידע זורם. מסך מחשב דבוק לרשתית העין, פעולות חשמליות אוטומטיות במוח. אחינועם ניני לא תעמוד לצד אריאל זילבר (מדוע שלא תעמוד על הבמה, הפרס בידה, ותאמר את עמדתה הפוליטית? האם אין במעשה דחיית הפרס משום תבוסתנות?). אדם ורטה עובד בטבעון וחי בכליל. אני יכולה לשרטט את הדרך שהוא עושה כל בוקר וחזרה בשעת בין ערביים, בתי-הזיקוק באופק. כן. לא. כן. לא הציבור נדרש להכריע בכל רגע אם הוא אוהב או לא אוהב. מערכת בינארית אנושית. אייל גולן מאיים לתבוע את המרכז לנפגעות תקיפה מינית, הצעת חוק ראשונה עברה: לא להשתמש במלה נאצי, קריאה שנייה לא עברה. כן. לא. ספיר סבח לוחצת ידיים בכנסת. התיק של אייל גולן בפרשת "משחקי חברה" נסגר מחוסר ראיות. מדוע החוקרים קראו לתיק "משחקי חברה?" האם אלו משחקי החברה שלנו, החברה? אך לפני כן, מדוע תוכנית טלוויזיה נקראת "אייל גולן קורא לך"? מדוע הפנייה היא בלשון נקבה? אזורי הספר נעלמו. הכל נמצא בתוך הידוע. הכסף וההיי-דפינישן הפכו את העולם לסרט פורנוגרפיה ואותנו לגיבוריו. "תעשי סקס עם המצלמה, ועכשיו גם מאחור", זועקות פרסומות חוצות. בת-יענה טומנת ראשה בחול, אך כאן הכל אספלט ובטון. ומה בנוגע לאמנות? סופות אינן פוסחות על מגדל שן רעוע. ביום שישי יתקיים "כנס חירום על מצבה של האמנות". יוזמה של תלמידי התואר השני של בצלאל. אך האם נכון להפריד את "מצב האמנות" מהמצב הכללי? האם החיים עצמם אינם חלק ממצב האמנות? ומה לגבי המלה הזאת "חירום", האם לא הגיע הזמן לחדש את אוצר המלים ולבחור במלה שסוף-סוף ניתן יהיה לחיות איתה בדרך נועם?
***
הצעת החוק שנדחתה בקריאה שנייה האוסרת לקרוא "נאצי" הזכירה לי את העבודה "מועל יד" של הדס תפוחי מ-2010 . באמנות מותר להגיד נאצי, אך האם האמנות מתירה להשתמש בכל מלה שנחפוץ? יש משהו מגוחך להחריד ומסוכן בחבורת אנשים שמחליטים להוציא מלים מחוץ לחוק. במקרה "הנאצי", התקשורת בחרה לתת סיקור נרחב של הנושא. כאן אני פונה אליכם ושואלת: אילו מלים אסור להגיד כשמדברים על אמנות ואילו מלים מותר או רצוי ומדוע?
Moal yad from Hadas Tapouchi on Vimeo.
"out of the blue" כנס חירום
הסטודנטים לתואר שני בבצלאל סוגרים היום חודש ימים לשביתתם, שביתה שפתחו בה בעקבות התפטרותו של ראש המחלקה ד"ר רפאל זגורי-אורלי. המוטיבציה של הכנס אינה לדון בסוגיות פנים-בצלאליות, אלא לקיים רב-שיח בהשתתפות אמנים, אוצרים ואנשי אקדמיה ולדון בבעיות הקיימות בבתי-ספר לאמנות.
בין הדוברות בכנס: הדס קידר, מרצה בבצלאל ומעבירה קורס הנקרא "360 מעלות בצלאל". "הקורס משמש מודל או אפשרות לתקשורת פתוחה ושקופה ושיתוף של מידע בין משתתפי הקורס, סטודנטים ועובדים, שמחזיקים בנקודות מבט שונות על בצלאל. הייתי שמחה לדמיין שהמרחב שיצרנו בקורס יתרחב אל עבר כלל האקדמיה ויגרום לשקיפות ושיתוף של מידע בין ההנהלה, העובדים והסטודנטים".
ד"ר חנה פרוינד-שרתוק, ראש מחלקת אמנות במנשר, אמרה בשיחה איתה: "אני מקווה שלא אמצא את עצמי בתוך כנס מחאה על התפטרות ד"ר זגורי-אורלי, כי אינני מכירה או קשורה לנושא". היא הוסיפה ואמרה: "אני שמחה שסטודנטים יוצאים לרחוב ואני לא יודעת מה הוציא אותם לרחוב. בכנס אדבר על כוחנות שבאופן מסורתי נמצאת ומאפיינת שיעורים וביקורות. הייתי רוצה לראות שיעורים שמתנהלים בתנאים של חיבה ולא בדום מתוח. לא ניתן להפריד בין התוכן לבין צורת הלימוד. התוכן והנסיבות אינם דבר נפרד. נדמה לנו שאנחנו יודעים איפה הכוחנות נמצאת ואיפה לא, אבל זה זולג למקומות אחרים, למסדרונות וליחסים, ובסופו של דבר אי-אפשר להפריד את לימודי האמנות מהכוחנות הזאת".
