בלוג אורח: "שיר ותמונה"
אל הסדרה המדהימה "משחקי הכס" התוודעתי קצת באיחור, לפני כשנתיים. הסדרה, שהתחילה ב-2011, מבוססת על סדרת הספרים של ג'ורג' ר"ר מרטין, "שיר של אש ושל קרח", שתורגמה גם לעברית (ולשמחתי יש לי את כולה, כך שאני ממלאה את החסך בקריאה עד העונה הבאה).
לפני שנתחיל, אזהרה: יהיו פה כמה ספוילרים. לשיקולכם.
הסדרה מספרת את סיפורו של יקום מדיאוולי (ימי-ביניימי) פנטסטי שבו שבע ממלכות. היא מתקיימת בשלהי עידן קיצי ארוך במיוחד, ומחולקת לכמה קווי עלילה: הראשון מתמקד בקורות בתי-אצולה השקועים במלחמה על כס הברזל של שבע הממלכות; השני מגולל את האיום מפני החורף המתקרב ומהיצורים האפלים מהצפון שמגיעים איתו; השלישי מגולל את נסיונה של יורשת העצר, האחרונה בשושלת שלה, לשוב אל הממלכה מגלות במזרח ולכבוש את הכתר מחדש.
על אף שמדובר בפנטזיה, ההשפעה המדיאוולית ניכרת היטב: הסופר אף שאב השראה מכמה אירועים היסטוריים מהתקופה, שהבולט שבהם הוא מלחמות השושנים, שהתרחשו באנגליה במאה ה-15. על הכתר נלחמו שתי משפחות עיקריות: משפחת יורק (בדומה לסטארק) ולנצ'סטר (בדומה ללאניסטר).
המלחמות, שהיו עקובות מדם וכללו תככים ומזימות בדיוק כמו ב"משחקי הכס", נקראו "מלחמות השושנים" בגלל סמלי הבתים – שושנה אדומה לבית משפחת לנצ'סטר ושושנה לבנה לבית יורק. סמלי הבתים בסדרה מושפעים ככל הנראה ממשפחות לנצ'סטר ויורק האמיתיות. השושנים בסדרה משויכים לבית משפחת טיירל, שחברו ללניסטרים, שסמלם הוא אריה.
סמלה של משפחת לנצ'סטר היה ורד אדום, ובמוזאיקה שנמצאת בעיר לנצ'סטר באנגליה נראה סמל המשפחה יחד עם דמות אריה, ממש כמו האיחוד בין טיירל ללאניסטר.
מי שמתעניין במקורות ההיסטוריים של הסדרה יכול לקרוא את הכתבה הבאה, שמשווה בין מאורעות ודמויות בהיסטוריה לאלה שבסדרה. כך, למשל, ריצ'ארד השלישי תואר מצד אחד כאדם חכם, מעוות וגיבן (טיריון), אבל גם כסדיסט אכזר (ג'ופרי).
הנרי השביעי, שהיה יתום מאב, שב מן הגלות, כבש את מקומו של ריצ'ארד השלישי (דאינריז) והקים שושלת מלכים חדשה כשאשתו אליזבת ילדה לו את הנרי השמיני (שגם לו יכולה להיות השפעה על ג'ופרי כמלך אכזר).
הנרי השביעי הגיע משושלת טיודור, שסמלה כלל… דרקון.
סרסיי היא אליזבת וודוויל היפה והקרה, שפיתתה את המלך אדוארד הרביעי. וודוויל נודעה בכך ששמה את עצמה ומשפחתה מעל כולם, בדיוק כמו סרסיי, וגם היא סבלה מבגידותיו המרובות של בעלה. דמותה של וודוויל מופיעה בסדרה "המלכה הלבנה" של ה-BBC (המבוססת על ספריו של פיליפה גרגורי), שמתארת את מלחמות השושנים.
