לא רק יין זול: דור ההמשך, ה-8.3.2012 – המלצות השבוע של דורית פוקץ'

בין ריח אוזני ההמן לנצנצים ולעדלאידע, מגיע לקיצו שבוע צבעוני, שמח ומבדח במיוחד. ומה בשבוע הבא? שמח לא פחות: והערב, יום חמישי ה-8.3: The Time Element, גיא בן ארי בגלריית המדרשה, עם קבוצת ציורים המבוססת על הפיילוט של תכנית הטלוויזיה "אזור הדמדומים" משנת 1958. העלילה מתארת גבר שמגיע לפסיכיאטר בנוגע לחלומות שבהם הוא נוסע בזמן אל […]

בין ריח אוזני ההמן לנצנצים ולעדלאידע, מגיע לקיצו שבוע צבעוני, שמח ומבדח במיוחד.

ומה בשבוע הבא? שמח לא פחות:

גיא בן ארי

והערב, יום חמישי ה-8.3:

The Time Element, גיא בן ארי בגלריית המדרשה, עם קבוצת ציורים המבוססת על הפיילוט של תכנית הטלוויזיה "אזור הדמדומים" משנת 1958. העלילה מתארת גבר שמגיע לפסיכיאטר בנוגע לחלומות שבהם הוא נוסע בזמן אל רגע לפני ההתקפה בפרל הארבור. במובן מסוים הציור הופך למכונה והצייר לנוסע בזמן. המסע של הצייר הוא מצד אחד אל תוך הפיילוט ומצד שני מסע אל הציור מהמופשט אל הקונקרטי ובחזרה.

משלוח מנות, תערוכת בזק בגלריה אינדי. חמישה אמנים התבקשו להעניק מתנות לחבריהם, ללא הזדהות, וליצור עבודה בעקבות המתנה שקיבלו. בתערוכה יוצגו המתנות שהתקבלו ולצידן העבודות שנוצרו בהשפעתן.מציגים: איל פנקס, אמן סודי, יערה אורן, סיון בלכר, שרה לביאשווילי.  אוצרות: גלי פבר ויעל רביד.

מנוע חיפוש, תערוכה קבוצתית במרכז לאמנות עכשווית, העוסקת באופן שבו אמנים עכשוויים העובדים עם מדיומים קלאסיים מתייחסים אל האינטרנט ועושים שימוש במאגר הדימויים והידע שהוא מאגד. מעבר לדיון הביקורתי שמתעורר סביב כוחות הרשת והשלכות חדירתה לפרטיותנו, נדמה שעבודתם של האמנים עם האפשרויות השונות שהרשת מציעה מאפשרת להתרגש מחדש מצילום נוף או מציור עכשווי, ומחזירה את התשוקה לחומר ולממשי. האמנים המשתתפים: גלעד ברעם, יצחק לבנה, עפרה לפיד, נגה ענבר, אלי פטל, אריאל קן, הלל רומן, אלהם רוקני. אוצרים: סרג'יו אדלשטיין והילה כהן-שניידרמן.

מאגיה(ר)קוצקה – קוביית הקסם ההונגרית – תערוכת וידאו של אמנים הונגריים, הקובייה ההונגרית מהווה סוג של מטאפורה למערכות מסובכות בעלות מנגנון שמורכבותו נסתרת מן העין ואשר נדרש תחכום רב כדי להבינן. המקרה של חלל המוזיאון ומרחב הגלריה המכונים 'קובייה לבנה', הוא מעין מקבילה לקובייה ההונגרית. שניהם פועלים כמנגנונים טעוני סוד אשר משתמשים במשחק ובחידה כעיקרון על. אוצרת: דבורה בוצ'מן.

כל אמא צריכה בת, פאולה עליון בגלריה צדיק, עם ציורים החושפים את היחסים המורכבים בין אימהות לבנותיהן, כשסיפור כיפה אדומה אורב ברקע.

פסע  גלריה הורס ריכטר, תערוכה המונגשת לעיוורים וכבדי ראייה. שמטרתה לאפשר חווית חושים נוספת מעבר לויזואלית באמצעות מגע ושמע. האמנים הלוקחים חלק בתערוכה, קיבלו על עצמם את המשימה ליצור עבודות המאפשרות ומזמינות נגיעה, מתוך כוונה "לראות" בידיים ולא רק בעיניים. 10% מההכנסות יתרמו לספריה המרכזית לעיוורים כבדי ראיה ומוגבלים. מציגים: מנשה קדישמן, מיקל לזאר, מרק לואיס, נובויה ימגוצ'י, עדי הכט, ז'ק ז'אנו, ורדה יתום, אבי וינוגרד, יסמין וינוגרד, ענת ניצן, ורוניקה אלרן, רות אלרן, חנה דיליאן, מוסה גורדון, גיא לוגשי, רות אגמון, גיל בכר, עלמה מוריה-ויניק, רחלי רוטמן, רחל כדמור, אורי שפירא, דיקלה רוזן, מיקה בר ומשה עמר. התערוכה הינה פרי עבודה משותפת של ורוניקה אלרן וכנרת אביבי בלוך בשיתוף הספריה המרכזית לעיוורים, כבדי ראייה ומוגבלים.