כנס חירום
כנס חירום
שישי, 7.2.14, בשעות 09:30–14:30
גן החשמל, לבונטין פינת החשמל, תל-אביב
***
תמי בן-תור ומיקי כרמי, "הומניזם רדיקלי"
בן-תור וכרמי חיים ויוצרים בניו-יורק, נמצאים בביקור בישראל ופותחים תערוכה.
בעלי-חיים. בני-אדם. כל העולם עשוי סביבות מלאכותיות. אבא. אמא. בית. ארכיטקטורות שמגינות על תרבות. ורידים בולטים צהבהבים מוכתמים חום ועור שקוף. ילדים לגדל. הורים לטפל. ביצת תרנגולת בכיור לנקות ממנה חותמת ורודה בסקוצ'ברייט. החדר מבולגן. חוט סאונד סינתטי של מנגינות שירי ערש. דמויות שיצאו מאגדות עם לוחצות רקורד על מצלמת וידיאו ומספרות את סיפורן האמיתי, כפי שהן חוו אותו. דמויות כמו רות כץ עולות באוב, מתראיינות ומספרות לנו את הסיפור שלהן שנראה שמדבר מגרון תת-ההכרה של החברה הישראלית.
תמי בן תור. סטילס מתוך וידאו 2009 "polam"
מיקי כרמי, "סבתא", 175×127 ס"מ. 2006
המיצג "2014 – האקסטזה של האמן הממוסד"
שישי, 7.2.14, ב-12:00, בגלריה רוזנפלד
"הומניזם רדיקלי"
חמישי, 6.2.14, ב-20:00
גלריה רוזנפלד, שביל המפעל 1, תל אביב
***
השקת המגזין "איגוד עניינים"
ערב לכבוד השקת כתב-עת מקוון חדש יתקיים בשבוע הבא, ביום רביעי. הגיליון הראשון עוסק בקשר בין אמנות להוראה ונקרא "אמן לשעה". המגזין הוא תוצר של מה שהתחיל בקיץ 2011, בעת המחאה החברתית ומחאת האמנים.
מגזין "איגוד עניינים"
"איגוד עניינים"
רביעי, 12.2.14, ב-21:00
משתתפים: יו"ר האיגוד גלעד אופיר, עורכת המגזין הדס קידר, פרופ' לארי אברמסון, ים המאירי, דניאל לנדאו, ד"ר שרה מרקוביץ' ומוטי ברכר, עוזי פיינרמן, סניור סנדוויץ'.
צימר, רח' הגדוד-העברי 5, תל-אביב
***
מועדון הסרט האילם 3
במוצאי שבת תיפתח עונה שלישית ל"מועדון הסרט האילם", שבה ינגנו מוזיקאים מוזיקה חיה ומקורית לסרטים אילמים. הסרטים האילמים נעשו לפני טכנולוגיית הפסקול, והקרנות מסוג זה היו דרך צפייה רגילה של הראינוע.
תוכנית הערב:
נועם ענבר ומאיה דוניץ, Passion Jeanne d’arc, 1928
אלכס דרול וניקו טין, Love of Zero, 1927, Bug Vaudeville, 1921
ערן זקס, Dancing Pig, 1907, Damnation of Faust, 1898
כולם, Jeanne D’arc, 1900
מועדון הסרט האילם
שבת, 8.2.14, ב-20:30
כניסה: 40–50 שקל
משתתפים: ניק טין ואלכס דרול, נעם ענבר ומיה דוניץ (הבילויים), ערן זקס
אוצרת הסדרה: מיה דוניץ
יועץ לסרטים: דורון גלילי
התיבה, שדרות ירושלים 17, יפו
***
"במדבר דברים"
היא יוזמה חדשה וראשונה של מרב דביש-בן-משה, כחלק מהפסטיבל השנתי "דרום אדום", זמן פריחת הכלניות בצפון הנגב שבמסגרתו נפתחות בסוף-השבוע ובמהלך השבוע הבא תשע תערוכות בתשעה מוקדים שונים בנגב. התערוכות כולן עוסקות בנוף המקומי ובשאלה כיצד מהלכים גיאופוליטיים משפיעים על תפיסות חברתיות ותרבותיות.
בגלריה לאמנות במכללת קיי בבאר-שבע תיפתח בשבוע הבא תערוכה של שניים מקבוצת אוהל, "אוהל במדבר". קבוצת אמנים בדואים צעירים: איאד אלבז, צלם, עוסק בתיעוד משחקי כדורגל; נעמן אבו-פריח, צלם; עדן עלאטאונה, ציירת וחוקרת סוגיות של נשים ערביות ובדואיות; מרווה אבו-פריח, ציירת; בתערוכה יציגו שרה אבו-קרינאת, ציירת וצלמת ואיוב אבו מדיעם, צלם חברתי ופוליטי. אפשר להתעדכן בדף הפייסבוק וב-pdf.