סאנסה כנראה מבוססת על דמותה של אליזבת מיורק, אמו של הנרי השמיני. לאחר שריצ'ארד השלישי הדיח את משפחתה מכס המלוכה, הנרי השביעי התחתן איתה כדי להמשיך את השושלת המלכותית (אליזבת היתה היורשת החוקית של הכתר). כלומר, השידוך בין אליזבת להנרי היה – בדומה לנישואיהם המיועדים של ג'ופרי וסאנסה – נישואים פוליטיים לכל דבר. בניגוד לג'ופרי וסאנסה, בין אליזבת להנרי השביעי שררה אהבה.
מעבר לעלילה, המדיאווליות באה לידי ביטוי בתפאורה ובעיצוב האמנותי וגם בלבוש (נושא שעליו כותבת בהרחבה זוהר חברתי בפוסט משלה).
כדאי לצפות בסרטון הבא בו הארט-דירקטור מספר על תהליך העבודה שלו, הנה סרטון נוסף של אחת המעצבות שמספרת על תהליך העבודה ומקורות ההשראה שלה.
שני המעצבים מספרים שעולם ההשראות שלהם רחב ואינו מושפע מתקופה או תרבות אחת. למעשה, לכל סט של תפאורה השפעות אמנותיות ייחודיות משלו.
וינטרפל
וינטרפל הוא מקום מושבם של אנשי הצפון ושל משפחת סטארק, ובראשה אדוארד (נד) סטארק, מושל הצפון. בתחילת העונה הראשונה נקרא סטארק על-ידי המלך המכהן, רוברט באראת'יון, להיות יד ימינו ולעבור יחד עם משפחתו אל קינגסלנדינג (מושב המלך). וינטרפל מעוצבת בהשפעה מדיאוולית ברורה. היא נמצאת בצפון האפל והקר, המהדהד את התדמית של ימי הביניים כתקופה חשוכה בהיסטוריה, תקופה שבה רווחו האמונות הפגאניות, הכשפים וספרי המטיילים המלאים ביצורים פנטסטיים. בני הצפון האמינו באלי הטבע והתפללו לעצים, מה שבהחלט מתאים לפגניזם התקופתי.
מבחינה אמנותית-היסטורית, תושבי וינטרפל היו קרובים לעמים הקלטיים, שישבו במערב אירופה של ימי-הביניים לפני הכיבוש של האימפריה הרומית. גם לדרואידים, הכוהנים של הקלטים, היו עצים מקודשים והם האמינו ברוחות הטבע, בדיוק כמו בווינטרפל.
הקלטים יצרו מלאכת מחשבת במתכת ועיטרו את כלי העבודה בדגמים גיאומטריים ואורגניים לצד דמויות בעלי חיים ולעתים רחוקות בדמויות אדם. עם התפשטות הנצרות יצרו הקלטים את צלב האבן התלת-ממדי והמעוטר, המזוהה עימם עד היום.
וינטרפל מבפנים אפלה וקודרת. הפיתוחים על הקיר מזכירים מאוד אמנות קלטית.
גם אזכורים של אמנות ימי-הביניים נוכחים בסדרה, וניתן לראותם במערת הקבורה של וינטרפל.
מעניין שהנוכחות הבולטת של עורבים בסדרה, ובייחוד בווינטרפל ובמשמר השחור, מגיעה גם היא מהמיתולוגיה הקלטית, שבה עורבים נקשרו למלחמה ולמוות. אגב, במיתולוגיה הוולשית יש אל בשם בראן, שמשמעותו בוולשית עורב, מה שמסביר את החלומות של בראן בסדרה.
מבחינה אדריכלית, הטירה של וינטרפל מזכירה מבצרים צלבניים.
או טירות בריטיות מימי-הביניים:
קינגסלנדינג
קינגסלנדינג הוא מקום מושבו של המלך ומשפחתו, מדרום לווינטרפל, והוא מעוצב, בניגוד לו, בצורה רנסנסית יותר. מושב המלך הוא מקום חם, עשיר וצבעוני. הדבר מתבטא הן בבגדי המשפחה המלכותית והן בעיצוב האמנותי.
