סוף השבוע שוב כאן, ואיתו האירועים שיעשו לכם את השבוע הבא:
תומר ספיר
והערב, יום חמישי ה-15.3:
טרה אינקוגניטה, תומר ספיר בגלריה שלוש, עם עבודות פיסול, קונפיגורציות כמו אורגניות הנמצאות כל העת בהתהוות ומטשטשות את הגבול בין ההווה הרוחש לבין העבר הפרה-היסטורי. העבודות נוצרו כחלק מהפרויקט המתמשך "מחקר לקראת האינדקס הקריפטוטקסידרמי המלא", במסגרתו הוא מפתח את העיסוק שלו בקריפטידים (בעלי חיים שאין הוכחה מדעית לקיומם ואינם מופיעים באינדקס הזואולוגי הרשמי). אוצר: אבי לובין.
There Was a Time When Men Died For Honor, אבי קריספין בגלריה אלפרד, עם מיצב וידאו שבו הגיבור מגולם כפסאודו-גלדיאטור. הקתרזיס המושג דרך האלימות של הגבר המודרני מוטל בספק בסצינת מועדון קרב, החושפת את האבסורד של הרעיון בכך שהיא מתגלה כטיפול קבוצתי אנונימי.
בגלריה זימאק: אמנים אוספים אמנות, תערוכה קבוצתית מאוספים פרטיים של אמנים, המבקשת לשפוך אור על דמות שונה של אספן, אשר אינו מייצג בהכרח תכונות חברתיות וכלכליות. בתערוכה יוצגו יצירות של: ג'ים דיין, דוד ריב, שלזניאק, נתון, גלעדי, ויסברג, מיכאל סגן כהן ועוד. העבודות מתוך האוספים של: יעקב דורצ'ין, דוד טרטקובר, לאה ניקל, עופר ללוש ויאן ראוכוורגר. אוצר: יאן ראוכוורגר. החדר האינטימי של אן בן-אור, שלוש דמויות באינטראקציה ביניהן ועימנו, עציץ של רקפות, אישה ערומה, דיוקן עצמי, המביעים את הלך נפשה, מתוך כוונה לכונן מרחב אינטימי בינה לבין הצופה. אוצרת: דר' קציעה עלון. 2012, תערוכה קבוצתית המציגה עבודות העוסקות בקשר שלנו עם היקום, באפילה הסמיכה והמכוכבת העוטפת אותנו. מציגים: יובל יאירי, לנה ליב, פלג דישון, תמר מסג, יאיר ברק, ערן שקין, שירלי שור ועוד.
בחזי כהן: אותו מקום של אביב נווה בחלל המרכזי. …"ניצוץ של חרדה המהדהדת אלינו מן הריקנות והיעדר האנושיות. לכאורה, אנו אמורים לחוש ערגה אל המצב שקדם למראה עיננו, למציאות שהתקיימה לפני 'הנטישה', אולם אנו מתבדים. המראה אינו מעורר רצון לשוב לעבר כזה או אחר. נדמה שאת הנעשה כבר אין להשיב"… (מתוך הקומוניקט). בחלל העליון By the Pricking of my Thumbs תערוכה זוגית לנעמה בן יוסף ודני יהב בראון, עם עבודות המתייחסות לזמן.
ביעור חמץ, תערוכת מכירה מיוחדת של סדנת בעלי מלאכה להבטחת המשך קיומה, במסגרתה ימכרו יצירות אמנות של מעל 40 אמנים ישראליים שנרתמו למען המטרה, בטווח מחירים של 1000-3000 ₪.
אבי שק בגלריה בסיס, עם עבודות המהוות עדות למפגש בין עולם הטבע הדינאמי, המשתנה, החד פעמי, לבין הכמיהה האנושית לגלות את הדבר האל-זמני, את הקוד שנמצא בבסיסם של הדברים. …"עבודתו היא חיבור בין קצוות, בין תרבויות, בין אדם לחיה, בין אדם לכלי, בין כלי לחיה, בין ההכרה שלמעלה לבין תת ההכרה שלמטה, בין הנאיבי לרציני, בין הפרימיטיבי למתוחכם, בין המבוגר לילד, בין הרציני למצחיק, בין השחור ללבן." (מתוך הקומוניקט).