איוב אבו-מדיעם
תמר הירשפלד, "דרום אדום"
ענבל הופמן
קיבוץ בארי, ניר עברון ועומר קריגר, "מראה הצבה"
"במדבר דברים"
אמנים משתתפים: שמעון פינטו, תמר הירשפלד, ניר עברון, עומר קריגר, מקס אפשטיין, ימימה ארגז, מרב דביש-בן-משה, אלון דגני, ענבל הופמן, עינת עריף-גלנט, דינה שנהב, עזרא אוריון, שנטל אקרמן, שון גולדוול, שרון גלזברג, הינדה וייס, טרייסי סנלינג, אסף שושן, לודוויג בלום, שלומית באומן, הדס קידר, איתן בוגנים, רווית משלי, פיטר יעקב-מלץ.
אוצרים: פרופ' חיים מאור, גל מהלר, רווית הררי, זיוה ילין, מרב דביש-בן-משה, ישראל רבינוביץ', דליה מנור, אייל אסולין, הדס קידר, איתן בוגנים
***
Spontaneous
מופע ליצנות מצחיק ומטורף, עולמות שלמים נבנים באמצעות כפיות. גילי עברי עבד שנים רבות בהופעות רחוב ברחבי העולם ומשלב את הקהל במהלך המופע.
spoontaneous
Spoontaneous
שבת, 8.2.14, ב-21:00
מאת גילי עברי
כניסה: 50 שקל
החנות, רח' העלייה 31, תל-אביב
***
אירוע נעילה: "מצד שני"
בדרך כלל כאשר מביטים בכלי קרמיקה, תשומת הלב מוקדשת לצדי האובייקט או לחלק העליון.
התערוכה מציגה כלי קרמיקה ישראליים מכל התקופות כשצדם התחתון פונה מעלה, חושף את חתימת היוצרים ואת אופן הגימור של הצד השני.
אירוע הנעילה בא כדי לענות על תשוקה של המבקרים בתערוכה להפוך את הכלים על צדם "הנכון". המיצגנים יהפכו את הכלים עבור הקהל, ב"מחול סירקולרי סטרילי לצלילי נעימה מהפכת". דברי המיצגנית רביד רובנר.
מצד שני
"מצד שני"
שבת, 8.2.14, ב-13:30
אוצרת: שלומית באומן
מיצגנים משתתפים: רביד רובנר, יונתן גירון, הורי יצחקי, אבנר עמית וחברים.
בית בנימיני, רח' העמל 17, תל-אביב
***
שיחי גלריה: "המגדל הבוער" עם האוצרת שרית שפירא
התערוכה "המגדל הבוער" עוסקת במגדלים השונים של העידן המודרניסטי, כמגדל אייפל, מגדלים של מבני תעשייה, מגדלי-כוח, מגדלי-תקשורת וגורדי-שחקים, הנראים לרוב כטוטמים שוממים של עידן שבו הותש כוחם ורק צלם הכבד נשאר. מה נותר מאותו מגדל מפואר שבנייתו, תועלתו ושררתו שבקו מלכת? זו אחת השאלות המרכזיות שהתערוכה "המגדל הבוער" מבקשת לברר (דברי ההודעה לעיתונות).
קלף טארוט, "המגדל הבוער" (לא חלק מהתערוכה)
"המגדל הבוער"
שישי, 7.2.14, ב-11:00
הגלריה האוניברסיטאית, רח' חיים לבנון 1, תל-אביב
***
אלינה ספשילוב, "keep it Simple"
ספשילוב תדבר על ציור ורישום מתוך התבוננות בישראל ועל ההבדלים בין ציור היפר-ריאליסטי לציור מתוך התבוננות. הפרקטיקה הזאת, לדבריה, יכולה לתרום "לכל אנשי המקצועות הוויזואליים ולא רק לציירים שבינינו", כפי שהיא כותבת בדף הפייסבוק שלה.
אלינה ספשילוב, ללא כותרת, 2013
"keep it Simple"
שישי, 7.2.14, ב-12:00
גלריה ג'ולי מ., רח' בצלאל יפה 10, תל-אביב
***
"גדעון גכטמן, אמנות רטרוספקטיבית או הכל ולא כלום"
הרצאה של איה מרון, אוצרת התערוכה. שיטוט על פני השטח ובתוך גופו של גדעון גכטמן.
גדעון גכטמן. ארכיב. טכניקה מעורבת. 2003. צילום: אלי פוזנר
© מוזיאון ישראל
"גדעון גכטמן, אמנות רטרוספקטיבית או הכל ולא כלום"
שלישי, 11.2.14, ב-18:00
רח' האמן 26, תלפיות, ירושלים
***
"Guess What"
קיריל וילואוז (Cyril Vouilloz), המכונה Rylsee, הוא אמן שווייצרי שחי ויוצר בברלין, עוסק בטיפוגרפיה, ציורי קיר ועיצוב. ביום שלישי, 11.2.14, יעביר בצימר סדנת ציור שלטים. פרטים על הסדנה בדף הפייסבוק.
לאתר האמן
Rylsee
"Guess What"
חמישי, 6.2.14, ב-20:00
הצימר, רח' הגדוד-העברי 5, תל-אביב
***
***