מבנה הארמון מזכיר קצת מבנים גותיים בגלל הצריחים שלו, אבל בסך-הכל מדובר בארמון פנטסטי למדי, שקשה לשייך לתקופה בהיסטוריה:
עיצוב הפנים עשיר וצבעוני, בניגוד לקדרות של וינטרפל, ומלא בעיטורים ושטיחי קיר עם סצינות קרב/ציד שמאפיינות בעיקר את המאות 15–16.
פרט מתוך שטיח קיר מהמאה ה-15:
קארת'
בעונה השנייה אנו מתוודעים לעיר האקזוטית קארת', שמזכירה את פרס העתיקה. העיצוב אוריינטליסטי עם פרסקאות רנסנסיים (בגלל העומק והפרספקטיבה, בניגוד לעיטוריות השטוחה של ימי-הביניים). הטווס בציור ובעיצוב האמנותי (פסלים של טווסים) מסמל אקזוטיקה.
מאפיין נוסף של ימי-הביניים הוא העיסוק ביצורים פנטסטיים – דרקונים, חדי קרן ושלל מפלצות. עיסוק זה הגיע עוד מהעת העתיקה דרך ימי-הביניים כחלק מהמיתוסים של העמים העתיקים, והתפשט בספרי טבע שהיו פופולריים מאוד בימי-הביניים ותיעדו לכאורה מסעות בארצות רחוקות ומפגשים עם יצורים פנטסטיים.
הדרקון למשל, שמאוזכר הרבה ב"משחקי הכס", הגיע במקור מהמיתולוגיה היוונית, ובימי-הביניים הפך לסמל הרוע בנצרות. הוא הונצח בסיפורים על קדושים שהביסו דרקונים, כמו ג'ורג' הקדוש, שתואר רבות באמנות.
כיוון שהיקום של "משחקי הכס" מושפע מאוד מהמיתולוגיה הימי-ביניימית, לא פלא שהדרקונים משחקים בו תפקיד מרכזי. הדימוי של דאינריז טארגאריין כאם הדרקונים שמיניקה אותם כשהם בוקעים (תיאור שמופיע בספר, אבל לא בסדרה) מזכיר מאוד איור של כתב יד איטלקי מהרנסנס. על אף שכאן האשה היא פרסוניפיקציה של איטליה, ההקשר שונה לחלוטין ויש רק דרקון אחד. אין לי מושג אם הסופר הושפע מהדימוי הזה, אבל בתור השראה חזותית כללית זה די דומה.
אזכור אמנותי קצרצר נראה בפרק כשרוז נרצחת על-ידי המלך ג'ופרי הנאלח בצורה סדיסטית לחלוטין: הוא קושר אותה ויורה בה חצים. התנוחה שלה מזכירה מאוד את התיאורים הרנסנסיים והבארוקיים של סבסטיאן הקדוש. לא ברור אם הדמיון הוא קריצה מכוונת לחובבי אמנות כמוני, או שיטת עינוי שרירותית של ג'ופרי.
עוד אזכור למרטיר נמצא בסמל של בית בולטון – איש צלוב על איקס. כולנו זוכרים את רמזי סנואו הסדיסט שעינה את תיאון גרייג'וי על צלב כזה. מתברר שזו היתה שיטת צליבה מקובלת בימי-הביניים, ואחד משליחיו של ישו, הקדוש אנדרס, סיים כך את חייו (תודה לתום קליין על הטיפ).