2 תערוכות במסגרת תוכנית לימודי ההמשך במוסררה: 5, חמישה גופי עבודה של חמישה בוגרים מהמחזור החמישי של התוכנית. מציגים: יעל ברזילי, לאוניד גרוסמן, עידית וגנר, יונתן לוי (ג'יי אל), יערה ניראל. פרפרים לא ראיתי שם, יניב וייסה עם תערוכה לרגל השקת ספר האמן. וייסה עוסק באובדן, בהכחדה ובזיכרון. מופעל מתוקף פצע משפחתי הקשור בחלק מהמשפחה שנספה בשואה ולא הותיר אחריו כל תיעוד או עדות. הספר והתערוכה מסכמים תהליך אינטנסיבי בן מס' שנים, של חיפוש אחר דימויים מייצגים, איסוף תחליפים, וניסיון לייצר זיכרון: אישי, משפחתי או תרבותי-קולקטיבי. ליווי אוצרותי: דפנה איכילוב.
יום שישי, ה-16.3:
על פניו, מיכה בר־עם, בגלריה אינדי, עם עבודות המציגות את המתח בין הדימוי הצילומי להקשר המילולי, ודרך שונה לקרוא את העבודות.
תורת המשחקים בגלריית הבית האדום, ציורים וצילומים המתעדים ילדים פלשתינים וישראלים משחקים על רקע מציאות סוריאליסטית, המשקפים שיתוף פעולה אמנותי בין הציירת רבקה ססובר והצלם ניר כפרי. בתערוכה הם מנהלים דיאלוג פוליטי-אמנותי בעודם חולקים דימויים, שמקורם בצילומים של כפרי, ומאירים קומפוזיציות מאותו המקור בדרכים שונות.
עושים סדר, יעל בלבן עם רישומים היוצרים מעין סדר חדש ומלאכותי, המשקפים מגוון מקורות השראה: יצירות מהאמנות הקלאסית, סרטים, זיכרונות ילדות, ועוד. התערוכה תציג בבית דונדיקוב – הגלריה העירונית רחובות.
גילית פישר
יום שבת, ה-17.3:
איראן בחללית, תערוכה המתחקה אחרי מחלת הרדיפה הישראלית והחיפוש המתמיד אחרי היטלר-נאצר-סדאם חדש. בפתיחה ישוגר מגג הבניין טיל הניסוי 'נמרוד' מעל השגרירות האמריקאית אל מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל והקראת שירה נגד המלחמה באיראן. מארגנים: יהושע סימון, רועי צ'יקי ארד, ארי ליבסקר. רכזת: איילת אנה אפל. בין המשתתפים: גיא ברילר, מלכי טסלר, מעין שטראוס, נמרוד קמר, סיגלית לנדאו, אלי פטל, איתמר רוז, חיה רוקין, רועי רוזן שלי פדרמן ועוד.
פתיחת חלל חדש לשי אריה, עם התערוכה אף/מילה של אורי דותן, סדרת ציורים בהם הוא הופך עצמו לג'פטו. השיכפול של פינוקיו מעוות מקור, והוא יוצר אמת חדשה שבה חי פינוקיו את סיפורו מחדש.
שיח אחרון בתערוכה בריסטולים, עם דרורה דומיני, חדווה אטלס בן-דוד, יוחאי אברהמי וטלי תמיר.
קטבים במירקמי המימד האנושי, צבי בן-ארץ בגלריה לפיסול, עם דימויים מעוצבים ועשויים באסתטיות, מחומרים שנאספו באופן אקראי וכאילו נוצרו ותוכננו במתח הנכון בין הצורות והצבעים במהות רוחנית. אוצרת: אינה ארואטי.
בית האמנים בירושלים: נוף, דיוקן, טבע דומם: שלושה עשורים בעבודותיו של דוד בן-שאול, החוגג עם תערוכה זו גם את יום הולדתו השמונים. בתערוכה מאוגדות עבודות על נייר, והיא מקיפה שלושה עשורים אחרונים המאופיינת בחקירה, לימוד וחיפוש, כשהתוצאה חשובה, אך היא איננה העיקר. הסתר פנים של חנה גולדברג, המתמודדת עם סיפור אוטוביוגרפי טעון באמצעות ציורי דיוקנאות. אוצרת: אירנה גורדון. זה לא שחור-לבן, תערוכה רביעית בסדרת נדבך 17: עביר עטאללה. עביר היא אישה דרוזית ישראלית הנעה בין התרבות המסורתית ממנה באה, לבין העולם המאפשר וחסר הגבולות של היצירה האמנותית. בתוך המרחב הצר בו היא יוצרת, היא מביימת את בנותיה אך באותו זמן גם מאפשרת להן לממש את ה"מרחב הפוטנציאלי" שלהן: הן מגלמות דמויות, מחליפות זהויות ומתנסות בתפקידים שונים ומנוגדים. אוצרת: פסי גירש.