מפגש אמן בתערוכה בעקבות הטבע שמציגה בסדנאות האמנים בירושלים, עם שרון בלבן ועמיר בלבן, ואוצרת התערוכה סנדרה וייל.  התערוכה מתייחסת לקשר בין נשים לטבע, בתקופה בה נדחק מקומו של הטבע מחיינו.

יום שישי, ה-9.3:

סימני דרך שרון רשב"ם פרופ בגלריה שטרן, המעבדת דרך הציור את הילדות המורכבת בקיבוץ, את תחושת השונות בחברה קולקטיבית שדוחה את השונה, וסימני דרך יומיים. התערוכה עוסקת במשפחה, ביחסים בני בני כיתתה, בקולקטיביות של חפצי יום יום קיבוציים כמו אופניים ובגדים, בארוחת ארבע המנחמת עם סבתא, ובבדידות הלילות המפחידים בבית הילדים, ממנו היתה בורחת לבית הוריה, שהיו מיד מחזירים אותה לשם. אוצרת: דבי לוזיה.

בוקר של הרצאות במסגרת התערוכה ÜberKitsch בבית בנימיני, באוצרותו של רועי מעין. התערוכה עוסקת במושג קיטש, אשר נתפס באופן מסורתי כיצירה של טעם רע, בעלת מראה זול ומנייריסטי. המציגים בתערוכה משתמשים באסתטיקה הזאת, ומנצלים אותה כפלטפורמה להעלאת נושאים ביקורתיים, חתרניים או אירוניים.

שיח גלריה בחזי כהן, בהשתתפות אורי רדובן וניר הראל.

איל פנקס

יום שבת, ה-10.3:

חיפה-ירושלים-תל אביב, תערוכה קבוצתית במוזיאון חיפה באוצרותה של רותי דירקטור, המבקשת למפות, לאפיין ולהציג פרקים מאמנות העבר ופרקים מאמנות ההווה בשלוש הערים הגדולות. בחלקה ההיסטורי של התערוכה תוצגנה יצירות של אמנים שחיו ופעלו באחת מהערים, והם מזוהים איתה בצורה זו או אחרת: מיכאל גרוס, יהושע גרוסברד, צבי מאירוביץ כאמנים חיפאיים, רפי לביא והנרי שלזניאק כאמנים תל אביביים, ואברהם אופק, מישל חדד, יעקב פינס ולאופולד קרקואר כאמנים ירושלמיים. חלקה העכשווי של התערוכה יתמקד בעשייה של קבוצות אמנים הפועלות בשנים האחרונות ומציעות מודלים שונים של שיתוף, התארגנות ופעולה. קבוצות האמנים והגלריות שייקחו חלק בפרויקט הן: האגף, מקס ואלת המסטיק (חיפה), ברבור, מעמותה ויפו 23 (ירושלים), החללית, חנינא ואלפרד (תל אביב). בנוסף לתשע הקבוצות המציגות במוזיאון, משתתפות בפרויקט גם גלריה פירמידה החיפאית וגלריה בנימין התל אביבית. בפירמידה תיפתח תערוכה אשר תהווה מעין שלוחה זמנית של המוזיאון, וגלריה בנימין תציג שלוחה זמנית משלה על גבי לוח מודעות שיוצב ברחבת הכניסה למוזיאון.

עוד בצפון:

דיוקן עצמי – התערוכה השנייה בגלריה השיתופית בכברי, שנולדה מתוך הרצון להבין בעזרת פעולה אמנותית את ההחלטה לקדם את הרעיון השיתופי. הבחירה להציג דיוקנאות עצמיים נובעת, בין היתר, מתוך שאיפה להכיר טוב יותר. מציגים: רועי דרסטין, אשרף פואח'רי, שמואל פאר, נועה רז מלמד, נג'ואן זועבי, יעל אלבוים, מרגו גראן, אמירה זידאן, דרורה דקל, יעל כנעני, תמי שוער, סאהר מיעארי, נעם ונטורה. 

מפגש אמן עם יעקב דורצ'ין בתערוכתו באטליה יחיאל שמי בכברי, בתערוכה המציגה נק' על ציר הזמן של הפיסול הישראלי. מנחה: סמדר שינדלר.

קומי! מאיה גלפמן בגלריה על הצוק הנתנייתית, סדרת עבודות המשלבת בין רישומים עדינים על נייר, עבודות רקמה ומיצבים. התערוכה תעסוק בתהליך התמודדות אינדיבידואלי וקולקטיבי עם העבר והשפעותיו בהווה, בתיאור וטיהור השדים, ברגעים המצויים בין שלב הנפילה וההתרסקות לבין הרגע שאחרי – השלמה, נחישות והתאוששות. אוצרת: מאיה קשביץ.