אזכור תרבותי נוסף קיים בדמותה של המכשפה האדומה ובקשר שלה עם סטאניס. מהרבה בחינות, הקשר הזה דומה לקשר בין המלך ארתור למכשפה (במקור טובה ובסיפורים מאוחרים יותר רעה) מורגנה לה-פיי. האגדות הארתוריאניות שנפוצו בבריטניה בימי-הביניים סיפרו על מעלליו של המלך ארתור ואבירי השולחן העגול, ובין השאר גם על מורגנה לה-פיי, המכשפה שפיתתה אותו ללדת ילד מרושע שאחר-כך תפס את מקומו.
מי שצפה בסדרה הבחין בדמיון – המכשפה האדומה מפתה את סטאניס ללדת יצור שטני שהורג דווקא את אחיו רנלי, אבל באופן כללי מתנהגת כמו פאם-פטאל הרסנית, בדומה למורגנה.
המקור של מורגנה לה-פיי הוא במיתולוגיה האירית, שמתחברת להשפעות הקלטיות בסדרה. באמנות תוארה מורגנה כאשה יפה עם שיער אדום, בדיוק כמו המכשפה האדומה בסדרה.
מקווה שעמדתי במשימה הלא פשוטה למצוא הקשרים אמנותיים ב"משחקי הכס", אשמח לשמוע הערות והצעות נוספות. פוסט זה הוא שיתוף פעולה ביני לזוהר וסילויצקי, שכותבת את הבלוג Little Miss Sunshine, והפעם הקדישה פוסט לבגדים של הסדרה. תודה רבה לטל שוטנשטיין על הרעיונות הטובים שתרמה לפוסט. למי שמעוניין לחקור את הסדרה במובן ההיסטורי, אני ממליצה גם על הבלוג הזה, שמשווה בין אירועים ודמויות בהיסטוריה לבין מאורעות ודמויות בסדרה.
ליטל, תודה על המאמר.
שאלה לי:
באחת הפסקאות את כותבת: ״…כיוון שהיקום של "משחקי הכס" מושפע מאוד מהמיתולוגיה הימי-ביניימית, לא פלא שהדרקונים משחקים בו תפקיד מרכזי. הדימוי של דאינריז טארגאריין כאם הדרקונים שמיניקה אותם כשהם בוקעים (תיאור שמופיע בספר, אבל לא בסדרה) מזכיר מאוד איור של כתב יד איטלקי מהרנסנס. על אף שכאן האשה היא פרסוניפיקציה של איטליה, ההקשר שונה לחלוטין ויש רק דרקון אחד. אין לי מושג אם הסופר הושפע מהדימוי הזה, אבל בתור השראה חזותית כללית זה די דומה״
מהו אותו כת ביד איטלקי מהרנסנס? הדימוי של איטליה שמניקה שתי מפלצות כלאחר-שד מעניין אותי במיוחד
תודה
דורית
דורית
| |תודה רבה דורית.
כתב היד הוא: (Breve trattato delle affittioni d'italia et del confitto di Roma con pronosticatione (1525-1550
Italy, personified as a woman, is torn at the breasts, but is protected by the hand of the King of France
וזה לצערי כל הידוע לי עליו.
ליטל מינקין
| |תודה ליטל
נרשמתי לבלוג שלך, שיר ותמונה
ממתינה בסבלנות לפוסטים חדשים
שנה טובה
דורית
| |תודה לך, שמחה לשמוע 🙂 מבטיחה לך פוסטים נהדרים. שנה טובה!
ליטל מינקין
| |[…] לבלוג המעולה "שיר ותמונה" על ההשראה. אפשר לקרוא בפוסט הזה ניתוח מרתק של תולדות האמנות מול עולם משחקי […]
ניתוח צבעוני: משחקי הכס, חלק א' | הפרעות קצב ועיצוב
| |[…] לייטברינגר, לאקסליבר?) אפשר לקרוא עוד על ההקבלה הזו בפוסט המצויין הזה. מליסנדרה משכנעת את סטאניס להשתמש בכישוריה (ובה) כדי […]
ניתוח צבעוני חלק ה': בית באראת'און | הפרעות קצב ועיצוב
| |