יום שני, ה-19.3:
שפת סבכים, תערוכה קבוצתית במרחב לאמנות ביפו העתיקה, העוסקת בנושא הסבך בשפה ובתקשורת, עם עבודות העוסקות בגילוי ובהסתרה של משמעויות כטקסט או כצורה. מציגים: גילית פישר רוני אלוני, תמר מסג.
יום שלישי, ה-20.3:
אבן/נייר/מספרים – פסטיבל הפנזינים ה-2 המוקדש להוצאה עצמית של פאנזינים/כתבי עת /יצירה בדפוס, תכנים חתרנים, חופש הדימיון, הזיות וקידום תרבות ביקורתית ועצמאית יתקיים בתחנה המרכזית החדשה, קומה 3 (ליד הסופר). במסגרת הפסטיבל יתקיימו הופעות, ספווקן וורד, ותערוכות בהשתתפות: הילה נועם, עוז מלול, יונתן גירון, נעה גלזר, רוני גרוס, יואב שטיינמן, ענבל בר עוז, יעל מאירי, זואי ריד, vova, מירב קומש.
אראה לא אראה, יהודית אנגלרד בבית האמנים, עם עבודות מונומנטאליות הנפרשות על רוחב של כארבעה מטרים, ומרכיבות את הסדרה "מחאה", כתגובה לגל המהפכות בעולם הערבי, וכן למחאה החברתית בקיץ האחרון. אוצר: אריה ברקוביץ.
תהודת אחריות, תערוכה קבוצתית בבית האדריכל ביפו, המדברת על ארכיטקטורה ואחריות: התבגרות, הזדקנות, מוות ולידה מחדש של בניינים וערים. מציגים: אמיר בנאי, אמנון וינר, ורד פלוק, עדו פלוק. אוצרת: שרון יאבו איילון.
מכונות לחיים ביפו 23, עם עבודות המקיימות קשר בין שני צירים מרכזיים של המודרניזם: רעיונות אוטופיים של יצירה ואוטונומיה, לצד בידוד מאיים של סביבות-מגורים מנוכרות. מתחים אלו פועלים גם במישור אסתטי וגם במישור החברתי-פוליטי, כאשר הרצון ליצור אינדיווידואל אוטונומי או חברה ריבונית מוביל לעיתים להתסתגרות ובידוד. בין האמנים המציגים: אנדראה זיטל, ליאור שביל, איניגו מניאנו-אוואלה, אדם ברומברג, אוליבר שאנרין, הייקה גלמאייר, אלמוג נאמן, מריון ריצמן, אלישבע לוי, דינה קורנבייץ, פרדי כסלו.
יום רביעי, ה-21.3:
ArtWeekend– במהלך סוף השבוע ייחשפו תחומי התרבות השונים של האמנות בת"א: מרתון 24 שעות במוזיאון תל אביב לאמנות, פרויקטים ייחודיים בקהילה, זַרקור אל פעילות הגלריות והחללים החלוּפיים בעיר, כמו כן תודגש העשייה של אמנים צעירים בפעילויות מיוחדות בבתי הקפה והמסעדות. נוסף על כך יוצעו סיורי אמנות באתרים מרכזיים בעיר לקהל הרחב ולתיירים. את הפרטים המלאים תוכלו למצוא כאן.
יעל בלבן
ועוד קצת:
…"יש בישראל הרבה כישרונות ויש גם דרישה ליצירתיות. האספנים הישראלים מסתובבים ברחבי העולם, הם רואים ומבינים היטב את השוק. הבעייתיות הגדולה היא שלא קיימת השקעה כלכלית מספקת באמנות ובאמנים כדי שהם יוכלו לפעול ולהתפרסם. … גם האמנים הישראלים הכי מצליחים – מצליחים יותר במדינות אחרות "… (סול אינגרם, בכיר בבית המכירות סותביס)
—-
רוצים להיות איתי בקשר? dp.artblog@gmail.com