ובמרכז:

מחווה לשיר של המשורר הפולני תדיאוש רוז'ביץ' של דגנית ברסט בגלריה ג'ולי מ. 

בלהט הצבע, נילי שמיר בגלריה עמליה ארבל, עם עבודות שמן על בד ופיסול.

שיח גלריה בתערוכה מכבסת המלאכים עם סיגלית לנדאו בגבעון.

TERRA NOVA – האדמה החדשה, תערוכה קבוצתית בגלריה החדשה של המכון לאמנות בבת ים, המקיימת שיח אמנותי בין אמנים יהודים ופלסטינים על מושג הזהות המקומית דרך קודים, מיתוסים, ערכים ואידיאולוגיות את מושג  "הזהות". מציגים: איה אליאב ואופיר פלדמן, ברק ברינקר, בותינה מילחם, אייל פריד, פהד חלבי, גל כהן, פאטמה שנאן, לי (לירן) טל, מתן אורן, ניסרין נאג'ר, אורלי דביר, כרים אבו שאקרה, ועוד. אוצר: שרון תובל.

מפגש אמנים בתערוכה סוטים במרכז לאמנות דיגיטלית, העוסקת בהסטות מנורמות ההתנהלות של תקשורת ההמונים. עם האמנים: missdata, גליה עופרי ומושון זר-אביב. ינחה את המפגש אוצר התערוכה רן קסמי-אילן.

בירושלים:

עבודות אסורות בגלריית אנטיאה, קבוצת אמניות פמיניסטיות המבקשות לתקן את העמדה התרבותית המקובלת כלפי האשה‫, דרך הייצוג של ערום נשי באמנות. מציגות: דפני לייטן,רות אלרז, מירי ברמן, ליליאנה קלינר, סופי יונגרייס, דליה שגב, לידיה רוזנסקי, יהודית מרגוליס. אוצרת: ליליאנה קליינר.

 יום שני, ה-12.3:

5 תערוכות יחיד במוזיאון ינקו דאדא, עין הוד: אורי גיל –  5 דקות ל שבע, ציור שמן ענק,  ומספר רישומי הכנה. אלהם רוקני – חמישה פריימים לדקה – עבודת הקרנה  תלת מימד. נגה אלחסיד והלית מנדלבליט DEAD EDN הצבה לרגל פרידה לאחר שנות עבודה משותפת. דני ססלר – FAARINA- עבודת וידאו על הרעב לאוכל, למגע, לאהבה, לזכרונות ותשוקה. אנה ויט – לידה סרטון וידאו על נושא אינטימי של הלידה.

קווים בנוף, תערוכה ויום עיון במרכז האקדמי ויצו חיפה – נורית גור לביא (קרני) ודפנה גרינשטיין. התערוכה הינה תוצר של פעולה משותפת אשר נעשתה מתוך עניין משותף בנוף הישראלי ובעתידו, כשהן מתבוננות בו דרך עיניים שונות, שמנסות לפענח ולשמר אותו. אוצרת: ענת גטניו.

יום רביעי, ה-14.3:

מגדיר, דוד עדיקא חוזר לירושלים במכללת הדסה בירושלים. התערוכה מציעה להתבונן בדימוי הפרח כמוטיב, כביטוי רגשי בעל משמעויות רבות ומנוגדות, וכמחווה אסתטית. "אני מצלם פרחים במשך שנים – לפחות לאורך 12 שנים. פעולת הצילום מונעת לחלוטין – מתוך היקסמות – ומתוך כניעה. תערוכה זו שעניינה "אחורי הקלעים" – אפשרה לי "להוציא את השדים", לבטל את "מנגנוני ההשהיה" ולחשוף את העשייה האובססיבית, נטולת הרסן, זאת שלא מתחשבת   ב"קונספט" – או ב"פוליטי" –  ומביאה לידי ביטוי את התשוקה, את נטיית הלב, את מנגנון העבודה "השטחי" שמאפשר לי, כיוצר, להניע את הגלגלים – ולעצור והישמע – "לתמרורי השיח" – רק בשעת הצורך". אוצרת: יהודית גואטה.

שרון רשב"ם פרופ

ועוד קצת:

…"אני חומדת את הדברים שאני משלבת בעבודתי. אני מרותקת ליוצרים אחרים, לרקדניות ולמתעמלות. הרבה אמנים פועלים קודם כל מתוך התשוקות שלהם ורק אחר כך מנסים לתת להן את ההקשר שמצדיק אותן ברמה החורגת מהאישי. כך גם אצלי – מה שמניע אותי הוא הרצון לממש תשוקה פנימית בפועל"… (מיכל הלפמן)

—-

רוצים להיות איתי בקשר? dp.artblog@gmail.com

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *